פרסומים חדשים

מה הקשר בין סוכרת, צדק חברתי ומקום? האם שהיה בטבע תורמת לבריאות?  איך בריאות הפכה לנושא פוליטי? ולמה דווקא שחקני האמצע הם אלו שמצליחים לקדם מדיניות? השבוע פורסם גליון מיוחד של ״סוציולוגיה ישראלית״ המוקדש למחקרים של בריאות וסביבה, שאלו חלק מהנושאים שהוא עוסק בו, תוצר של שיתוף פעולה בין קהילת סביבה וחברה וקהילת בריאות ורפואה באגודה הסוציולוגית הישראלית.

עורכי הגליון, איתי גרינשפן, תמי סגיב-שיפטר, מיה נגב ונדב דוידוביץ, ביקשו להרחיב את הפרספקטיבות הסוציולוגיות על הקשר בין בריאות לסביבה, ולבחון היבטים חברתיים, יחסי כוח, ותפקידים של שחקנים בהבנת קשר זה.

בעבר הקשר בין בעיות בריאות למקורותיהן הסביבתיים נסמך בעיקר על מחקר במדעי הטבע, החיים והרפואה, אך בבסיס המחקר הסוציולוגי בתחום הבריאות והסביבה עומדת הטענה כי המודל הרפואי מזניח את ההיבטים הפוליטיים, התרבותיים, הכלכליים, החברתיים, הארגוניים, הדתיים והסביבתיים בבסיס תופעות בריאות, מחלה וחולי. במילים אחרות, יחסי בריאות וסביבה אינם רק סוגיות מדעיות־ רפואיות, אלא תוצר של פוליטיקה, מדיניות, סדרי עדיפויות ואקטיביזם של מוסדות, קבוצות ובודדים. היא מושפעת מחלוקת משאבים בקופה הציבורית ומשקפת פערים

המבוא לגיליון סוקר שישה מרחבים שבהם החל להתפתח ידע סוציולוגי על יחסי בריאות וסביבה ואשר יש להמשיך ולפתחם: גישות להבנת הקשרים בין בריאות לסביבה; אפיון השדה סביב יחסי כוח, ידע מומחי וידע מקומי; שחקנים בשדה, שיתוף הציבור ומעורבות אזרחית; אי־שוויון ואי־צדק בבריאות וסביבה; סוגיות של מקום ומרחב; וחשיבות הקשר שבין סביבה, אקלים ובריאות הנפש, תוך התייחסות גם להקשר הישראלי.

בהמשך מובא ריאיון עם הסוציולוג פיל בראון, אחד הסוציולוגים החשובים בתחום האפידמיולוגיה הסביבתית והסוציולוגיה הסביבתית. הריאיון מביא את הנרטיב האישי של בראון אודות האינטרדיסציפלינריות.

חלקו המרכזי של הגיליון כולל שמונה מאמרים פרי עטם של מיטב החוקרים מדיסציפלינות של סוציולוגיה, בריאות הציבור, ומדיניות ציבורית המציגים סדר יום מחקרי שמטרתו להעמיק את השיח האינטרדיסציפלינרי בנושאי בריאות וסביבה בהקשרם החברתי, הכלכלי והפוליטי ובהקשר הישראלי. הגיליון בנוי סביב שלושה צירים מרכזיים: הראשון – הקשר שבין ידע ומודעות ובין טבע ומקום שם מובאים שני מאמרים – מאמרם של מאיה מאור ועמיתותיה המתמקד בשאלה כיצד נורמות, פרקטיקות תרבותיות וידע מקומי בקרב אוכלוסיות בדואיות בדרום הארץ יכולים וצריכים לשמש לא כמקור לבעיות בריאות אלא כמשאב חיוני להתמודדות עימן; ומאמרן של נסרין פארס ועמיתותיה הבוחנות את ההשפעה החיובית של השהות בטבע על הבריאות הנפשית והפיזית של תושבים ומבקרים באתר טבע פארק הכרמל.

הציר השני הוא השתתפות אזרחית בסוגיות בריאות וסביבה ובו נמצאים שני מאמרים נוספים. מיכל לרון מתארת, באמצעות שני מקרי מבחן היסטוריים, כיצד הצליחו ארגוני התנועה הסביבתית למצב את עצמם כנציגי הציבור בזירות תכנון וולונטריות; ויעלה גולומביק ועמיתיה ממשיגים את נושא המדע אזרחי בישראל באמצעות המקרה של פרויקט מיפוי ריכוזי גז ראדון בישראל ששילב בני נוער מבתי ספר באיסוף נתונים מדעיים ואת המתחים בין מטרות מדעיות ומטרות חינוכיות בכלי של מדע אזרחי.

לבסוף, ציר המאמרים השלישי מפנה זרקור סוציולוגי אל תהליכים של עיצוב מדיניות בתחום בריאות וסביבה. ליאת ליפשיץ־מלביצקי ותמי סגיב־שיפטר בוחנות את עקרון הזהירות המונעת ככלי מדיניות מרכזי בתחום הבריאות והסביבה באמצעות מקרה בוחן של רגולציה על קרינה בלתי מייננת בישראל. ברק חרמש עוסק באתגרי חציית גבולות דיסציפלינריים דרך בחינת יעילותה ואתגריה של פרדיגמת בריאות־אחת, שמטרתה לבחון את הקשר בין מחלות אנושיות, מערכות אקולוגיות ומדיניות כלפי בעלי חיים. גישה נוספת לבריאות וסביבה, המוכרת כ"בריאות בכל מדיניות" (Health in All Policies), נבחנת במאמרם של ינאי קרנצלר ועמיתיו דרך המקרה של התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים בישראל, ובאמצעות ניתוח אנליטי בשיטת ׳מן האמצע החוצה׳ (middle-out). ולבסוף מאמר מדיניות של אלון טל ויערה צעירי, מציג נתונים ומעלה שאלות ביקורתיות לגבי הקשר בין צפיפות האוכלוסין בישראל ובין אתגרים המוטלים לפתחה של מערכת הבריאות.

בנוסף, הגליון כולל גם דיון מיוחד על ספרה של אסתר הרצוג על ספרה ״דלתיים סגורות לרווחה: אלימות שלטונית כלפי אמהות וילדים״ בהשתתפות: חיים חזן, ליאור בירגר ומיכל קרומר-נבו וכן סקירות ספרים כגון: סקירתה של נתליה גוטקובסקי על ספרו של אסף חזני״ קניון עזאזל״,  פנינה מוצפי־האלר של יאלי השש ״בת של מי את?״, מירי לביא נאמן על ספרו של לירון שני ״שיטת המדבר, גל לוי על ספרה של שלומית בנימין ״בין הבית לרחוב״ ועוד.

עורכי הגליון מודים לחברי קהילת סביבה וחברה וקהילת בריאות ורפואה באגודה הסוציולוגית הישראלית, אשר במסגרתן התגבש הגיליון, ובמיוחד לד״ר אופיר וינשל־שחר וד״ר ליאת ליפשיץ־מלביצקי, שהיו שותפות מלאות לארגון הכנס המקורי. אנו מודים לעורכת לשעבר של סוציולוגיה ישראלית פרופ׳ אלכסנדרה קלב שליוותה את הגיליון ותמכה בנו רבות, ובעיקר לדנה שי על עבודה מאומצת להוצאת גיליון זה לאור.

הגיליון כולו או מאמרים בודדים זמינים במלואם לקריאה והורדה בימים הקרובים ואחר כך תתאפשר הגישה למנויים בלבד, אז מוזמנים בימים הקרובים להנות מגישה חינמית זו בקישור כאן.

תמונה ראשית: Photo by Callum Shaw on Unsplash