"> החברה הישראלית ממשבר למשבר – גליון מיוחד של סוציולוגיה ישראלית – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

החברה הישראלית ממשבר למשבר – גליון מיוחד של סוציולוגיה ישראלית

קרדיט לתמונה: Oren Rozen, CC BY-SA 4.0 https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0, via Wikimedia Commons

הסוציולוגיה החוקרת את השנה האחרונה משקפת את החברה הישראלית – והייתה זו שנה רצופת משברים. בגליון האחרון שלו, עסק כתב העת סוציולוגיה ישראלית בהפיכה המשטרית ובשבר סביבו התפצל החברה הישראלית. לאחר צאת הגליון, התרחשו אירועי השבעה באוקטובר. עורכי כתב העת, ד״ר טליה שיף, ד״ר רמי קפלן ופרופ׳ אדריאנה קמפ, כותבים לבחברת האדם על האירוע ״החברה הישראלית: ממשבר למשבר״ שיעסוק בישראל שבין המלחמה לרפורמה, בדפוסים ושסעים ובמרחב המשברי שנוצר.

בחודש יולי האחרון יצא גיליון החירום של כתב העת סוציולוגיה ישראלית שעסק בהיבטים השונים של ההפיכה המשטרית. מאמריו של הגיליון עוסקים בהיבטים שונים וביקורתיים של משבר ומשבריות, פוליטיקה והגמוניה, התנגדות ומחאה. 

כחודש לאחר פרוץ המחאה, בפברואר 2023, פנינו לכמה עשרות סוציולוגיות וסוציולוגים בישראל וביקשנו שיכתבו בתוך זמן קצר, מנקודות מבטם.ן המקצועית, מאמר מחקרי שישיב על השאלות הבאות או לפחות על חלקן: מהו המשבר, מהם מקורותיו החברתיים, מה צפויות להיות תוצאותיו החברתיות, מה נדרש כדי לצאת ממנו, ומה תפקידה של הסוציולוגיה בשעה זו. ביקשנו מאמרים חדשניים הכוללים ניתוח סוציולוגי מבוסס נתונים, במטרה לייצר תגובה מהירה של הסוציולוגיה הישראלית למצב, אשר תספק השראה לכלל הקהילה הסוציולוגית, ומעבר לכך, תתרום זווית סוציולוגית מובחנת ובעלת ערך לשיח הציבורי ושיח המדיניות הכללי. 

לשמחתנו ולהתרגשותנו, רבים ורבות נענו ליוזמה והתגייסו למשימה. התוצאה היתה, לדעתנו, מרהיבה: 20 מאמרים רוויים בתובנות על מגוון רחב של נושאים, שצירופם יצר תמונה עשירה ומאלפת של מדעי החברה על המשבר. אולם בטרם הספקנו לעבד ולתת במה לתובנות הסוציולוגיות של מאמרי הגיליון, פקד אותנו משבר נוסף, שכמותו עוד לא ידענו – זה שסביב למלחמת ה-7 באוקטובר.

האירוע ״החברה הישראלית: ממשבר למשבר״, שיתקיים ביום חמישי הקרוב (7.3.24) באוניברסיטת תל אביב, הוא הזמנה לחשוב על המרחב המשברי שנפתח בין המחאה למלחמה. בדיון ישתתפו דר״ אריז׳ סבאע׳-ח׳ורי (האוניברסיטה העברית), ד״ר יפעת ביטון (אוניברסיטת בן גוריון בנגב), פרופ׳ מיכל פרנקל (האוניברסיטה העברית), ופרופ׳ נסים ליאון (אוניברסיטת בר-אילן). מטרת הדיון היא לחשוב יחד ובאופן ביקורתי על מהותו של אותו משבר עמוק שפקד את החברה הישראלית לפני ה7 באוקטובר ושפוקד אותה כיום. האם המשבר הנוכחי מעלה שאלות, קשיים ואתגרים השונים במהותם מאלה שהציף שלפני ה-7 לאוקטובר? או שניתן להצביע על דפוסים ותהליכים מתמשכים שמעצבים את המרחב המשברי שנפתח בין מחאה למלחמה? ואולי בכלל המונח משבר מטעה בכך שמטשטש את אותם שסעים ודפוסים מתמשכים? 

