הדס וייס על חוב, שוק הדיור, מחאה ומהפכת הגישה הפתוחה
בעזרת מחקר אנתרופולוגי של שוק הדיור בישראל והמאבק הציבורי והפוליטי שסביבו, בוחנת הדס וייס את הדחף הישראלי לבעלות על דירה וקושרת בין תחושת ביטחון, בעלות על דירה ומוסר, ובכך סותרת תפיסות קודמות על התופעה
גיליון חדש של Cultural Anthropology, אחד מכתבי העת המובילים בתחום האנרתופולוגיה החברתית/תרבותית, פתוח הפעם כולו לציבור וכל המאמרים נגישים ופותחים לכולם. חלק גדול מהגיליון הפתוח, מוקדש, בצורה אירונית משהו, לבחינה אנתרופולוגית של הנאו-ליברליזם, הקפיטליזם והיחסים בין כלכלה, חברה ותרבות. תוספת משמעותית לתחום שהולך ומתפתח בשנים האחרונות.
אבל החגיגה האמיתית היא מאמר חדש של הדס וייס. וייס, כיום פוסט דוקטורנטית במכון ללימודים מתקדמים בהלנסקי שבפילנד, פירסמה כבר מספר מאמרים הבוחנים את היחסים בין כלכלה, חוב, ערכים ויחסים חברתים ביחס למתנחלים, חרדים ועכשיו כלפי המעמד הבינוני.
במאמר, Homeownership in Israel: The Social Costs of Middle-Class Debt, המבוסס על עבודת השדה של וייס לאחר המחאה החברתית, היא בוחנת את הדחף הישראלי לבעלות על דירה והנכונות להיכנס לחובות גדולים לשם כך. תוך ניתוח אנתרופולוגי של שוק הדיור בישראל והמאבק הציבורי והפוליטי שסביבו קושרת וייס בין תחושת ביטחון, בעלות על דירה ומוסר, ובכך סותרת תפיסות קודמות על התופעה.
—
הגהה: אורלי ניטיס יעקובי