ברכות לד"ר ליאור טל על אישור עבודת הדוקטורט!
ברכות חמות לד"ר ליאור טל על אישור עבודת הדוקטורט "אבחון בגיל מבוגר של הפרעת קשב וריכוז: שדה הפרעת הקשב והריכוז הישראלי כמקרה בוחן", שנכתב בהנחיית דוד רייר במחלקת לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר אילן. טל, שחקרה את הנושא גם בתואר השני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בהנחיית יהודה גודמן, כתבה לבחברת האדם על המחקר:
"בהתחלה, כשבחרתי בנושא של אבחון הפרעת קשב וריכוז בגיל מבוגר, לא הבנתי שמדובר בתיבת פנדורה שאני עומדת לצלול לתוכה. הייתי אז בערך בת 25, בתואר השני באוניברסיטה העברית. זה היה קצת אחרי האבחון שלי בהק"ר, רק התחלתי לקחת תרופה להפרעה, ועוד לא בדיוק הבנתי מי אני עם התרופה. מצד אחד, זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי בה הצלחתי, ואפילו נהניתי, לקרוא טקסטים ארוכים. מצד שני, המפגש עם אנשים שונים שגם אובחנו בהק"ר בגיל מבוגר, הראה לי איך לא מעט חוויות-עבר שרציתי לשנות, היו יכולות, בשינוי קל של ההיסטוריה, להתארגן מאד אחרת. כך, כמעט מהרגע הראשון, האבחון של הק"ר בגיל מבוגר, התהווה בתוכי, בד בבד, גם כחוויית-חיים וגם כמושא למחקר.
כשאת חוקרת נושא שהוא חוויית חיים משמעותית עבורך, את נכנסת למחקר במובנים שלא מלמדים בתואר ראשון במבואות לשיטות מחקר. בדוקטורט, חוויתי 'כניסה אחרת' לחומר, לתוכן, בכל אחד משלבי המחקר. זה היה חזק במיוחד, כי חקרתי חוויה שטרם 'פתרתי' אותה לעצמי. משהו בחיים שאת יודעת שקרה אבל עוד לא הבנת אותו או הצלחת להסביר אותו לגמרי. סיפור ב-DNA ההווייתי שלך, שחלקים בו הם עדיין בגדר תעלומה.
אז את מנסחת שאלות ומדמיינת את עצמך תוך כדי, את שומעת תשובות והן מגופנות בך, כשמגיעה תשובה שאינה הולמת את הסיפור שלך, את לפעמים מופתעת כל-כך, עד שלוקח לך רגע להתנער מההפתעה ולחזור לתפקיד החוקרת. בניתוח, את נזכרת בעצמך הילדה, בעצמך המתבגרת, בעצמך שלא הצליחה ב-X או ב-Y, ואז, דברים מתחילים להתחבר מצד אחד, אבל גם להתפרק מצד אחר.
זה תהליך מאד 'טריקי'. את מוכרחה להיות כל הזמן על הרגליים האחוריות, מאד ביקורתית, מאד ערה להטיות שאת בעצמך יוצרת לעצמך. אפילו כשאת מתמללת מילה במילה דברים של מרואיינת, את חייבת לשאול את עצמך: האם אני מרגישה שאני מתמללת את עצמי עכשיו? אם כן, את לוקחת הפסקה. וזה לא משנה שיש דדליין. כי ההזדהות צריכה להשתחרר ממך הלאה ואסור לה לגלוש לניתוח. בשיעורים שהעברתי במחלקה, בקורס של חקר תרבויות, ניסיתי להשתמש בדוגמאות שלי כדי ללמד מה זאת 'הזרה', תהליך שהוא, לדעתי, אחד החשובים ביותר במלאכה האנתרופולוגית והסוציולוגית.
בשבילי, הדוקטורט הזה הוא לא רק ניתוח של תופעה סוציו-רפואית גלובלית, שנשען על עשרות ראיונות של זרים שחווים אותה, תצפיות על אירועים מרכזיים וסקירה של למעלה מאלף טקסטים העוסקים בה. הוא גם, במידה רבה, מעשה אינטימי וקטן של קילוף העצמי."