כשחשבנו בזמנו על הגיליון וכעת על האירוע, דיברנו ביננו רבות על השימוש שלנו במושג משבר והאם הוא נכון. הרי המונח משבר מניח פעמים רבות איזו נקודת שבר, שינוי, התחלה או סוף והנה אנו בסוציולוגיה מתעקשות פעמים רבות להדגיש ולדבר דווקא על תהליכים מתמשכים, שסעים וקונפליקטים שנבנים אחד על גבי השני, שמתרחבים, ומתמסדים, וגם משתנים, אבל שאינם ניתנים לרדוקציה לנקודת שבר אחת ויחידה עם התחלה וסוף. 

והרי אחת התובנות החשובות של הגיליון היא שהמשבר שפקד את החברה הישראלית אינו שבר או אירוע חד פעמי המנותק מתהליכי העומק שקדמו לו, ולפיכך, מבלי להתבונן באופן ביקורתי בדפוסים חברתיים קיימים, לא נוכל להבין את המאורעות שאירעו, את תחושת הקרע, את המחאה וההתנגדות.

והנה בכל זאת בחרנו לקרוא לגיליון שלנו ״סוציולוגיה של משבר משטרי״, ולאירוע שנקיים השבוע ״החברה הישראלית ממשבר למשבר״ – וזאת בין היתר כי עבור רבים מאיתנו אז וכיום יש תחושה שמשהו מאוד יסודי ובסיסי התערער, שמשהו אפילו נשבר, שדברים שלקחנו כמובנים מאליהם פתאום מפסיקים להיות שקופים. אצל חלקנו מדובר בשבר אמון עם הממשל, הצבא, הקהילה האקדמית שלנו מעבר לישראל בעולם, אצל אחרים השבר הוא דווקא בתחושת השייכות והזהות, בחיבור שלנו למרחב ולחברה בישראל, ואצל רבים אחרים שילוב מסוים של היבטים שונים אלה. 

בחרנו במילה של משבר – לגיליון של סוציולוגיה ישראלית ולאירוע ביום חמישי הקרוב – במטרה לתת מקום לתחושות ולתפיסות אלו, לצאת מתוכן לדיון ביקורתי בין היתר של אותן תפיסות עצמן, אבל גם במטרה להמשיג מחדש את הקשר בין חוויית השבר והשבירה לבין מה שהסוציולוגיה הביקורתית מזכירה לנו: שאף פעם לא מדובר באירוע חד פעמי שמנותק מתהליכים ודפוסים שקדמו לו. 

יצירת דיון כזה היא מטרתו המרכזית של האירוע ״החברה הישראלית: ממשבר למשבר״. הסוציולוגיה מלמדת אותנו שמשברים מאופיינים לא רק בריסוק ושינוי מוסדות ודפוסים קיימים אלא גם בהזדמנות נדירה להבניה תרבותית חברתית מחודשת ומודעת. הסיבה לכך היא שמשברים דורשים מאיתנו התבוננות ביקורתית ולעיתים כואבת בדפוסים חברתיים שהפכו בשגרה לשקופים ולמובנים מאליהם. המרחב המשברי שנפתח בין מחאה למלחמה מהווה אם כך הזדמנות עבורנו לעצור רגע ולחשוב באופן ביקורתי וסוציולוגי את הקשר בין משבריות, מחאה והתנגדות.

באירוע שעתיד להתקיים ביום חמישי הקרוב (7.3.24) נבקש ממשתתפי השולחן העגול לדון בשאלות שעוסקות בעצם המושג משבר: מה הכוח האנליטי של מושג זה ובאותה עת, אלו תהליכי עומק השימוש במושג מטשטש ומסתיר? ומה הרלוונטיות של המשבר המשטרי להבנת המשבר של ה-7 לאוקטובר: האם מדובר באותה קטגוריה של משבר? באותו מרחב משברי? מה המשמעות של ההבדלים בין סוגי המחאה וההתנגדות שקמו בשתי התקופות? ולבסוף, מה תפקידנו פה באקדמיה ובסוציולוגיה בפרט להמשגת משברים ולתיקונם? 

לאירוע מוזמנים/ות סוציולוגים ומדעניות חברה בכלל והקהל הרחב. 

מחכים.ות ומצפים.ות לראותכם.ן שם!

עוד סוציולוגיה ישראלית: