מרסיה אינהורן: מגדר, פריון ובריאות במזרח התיכון
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם.
ליאה טרגין-זלר כותבת על החוקרת שייסדה את אנתרופולוגיה של אי-פריון
מרסיה אינהורן (Marcia Inhorn) היא פרופסור לאנתרופולוגיה וליחסים בין־לאומיים באוניברסיטת ייל. פרופ' אינהורן היא אחת המומחיות הגדולות לסוגיות של מגדר, פריון, בריאות וביו־אתיקה במזרח התיכון.
איך ממציאים תחום מחקר?
במהלך לימודי דוקטורט באנתרופולוגיה באוניברסיטת ברקלי הצטרפה אינהורן לצוות של רופאים שהתבקשו לסייע בריפוי מחלת עיניים מדבקת. לאחר ניסיונות כושלים של צוות רפואי אמריקאי הוחלט להביא אנתרופולוגית כדי להבין טוב יותר את התרבות המקומית. אינהורן הגיעה לקליניקה במצרים, וכדרכה של אנתרופולוגית טובה החלה לדבר עם החולים בקליניקה. אינהורן פתחה את ההיכרות בשאלות תמימות – "איך קוראים לך?", "כמה ילדים יש לך?" הרגישות האנתרופולוגית של אינהורן החלה להתעורר כאשר גילתה שנשים ללא ילדים הגיבו בחוסר נוחות לשאלות אלה. כאנתרופולוגית בתחילת דרכי אני מתפעלת מהרגישות האנתרופולוגית של אינהורן. היא ישבה בקליניקה במצרים, ובעקבות חוסר נחת שהרגישה היא הבינה שיש כאן עניין גדול שראוי למחקר. רגישות זו הובילה את אינהורן לייסד תחום מחקר – אנתרופולוגיה של אי־פריון – תחום מחקר המבקש להבין את ההקשרים התרבותיים של קשיי פריון. אינהורן מספרת כי באותה התקופה לא היה מחקר אחד שעסק בקשיי פריון. כל המחקרים על מדינות העולם השלישי התמקדו במציאת אמצעי מניעה, שכן הבעיה הגדולה הייתה ילודה מוגברת. אם כן, כאשר השיח האקדמי עסוק בביקורת על הילודה בעולם השלישי, אינהורן בוחרת לכתוב בניגוד לעמדה זו על הניסיון של נשים להרות למרות הקשיים העומדים בפניהן.
אינהורן כתבה ספרים ומאמרים רבים על פריון (ראו רשימה חלקית למטה). ספרים אלו מעמידים את ההקשר הסבוך והמורכב של קשיי פריון בהקשרים תרבותיים ודתיים שונים. מחקריה מציגים לקוראיה תיאור רגיש של המאבק התרבותי, הגופני, הנפשי והבריאותי של נשים במסען לאימהות. אינהורן נעה בין תיאור גדוש של ההקשרים הלוקאליים לבין ניתוח ביקורתי סיב סוגיות של כוח ולמה שהיא מכנה "Reproductive Tourism" – המאבק הטרנס־לאומי להשיג אימהות. כמו כן, אינהורן היא אחת הראשונות שכותבות על הקשר המורכב בין דת, פריון ומוסר. כתביה מבוססים על התצפיות שלה במצרים ובלבנון ובסוגיות העולות מהביו־אתיקה האסלאמית.
היום, 25 שנה מאוחר יותר, אנתרופולוגיה של אי־פריון היא תחום בולט באנתרופולוגיה,ובו לפחות חמישים אנתרופולוגים העוסקים בסוגיות אלו במקומות שונים בעולם (כמה מהן נמצאות כמובן אצלנו, בישראל). עם התפתחות הטכנולוגיה, תחום המחקר של טכנולוגיות פריון הפך לתחום העומד בפני עצמו. המתעניינים והמתעניינות מוזמנים לגלוש לאתר CAR) Council of Reproduction) ולראות את העושר האנתרופולוגי הגדול הקיים.
פריון – לנשים בלבד?
לאחר שני עשורים של מחקר על נשים, פריון, בריאות, ביו־אתיקה ודת, אינהורן ממשיכה לכוון את המחקר האקדמי לכיוונים חדשים ויוצאת בקריאה גדולה לחקור גם את הגברים סביב סוגיות של פריון. בתחום הפריון, כמו בתחומים רבים אחרים, הנטייה המחקרית התמקדה בחוויות של נשים. אינהורן יוצאת לפרויקט גדול, שבמרכזו הניסיון להבין כיצד מתעצבת גבריות סביב קשיי פריון. על התוצר של פרויקט מרתק זה ניתן לקרוא בספרה The New Arab Man: Emergent Masculinities, Technologie and Islam in the Middle East.
מחויבות לשדה
לסיום, הייתי רוצה לספר על הפתרון המעניין שאינהורן מציעה לסוגייה המעסיקה את כולנו כאנתרופולוגים – המחויבות של האנתרופולוג לשדה שהוא חוקר:
I myself never do interventions, but I always produce policy recommendations. On topics like: Why don’t we promote family fostering as a solution to childlessness in Egyptian families? Shouldn’t we be focusing on reproductive tract infection as the leading cause of preventable infertility in women? I also try to publish, from time to time, in places where people in the medical world will read my work. They’re not going to read my ethnographies, but if I publish in public health journals, and in Fertility and Sterility—the leading journal in the area I work in—doctors do read my work and they write to me. So that’s the way I see this intersection, it’s very powerful I think.
דומני שאינהורן מדריכה אותנו באילו אופנים ניתן לעסוק במחקר אנתרופולוגי "טהור", אך גם מצביעה על דרכים שבהן ניתן להפוך את הממצאים שלנו לנגישים ולמשמעותיים גם עבור אילו מאיתנו שלא בחרו להיות אנתרופולוגים.
מבחר חלקי מאוד מפרסומיה של מרסיה אינהורן
- Local Babies, Global Science: Gender, Religion, and In Vitro Fertilization in Egypt (Routledge, 2003)
- Infertility and Patriarchy: The Cultural Politics of Gender and Family Life in Egypt (U Pennsylvania Press, 1996)
- Quest for Conception: Gender, Infertility, and Egyptian Medical Traditions (U Pennsylvania Press, 1994
- The New Arab Man: Emergent Masculinities, Technologies, and Islam in the Middle East (Princeton U Press, 2012)
—
ד"ר ליאה טרגין-זלר היא אנתרופולוגית המתמחה באנתרופולוגיה של דת, פריון, מגדר, טכנולויה וחינוך. חוקרת במכון וולף, במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת קיימברידג' ובטכניון.
הגהה: רגב צברי