אנתרופולוגיה לשבת

מה חדש בשיח החדש על מגדר וצבא בישראל, אם בכלל, אחרי ה-7 באוקטובר? מאמרון חדש של עדנה לומסקי־פדר (האוניברסיטה העברית) ואורנה ששון-לוי (אוניברסיות בר אילן), אשר פורסם במסגרת גליון מיוחד של ״קריאות ישראליות״, מנסה לנתח את השיח החדש, להבין למה הוא נוצר וגם, האם הוא יחזיק לאורך זמן?

״שתינו חוקרות מגדר וצבא שנים ארוכות, ואנחנו ערות לשיחים השונים הפועלים בתחום זה בחברה הישראלית. אבל שום דבר לא הכין אותנו לשטף הנוכחי של שיח על מגדר וצבא בישראל. נראה כי בכל פאנל חדשותי, בכל עיתון, בכל רשת חברתית עולים שוב ושוב דימויים חדשים של נשים במלחמת אוקטובר 2023. אך האם דימויים אלה אמנם חדשים? ואם כן – מה חדש בשיח החדש על מגדר וצבא בישראל?

במסה הקצרה שלפנינו אנחנו מציעות ניתוח ראשוני של השיח העכשווי על נשים וצבא, ובעיקר שואלות איך אפשר להסביר את השיח האינטנסיבי. נקודת המוצא שלנו כסוציולוגיות היא שהשינוי בשיח איננו משקף רק את התפקוד המרשים של הלוחמות, אלא יש לחפש את התשובות בתהליכים חברתיים ותרבותיים עמוקים יותר.

אנחנו מראות שהשיח החדש, המשבש את הסדר המגדרי הישן בצבא, עלה מתוך השבר הנוראי, הקריסה של הגבריות הישראלית. בתוך הכאוס, הדימויים החדשים של הנשים הם מקור לתיקון ותקווה, המחפה על הכישלון של הגברים להגן על נשים וילדים. בה בעת, הדגש על נשים לוחמות הוא דווקא המשכי לשיח המחאה נגד ההפיכה המשטרית, כיוון שתומכי ההפיכה הם גם המתנגדים העיקריים לשירות נשים בלחימה. במובן מסוים, הנשים הלוחמות מייצגות את הפער המפריד בין תומכי ההפיכה למתנגדיה.

כמי שכותבות על השיח תוך כדי האירוע אנחנו ממשיכות להיחשף לתופעות שיחניות שלא הספקנו להכניס למסה. כך למשל התחקיר בניו יורק טיימס, אשר יצא לאור אחרי שהטקסט שלנו כבר פורסם, העלה לשיח את הנושא של אונס הגברים. נושא זה מאיר באור חדש, וקשה, את משבר הגבריות במלחמה הנוכחית, אשר איפשר לנשים הלוחמות לפרוץ לקדמת הבמה.

צילום ראשי: דובר צה״ל

עוד בנושא: