ברכות

מלגת עזריאלי נחשבת לאחת התחרותיות והיוקרתיות במלגות למדעי החברה בארץ. אחת הזוכות לשנה זאת, והאנתרופולוגית היחידה הפעם, היא אורית הורוביץ בר-עם – דוקטורנטית לאנתרופולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון. מחקרה עוסק בחוויית הפונדקאות בראייה הוליסטית, מפרספקטיבה של זמן דרך נרטיבים של פונדקאיות בדימוס בישראל, במטרה לתרום להבנת המשמעות האישית והקולקטיבית של תהליך הפונדקאות. מחקרה מתבצע בהנחייתן של פרופ׳ יעל השילוני דולב ופרופ׳ אלי תימן. 

הנה עוד על מחקרה של הורוביץ בר-עם:

פונדקאות הינה פרקטיקה שנויה במחלוקת העולה לכותרות חדשות לבקרים בישראל, בין אם מדובר בדיונים ובשינויים בחוק המקומי לאורך השנים, במדיניות הנגזרת ממנו או בסיפורים אישיים-פוליטיים של נבחרי ונבחרות ציבור וידוענים המשותפים בפומבי ונידונים בתקשורת. הדעות הסותרות על שאלת הזכאות לפונדקאות, תנאיה והיחס אל הפונדקאיות הנע בין הערכה לרחמים ופטרונות, הן חלק משיח ציבורי חי ובועט. במרכז המחקר הנוכחי עומד "דור ההמשך" של הפונדקאיות הישראליות אשר נולד בעקבות שינויים בנהלי החוק ב-2014. עד אז החוק התיר רק לנשים לא נשואות להיות פונדקאיות, מה שיצר פרופיל חברתי מסוים. השינוי פתח את הדלת בפני אוכלוסייה שונה ומגוונת יותר של נשים, בהתירו גם לנשים נשואות להיות פונדקאיות.

מחקרים קודמים העוסקים בפונדקאיות בחנו את המוטיבציה שלהן, את שלב הפרידה מהתינוק, בריאותן הנפשית, מידת שביעות הרצון מהתהליך ואת הקשר עם המשפחה המיועדת בזמן התהליך ומעט אחריו. התמקדות המחקר בהיבטים אלו מיסגרה את השיח אודות הנשים הפונדקאיות רק בהקשר של פריון ורבייה. המחקר הנוכחי מרחיב את היריעה ובוחן את חווית הפונדקאות בראייה הוליסטית מפרספקטיבה של זמן, דרך נרטיבים של פונדקאיות בדימוס, במטרה לתרום להבנת המשמעות האישית והקולקטיבית של תהליך הפונדקאות. מממצאים ראשונים עולה כי המחקר מדגים כיצד בריאותן של נשים, חוזקות גופן וכוח ההולדה שלהן מעניקים להן סוכנות במשפחותיהן ובחברה הפטריארכלית בה הן חיות. הדעה הרווחת היא שניצול נשים הינו אינהרנטי לתהליכי פונדקאות, אך המקרה הישראלי מנפץ הנחה זו. כאשר היא מוסדרת על ידי רגולציה, טכנולוגיית רבייה זו יכולה לשמש כאקט של אקטיביזם חברתי.

עוד על הורוביץ בר-עם ומחקרים בנושא