כל מיני דברים, פרסומים חדשים

בין ה-15.6 ל-14.7 תתקיים הצבעה ב-(AAA) American Anthropological Association  שתקבע האם הארגון יבחר להחרים מוסדות אקדמיים ישראליים. הצבעה זו היא תוצאה של עצומה שהוגשה לוועד המנהל של ה-AAA, וזכתה לתמיכתם של יותר מ-50 מחברי הארגון.

זוהי אינה הפעם הראשונה שבה הצעה להחרמת ישראל עולה ב-AAA. ב-2014 ה-AAA ייחד צוות לחקירת הסוגיות הרלוונטיות לאנתרופולוגיה הנוגעות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. הצוות הגיש את הדו"ח הסופי שלו ב-2015, והצבעה סוערת בנושא התקיימה ב-2016 (ראו את הדיווחים של בחברת האדם בנושא בתגובות). חברי הארגון היו חלוקים בדעותיהם, ולבסוף לאחר קמפיין של מספר ארגונים אמריקאים ושל האגודה האנתרופולוגית הישראלית, התקבלה החלטה, ברוב קטן מאוד, לא להחרים מוסדות אקדמיים ישראליים, אך לנקוט במספר צעדים לתמיכה בזכויות הפלסטינים. 

אומנם אז האגודה האמריקאית לא הכריזה על חרם, אבל עדיין חלק גדול מהאנתרופולוגים האמריקאים ואחרים מחרימים בצורה זו אחרת את האקדמיה הישראלית ונמנעים משיתופי פעולה, השתתפויות בכנסים בישראל ועוד.

כמו בפעם הקודמות, גם בהצעה הנוכחית מפורטות האשמות כנגד שלטון אפרטהייד ישראלי, שותפותם של מוסדות אקדמיים ישראליים בדיכוי הפלסטיניים (למשל על ידי מחקר ופיתוח בעבור הצבא), כינון חוקים המקבעים את מעמדם השולי של הפלסטיניים ועוד. כמו כן, חשוב לציין שהטענות בעד הצעת החרם נוגעות גם לאופי האגודה האנתרופולוגית האמריקאית והמחקר האנתרופולוגי עצמו. נכתב בהצעה שמשום שהאגודה מחויבת לשמירה על זכויות אדם, תומכת בחופש אקדמי, ועשויה לשמש כלי משמעותי לשינוי עליה להבטיח שהפעולות שהיא נוקטת תומכות בערכים וביעדים בהם היא דוגלת.

האגודה האנתרופולוגית הישראלית הגיבה להצעת החרם במכתב שפירט את הסיבות להתנגדות להצעת החרם. ראשית, נכתב כי ההצעה אינה מבחינה בין פעולותיה של מדינת ישראל לבין פעולותיהם של המוסדות האקדמיים עצמם שקוראים פעמים רבות להפסקה או שינוי מדיניות. שנית, משום שהצעת החרם הצביעה על מעורבותן של האוניברסיטאות בפעילות הצבא כסיבה להחרמתן, צוין במכתב שגם אוניברסיטאות אמריקאיות ואחרות ברחבי העולם לוקחות חלק בפיתוח נשק המשמש במלחמות לא צודקות. לבסוף, נכתב כי בניגוד לטענותיהם של תומכי החרם, השיח האקדמי בישראל פתוח וחופשי, ומאפשר לכל אחד לבטא את דעתו, והאנתרופולוגים הישראליים בולטים בביקורת שלהם כלפי היחס למיעוטים השונים במדינה.

בנוסף הזכירה האגודה הישראלית את המאבק ברפורמה/מהפכה המשפטית ואת המעורבות של האקדמיה ובתוכה של האנתרופולוגים הישראלים בהתנגדות לה ולשמירה על אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל.

על אף שבהצעת החרם עצמה נכתב כי אם יתקבל החרם כל מוסד יוכל להתייחס אליו באופן הנכון בעיניו, ברור כי לקבלת ההצעה משמעויות רבות בעבור אנתרופולוגים ישראליים, הקשורות בקשיים בפרסום מאמרים, בחסמים לשיתופי פעולה אקדמיים, בהגעה לכנסים בישראל, בהשתתפות חוקרים מישראל בכנסים בחו"ל ועוד. במכתב ההתנגדות של האגודה האנתרופולוגית הישראלית, ישנה גם התייחסות להשלכות קבלת הצעת החרם על האנתרופולוגים הישראליים עצמם, ועל המחקר האנתרופולוגי העוסק בארץ ובסכסוך.