אנתרופולוגיה לשבת

המרת דת לרוב שינוי קיצוני, פתאומי ודרמטי – לעתים קרובות בעקבות משבר אישי וכרוך לכאורה בניתוק מוחלט מזהות קודמת. אבל האם יכולים להיות גם נרטבים אחרים להמרת דת?  טובה מהכני-בלקין, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה בבן גוריון, בוחנת המרת דת ודת חיה בקרב ה בקהילה הבהאית באירלנד. במאמר שפורסם בכתב העת religions  ממתאר מהכני-בלקין באמצעות ראיונות סיפורי חיים נרטיבים של אנשים שהצטרפו לדת הבהאית (בהאיים מדור ראשון) ומציעה מודל אחר להבנת המרת דת:

מחקר הדוקטורט שלי עוסק בדת הבהאית בהיבטים של המרת דת (religious conversion) ודת חיה (lived religion) עבודת השדה כוללת ראיונות סיפורי חיים ואתנוגרפיה בקהילה הבהאית באירלנד. בשלב הראשון כלל המחקר ראיונות סיפורי חיים עם אנשים שהצטרפו לדת הבהאית בעיקר מאירופה. כאשר מרואיינים חלקו את סיפורי חייהם ותיארו כיצד הפכו לבהאים, הם לא כינו את עצמם "מומרים" (converts) במקום זאת, הם השתמשו במונח האמי (Emic) "בהאים מדור ראשון" (First generation Bahais). מנקודת המבט של הקהילה הבהאית, ביטוי זה מתאר אותם ככאלה שלא נולדו להורים בהאים.

אולם, ברמה האישית, הדבר נועד גם להצהיר על זהותם הדתית החדשה ועל השתייכותם לקהילה. לכן, השימוש במונח בהאים מדור ראשון מרמז על יסוד של בחירה ורצון החופשי בזהותם הדתית, בניגוד לדת שלתוכה נולדו ושלא בחרו בה. לאחר ביסוס הרטוריקה של להיות בהאים ולא מומרים, ביקשו המרואיינים שאחליף את הטרמינולוגיה של "המרת דת", (etic) ב"להיות בהאים" (emic) כדי לתאר את החוויה הדתית שלהם. כיום, באירופה וברוב מדינות העולם מלבד איראן ומדינות אחרות במזרח התיכון, מאמינים בהאים רבים הם הראשונים במשפחתם שהצטרפו לדת. המרת דת תוארה לעתים קרובות בספרות כשינוי קיצוני, פתאומי ודרמטי – לעתים קרובות בעקבות משבר אישי וכרוך לכאורה בניתוק מוחלט מזהות קודמת. עם זאת, נקודות מבט כאלה התמקדו עד כה בעיקר בנצרות ובמודלים נוצריים ולא התייחסו כראוי למודלים של המרת דת בדתות אברהמיות אחרות, כגון הדת הבהאית.

הבסיס התיאולוגי של הדת הבהאית הוא אחדות הדתות המבוססות על התגלותו של אלוהים לאדם ונקרא התגלות מתפתחת (Progressive revelation). על כן משה, זרתושרא, ישו, מוחמד, הבאב ובהאא אללה, הם גילויים אנושיים של אלוהים. הדת הבהאית מאמינה כי אין גבולות בין דתות וכי אנשים אינם עוזבים את הדת הקודמת שלהם כשהם הופכים לבהאיים. הבדל זה משפיע על סיפורי חייהם של הבהאים, כאשר חלקם מספרים ומפרשים מחדש את סיפורם כך שיתאים לדוקטרינות של דתם החדשה, בעוד שאחרים מסתמכים יותר על החוויה הרגשית שלהם. עיקרון תיאולוגי זה עיצב למעשה את האופן שבו הבהאים מהדור הראשון מספרים את חווית ההמרה ואת זהותם הדתית. הבהאים מאמינים שזהותם האישית והדתית מתפתחת לצד התקדמות תוכניתו של אלוהים. הם משתמשים במטאפורה שכל דת היא פרק בספר האל, בעוד שהפרק האחרון והרלוונטי של הדת הבהאית הוא היום. הם מאמינים שאם הם לא מתקדמים ברוחניות שלהם, הם מתרחקים, ושזה נכון לגבי אנשים ודתות בו זמנית. הם מאמינים בתוכנית אלוהים מכיוון שזוהי התגלות מתקדמת, ושאם היא לא תתפתח, היא נסוגה אחורה.

דתות מונותיאיסטיות נוטות להתעקש על הבלעדיות של התגלותן, בעוד שהדת הבהאית מציעה רעיון מהפכני של אחדות כל הדתות. הדת הבהאית מאמצת את כל הדתות, מאמצת טקסים ומנהגים דתיים אחרים מאמונתם הקודמת. זה אפשרי מכיוון שהבהאים אינם נוהגים בשום מסורת דת בחיי היומיום.

הכרזה (declaration) והתחייבות לדת הבהאית היא חלק חשוב מתהליך הפיכתה לבהאי. ההכרזה מסמנת את החלטתו של הפרט להצטרף לקהילה, אך הוא עדיין יכול להשתתף בפעילויות של הקהילה הדתית אליה השתייך. בנוסף, הדת הבהאית מאפשרת למאמינים חדשים לשמור על סמלי הזהות האישיים, החברתיים, האתניים והתרבותיים שלהם, כגון שמותיהם ולבושם, ומעודדת התפתחות רוחנית. להיות בהאי הוא תהליך פעיל, ללא תכונות נראות לעין כמו תהליך טיהור או ניתוק קשרים חברתיים. היעדר טקס המרת דת עשוי גם לקדם המשכיות מכיוון שאחרים אינם צריכים לראות את הבהאים החדשים שהוכרזו מוותרים על עברם כדי להצטרף לקהילה. לטענתי, היעדר טקס המרת דת עשוי להקל על תחושה חזקה יותר של המשכיות וזהות בתוך הדת הבהאית.

בניגוד לרוב התיאורים המלומדים של המרת דת, המדגישים משבר וקרע עם מחויבויות דתיות וחברתיות בעבר, העיקרון הבהאי של התגלות מתפתחת מוביל את הבהאים לתאר את השתייכותם כתוצאה מתמשכת מהאוריינטציות הדתיות הקודמות שלהם. תפיסה זו של שינוי דתי היא פרוגרסיבית, מתפתחת המדגישה את המשכיות הזהות והאמונה של האדם. זה מנוגד למושג השבר השולט בנרטיב בנצרות.

Image by Gordon Johnson from Pixabay

עוד בנושאים דומים: