ברכות

ד"ר אוראל ב. עמנו כתב לבחברת האדם על עבודת הדוקטורט שלו, שנכתבה במסגרת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ' זוהר קמפף מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות. במחקרו בחן עמנו סוכנים שונים העוסקים בגישה מדעית שנויה במחלוקת בשם "Neuro Linguistic Programming" (מעתה NLP) ואת היחסים שלהם עם פסיכולוגיה ומדעי המוח כחלק מהמפעל המדעי. 

האם מדע שייך רק למדענים? מה זה בכלל מדענים? האם לדבר על מדעים אחרים זה לעסוק במדע? היכן עובר הגבול וחשוב מכך, מי באמת מגדיר אותו? יחסים בין מדע וחברה הם נושא מורכב שבעיקר מאתגר את התפיסה המקובלת של מדע כגוף ידע אובייקטיבי תחום, ופונה אל עבר ההבנה של מדע כפרקטיקה חברתית רוויית משתנים. בבסיס מחקר הדוקטורט שלי עומדת התהיה לגבי יצירה, או הבניה (construction), של 'שדה מדעי' בתוך האקדמיה ומחוצה לה. במחקרי בחנתי סוכנים שונים העוסקים בגישה מדעית שנויה במחלוקת בשם "Neuro Linguistic Programming" (מעתה NLP) והיחסים שלהם עם פסיכולוגיה ומדעי המוח כחלק מהמפעל המדעי. כעבודה המאגדת בתוכה את התחומים של לימודי מדע, טכנולוגיה וחברה (Science, Technology, and Society Studies, STS) יחד עם אנתרופולוגיה לשונית, התעניינתי לא פחות במקומה של שפה בתהליך, הן באופן שבו נתפש מדע והן בצורה שבה הוא מתווך לקהלים שונים.

NLP וטכניקות שכנוע

גישת ה-NLP החלה את דרכה בשנות ה-70 כגישה טיפולית שמתבססת על ההנחה שקיים קשר הדוק בין שפה, מחשבות, רגשות והתנהגות. הגישה מציעה דרך ייחודית להתפתחות אישית ומקצועית באמצעות שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות. היא עושה זאת תוך שימוש במגוון טכניקות שחופפות במובנים רבים לטכניקות טיפוליות הנהוגות בפסיכולוגיה. בעוד שהגישה זכתה לפופולריות רבה לאורך השנים, היא גם ספגה ביקורות רבות ומוגדרת על ידי מדענים כפסאודו-מדע. בניסיון להציע פרשנות אחרת מאשר לפסול את הגישה כליל, התייחסתי במחקר ל-NLP כידע אלטרנטיבי (גם אם שנוי במחלוקת). תוך אימוץ נקודת המבט של העוסקים בגישה זאת, ניתן ל-NLP במה כדי לנסות להבין, בין השאר, כיצד העוסקים בגישה תופסים את המסגרת המדעית וממקמים את עצמם בתוכה. בהתאם לכך, בחנתי דרכים שבהן השתייכות לתחומים שנתפשים כמדעיים עשויות למלא תפקיד באופן שבו סוכנים שונים מייצגים את הידע והמומחיות שלהם. אלו התגלו כאופנים שבהם תחום יכול לבחור להיות בין לבין. היינו, להתנדנד על הגבול בין מדע ללא-מדע בו-זמנית.

במקום לתהות על טבעו של המדע ולנסות להגדיר אותו עבור השדה, עניין אותי לשמוע את הקולות השונים בו. התייחסתי במיוחד ל'טכניקות שכנוע' (persuasion techniques) בהן משתמשים סוכנים שונים כדי להעביר, לשכנע ולבסס את ערכם מול עמיתיהם. עיקר ההתייחסות לטכניקות שכנוע הייתה לא כאמצעים שיווקיים גרידא, אלא דרך היבטים טכנולוגיים, סוציו-פסיכולוגיים וסמיוטיים (חקר סימנים ומערכות סימנים). במילים אחרות, התמקדתי באופנים שבהם הוגדר המפעל המדעי על ידי סוכני NLP ומדענים בהתאם לגישתם, הצורות שבהן סוכני NLP תפשו ודיבבו את עצמם כמומחים לעולמם, כמו גם הדרכים שבהן דיברו 'מדעית'. כלומר, עשו שימוש בז'רגון כפעולה מתמדת של חיפוש לגיטימציה של גורמים שונים בשדה. 

