רפי גרוסגליק ואורי רם על גלובליזציה ואוכל סיני בישראל
כתב העת הוותיק מגמות חידש את פניו תחת העורכים החדשים יורם בילו ויגיל לוי ותחת הבית החדש של האוניברסיטה הפתוחה ומכון סאל"ד. אחד המאמרים הבולטים בגליון החדש של כתב העת הוא מאמרם של רפי גרוסגליק ואורי רם אותנטי, ספידי והיברידי: ייצוגי האוכל הסיני והגלובליזציה התרבותית בישראל. המאמר מבוסס על עבודת התיזה של גרוסגליק, כיום פוסט-דוקטרנט ב-Brandeis University, אשר נכתבה בהנחייתו של אורי רם מאוניברסיטת בן גוריון, ועוקב אחר הגעת האוכל הסיני לישראל, קליטתו וגלגוליו.
דרך האוכל הסיני בוחנים גרוסגליק ורם את תהליכי הגלובליזציה שהתחוללו בתרבות בישראל מאז שנות השבעים, ובעיקר את ביטוייהם בתרבות הקולינרית. טענתם המרכזית היא שהגלובליזציה הקולינרית של ישראל התבטאה לאורך זמן בשלושה דפוסים שונים: מהופעתם של מגוון מאכלים וטעמים הנתפסים כאתניים ואקזוטיים בשנות השמונים, דרך מסחורם וצריכה המונית (מקדונלדיזציה) של מאכלים וטעמים אלו, ועד שימוש במטבח הסיני ובמטבחים אסייתיים אחרים בשנות האלפיים ליצירת חוויית אכילה קוסמופוליטית. בכל דפוס כזה נתפס האוכל הסיני גם בממדים סמליים של הבדלי סטטוס אשר השתנו לאורך הזמן.
גרוסגליק ורם מראים כיצד האוכל הסיני עובר דה־אתניזציה מצד אחד, כלומר מופקע מזהות לאומית או אתנית יחידה, ומצד אחר מתרחש בו תהליך של רה־אותנטיזציה – כלומר הוא מיוחס לרכיבי מזון ולשיטות הכנה מקוריות כביכול כדי לבדל ולייחד אותו באמצעות מארז צרכני־עירוני מערבי.
עוד על רפי גרוסגליק
- מסמני הדרך: מי שעושים את האנתרופולוגיה – רפי גרוסגליק על אולף האנרץ: תרבות עולמית, קוסמופוליטיות ודגי נוי טרופיים
- דפנה הירש ורפי גרוסגליק על חומוס
—
הגהה: אורלי ניטיס יעקובי