שיט(ו)ת המחקר

כמי שאוהב למצוא ולפתח מתודולוגיות מחקר, אחד מהדברים שהכי שימחו אותי בדוקטורט היה מציאת דרכים לגשת למידע, לחלץ נתונים ולנתח אותם תוך שימוש בשיטות שונות. במובן זה, שילבתי שיטות מחקר איכותניות וכמותניות באמצעות ניתוח רגיש-שפה ומבוסס אלגוריתמים במה שנהוג לכנות היום 'בינה מלאכותית'. ככלל, ניתן דגש רב על מחקר הוליסטי הממחיש את נקודת המבט של הגישה ודובריה בצורה קוהרנטית ככל האפשר. פרספקטיבה זאת התאפשרה דרך עבודת שדה בת חמש שנים שכללה עשרים וארבעה חודשי תצפית-משתתפת בשני מכוני NLP לצד הכשרת מעשית של הגישה בכל אחד מהמכונים. לצד התצפית המשתתפת, עבודת השדה כללה גם אתנוגרפיה מקוונת, כמו גם ראיונות חצי-מובנים עם פעילי NLP, פסיכולוגים, חוקרים ומדענים שונים. בפרק הראשון בדוקטורט (שנכתב כדוקטורט מאמרים), נעשה שימוש בשיטות דומות גם בקרב מספר מוסדות אקדמיים, אשר כללו גם השתתפות בקורסי מבוא, סמינרים, סדנאות וכנסים אקדמיים, יחד עם ראיונות ושיחות עם פסיכולוגים, חוקרים ואקדמאים בעלי ניסיון כלשהו עם הגישה. כל החומרים נאספו ונותחו במקביל לספרי NLP ודיונים במדיה מקוונת (אתרי אינטרנט, קבוצות פייסבוק, פורומים וכדומה). הצורך בשילוב שיטות רבות ומגוונות נבע מהגדרת המחקר עצמו ובעיקר בשל מעמדה השנוי במחלוקת של גישת ה-NLP, הן בעקבות הביקורות עליה, והן בשל הקושי לתחום את מאפייניה כגישה שאינה באמת מוגנת בזכויות יוצרים. במהלך עבודת השדה הוכשרתי גם בכל הדרגות המקובלות בגישה (Practitioner, Master Practitioner, Master Trainer), דבר שתרם להבנה מעמיקה של השדה ושל הפעילים בו.

מדע וידע אלטרנטיבי – עבודת גבול של מומחיות

את הדוקטורט הובילו שלוש שאלות אינטגרליות באופיין. כל אחת מהן מייצגת השקפה ייחודית אך משלימה לגבי תפיסות של מדע באמצעות חלופות שנויות במחלוקת בתוך ומחוץ למעגלים אקדמיים. התמודדתי עם השאלות בעבודת הדוקטורט דרך חלוקה לפרקים, כאשר הפרק הראשון עסק בשאלה (1) כיצד פעילי NLP מסמיכים (authorize) את מלאכתם ביחס לתחומים אקדמיים מקבילים, במיוחד ביחס לעמיתיהם מהשדה הפסיכולוגי (כלומר 'מגדירים מדע'), (2) כיצד פעילי NLP מתחרים על המומחיות שלהם בינם לבין עצמם ('מדברים על מדע'), ו-(3) כיצד פעילי NLP מציגים את הידע שלהם לחניכים שלהם ('מדברים מדע').

הפרק ראשון בוחן כיצד פעילי NLP ופסיכולוגים מגדירים מדע. הוא עוקב אחר האופן שבו סוכנים שונים בשני התחומים (המוזכרים שם כ-'actants') הצדיקו והסמיכו את מלאכתם ביחס (לאופן שבו הם תפשו את) לתחום המקביל שלהם. על פי הממצאים, ישנם שלושה 'אופני הצדקה יחסיים' ( relational modes of justification). על פי כל אחד מאופנים אלו, הן פסיכולוגים והן פעילים של גישת ה-NLP התמקמו באופן היפותטי בצדדים שונים והצדיקו את עצמם ביחס למיקומם על ה'כס' הטיפולי. 

הפרק השני במחקר עוסק בנושא של 'מומחים מטעם עצמם' (self-proclaimed experts), המכונים גם 'מומחים מוצהרים' או 'מומחים שמדברים בשם עצמם'. בהתבסס על האופן שבו פירשו סוכנים אלו את התחום של מדעי המוח, מראה הפרק כיצד פעילי NLP יצרו מומחיות 'יש מאין' כאשר דיברו על המדע של הגישה. על ידי התמקדות בדרכים שבהן נעשה שימוש בהצגת ידע על המוח להשגת מומחיות, ממחיש הפרק כיצד ניתן להשיג מומחיות בשדה ללא כל שיפוט סמכותי (זאת כתוצאה ממאבקים משפטיים שגרמו לאובדן זכויות היוצרים של הגישה). כאן, הממצאים תיארו שלושה היבטים (אובייקטיבי, סובייקטיבי ויחסי) שבהם ניתן 'להכתיר' קואצ'ר NLP כמומחה. היבט אחר היבט, הפרק מראה כיצד פעילי NLP הסמיכו את עצמם (ולעתים גם את עמיתיהם) כמומחים בתחומם. 

ביחס לאופן שבו מדע ו/או המפעל המדעי התפרש, הפרק השלישי עוסק בדיבור מדעי. הפרק בוחן כיצד פעילי NLP הציגו את גישתם בפני המתאמנים שלהם במהלך הכשרתם, בו בזמן שהגדירו את המתאמן האולטימטיבי בעיניהם. כאן, באות לידי ביטוי שלוש תפיסות לגבי NLP כגישה מקצועית. תפיסות אלו, המיוצגות במחקר על ידי דימויים של 'מפתח', 'דלת' ו'יד בלתי נראית', ממחישות כל אחת בתורה כיצד פעילי NLP עוסקים בשני סוגים של עבודת-גבול ('boundary work'). עבודה כפולה זו מומחשת בפרק דרך הצורה שבה נתפשה גישת ה-NLP כגישה מקצועית למדע בהתאם לנקודת המבט של הפועלים בה, לצד האופן שבו תֻּוְּכוּ החניכים בגישה כחברי קהילה על ידי הפעילים שהכשירו אותם.

מדע, חברה ושפה

התהיות שהוזכרו בתחילת הטקסט לגבי היחסים בין מדע וחברה הן מורכבות ונעות בין הגדרות פורמליות ספק-מקובעות לתפישה רחבה יותר שבכוחה גם לערער הנחות יסוד לגבי השיטה המדעית עצמה, כמו גם המפעל המדעי שבתוכה היא פועלת (וזאת מבלי להיכנס לשיטות מדעיות שונות). היחסים בין הזהות האקסקלוסיבית של מדע ככזה שמצריך השתייכות לקהילה והכשרה פורמלית מתערער גם הוא עם הכניסה של זוויות 'דמוקרטיות' יותר, כאלו המציינות שמדע שייך לכלל החברה, ויש לאפשר לכולם גישה וזכות להשתתף בו. מחקר זה נכנס בפתח שבין ההדרה לפתיחות כלפי קבוצות שונות ומנסה להמחיש כיצד הדבר נתפש 'מעבר לנהר', זאת תוך מתן מקום לנקודת מבט של גישה שנויה במחלוקת מבחינה מדעית. 

כעבודה שהתייחסה לא מעט למקום של שפה ושיח מדעי, היה מענין לראות כיצד בכוחה של שפה לשמש ארגז כלים ואמצעי לפיענוח לגיטימיות דרך אסטרטגיות שונות. אסטרטגיות אלו, המבקשות להעביר, לשכנע ולבסס את ערכו של אדם או גישה אל מול מתחרים, קשורות לייצוגים של סמכות וידע שנתפשו עבור השחקנים כמדעיים. בבחינת התנהלותו של המפעל המדעי בהינתן חלופות סמוכות (גם אם שנויות במחלוקת), תוך פרספקטיבה פנימית למה שפעילי NLP אומרים ועושים, דנה עבודת הדוקטורט גם בצורות שבהן סוכנים שונים מזהים את התחומים שלהם כקשורים למדע, תוהים על התנאים הדרושים להשגת הכרה זו ומאתגרים את הנסיבות שבה הם נשארים בחוץ ביחס לכל אלו. 

כיצד תחומים בוחרים להיות 'בין לבין' (between and betwixt) היא סוגיה חשובה בהנגשת מדע ופעילי NLP אינם היחידים שמושפעים מעניין זה, במיוחד בתקופה שבה השתייכות למפעל המדעי יכולה להיחשב הן כמעלה והן כפגם. כך, בעוד ששדות מדעיים נוטים להתווכח על רמת 'מדעיותם', נראה שהפער ההולך וגדל בין תחומי המדע והאקדמיה לא רק מותיר מקום לתחומים שנויים במחלוקת להיכנס, אלא גם מאפשר להם לערער על הנחות היסוד של השיטה המדעית באופן שלא מעורר ביקורת משמעותית אם בכלל. מה שמדאיג במובן זה אינו רק תחומים המנסים לנכס לעצמם צביון מדעי, אלא גם תחומים המנסים להתנער מצביון זה. במאמציהם להשיג לגיטימציה, כפי שעבודת הדוקטורט מראה, שדות וסוכנים עלולים להתנדנד בין מדע ללא-מדע בו-זמנית, ובכך בעצם "לִפְסֹחַ עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים" (מלכים א', י"ח כ"א).

על החוקר

ד"ר אוראל ב. עמנו הוא חוקר חווית משתמש (UXR), מדען נתונים (DS) ומרצה במחלקה לשיווק וניהול אסטרטגי בפקולטה למנהל עסקים במסלול האקדמי- המכללה למנהל ובמחלקה לפסיכולוגיה בבית הספר למדעים במכללת אחוה. אוראל הוא גם יזם ונווד דיגיטלי שמחבר בעבודתו בין אקדמיה לתעשייה בתחומים של טכניקות שכנוע, פיתוח מתודולוגיות מחקר ושילוב כלים טכנולוגיים בהתאמה דיגיטלית תלוית הקשר (Digital Optimization by Context). עבודת הדוקטורט של אוראל נכתבה בהנחיית פרופ' זוהר קמפף מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית, ונעשתה במסגרת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית.

ליצירת קשר: OrelB.Amano@mail.huji.ac.il

לקריאה נוספת: