פרסומים חדשים

ברכות לאנתרופולוג משה שוקד, פרופ' אמריטוס באוניברסיטת תל אביב מבכירי האנתרופולוגים בישראל, על פרסום ספרו החדש: "תמונות מפסיפס אתנוגרפי: מפגשים, חוויות ותובנות" שיצא לאור בהוצאת כרמל.

הספר מגולל קשת עשירה של חוויות ותופעות חברתיות מפרי מחקריו האתנוגרפיים ותצפיותיו בחיי היום-יום של האנתרופולוג משה שוקד, בישראל וארה"ב. רצף הפרקים מעלה סדרה של מפגשים חריגים במספר עולמות,  דוגמת: שיקום בית הכנסת האורתודוכסי מימי ראשוני המהגרים לעולם החדש, בית הכנסת ההומוסקסואלי בניו יורק, קהילת היהודים המשיחיים בתל אביב-יפו, ועד ארגוני המחזירים בתשובה בניו יורק ובישראל. ומכאן לאירועי החיים האקדמיים: תנועת מחאה אוניברסיטאית נגד הכיבוש, הפתעות מטרידות באתיקת המחקר והיחסים הקולגיאליים בין מדענים, ועד לפולמוס המקצועני והציבורי, אודות מציאות הפיצול "העדתי" בחברה הישראלית, ביטויי מיניות קווירית, תהפוכות הזמן במרחב הפוליטי, הקהילתי, המחקרי, והסביבתי, מלווים את העדויות של תצפיתן מיומן.

ברשותו של שוקד והוצאת כרמל אנחנו משתפים בבחברת האדם את פתח הדבר לספר ואת תוכן העניינים:

מקבץ פרקים זה מעלה תיאור חוויות מחקר, מפגשים חריגים ותגובות המחבר – כאזרח, אקדמאי ואתנוגרף – בצמתים ייחודיים במהלך חיי השגרה, ועד שלב הפרידה משותפים קרובים למסע. רצף אקלקטי זה עלה על שולחן העבודה במשך שנת הקורונה הראשונה (2021-2020) שבה נסגר עולם הפעילות השוטפת של הכותב. החוט המחבר בין הפרקים הוא ממד ההפתעה בעימות עם נושאי ונשוּאי האירועים, ורישומם האישי, המקצועי, והציבורי.

קורא אקראי של רשימת הפרקים עשוי להביע תמיהה אודות מהותו של קובץ מגוון זה. אינני מצר על היעדר קישור מהודק של תוכן או תאוריה בין הפרשיות השונות. אני  מקווה שבחירה זו של חוויות ולקחים מעבודותיי מציעה לקורא/ת "טעימות" מעוררות עניין מנסיבות הניסיון האישי ומייחודו של המחקר האתנוגרפי במרחב הפרופסיונלי והגאוגרפי שעשיתי בו. זאת, בשונה מהנורמה של דיווח ותובנות של אתנוגרפיה בת מאות עמודים, המוקדשת לנושא נבחר בשדה אחד.

תחנות מסע האירועים, הטקסטים וההתנסויות שהוצגו לעיל, החלו בביקורת הפוליטיקה הלאומית. מהימים האופטימיים של סוף שנות ה-80 וראשית ה-90, עת נראה היה שבחברה הישראלית מצוי ציבור גדול של אזרחים, כולל מרצים וחוקרים שחרגו ממגדל השן שבקמפוס אוניברסיטת תל-אביב, ואשר היו מוכנים להתייצב מאחורי חזון השלום; חברי סגל בכירים אשר ייסדו תנועת מחאה שהתגייסה להגשמתו של הסכם עם נציגי העם הפלסטיני, תוך פרידה ממרבית השטחים הכבושים. ואולם, התחנות הבאות במסלול זה חשפו מבוי סתום של ייאוש וחרדה מפני חזיון עתיד של משטר אוטריטרי, לאומני, הצופן אסון קולוסלי לשני העמים. לא נראית באופק "כיפה אדומה" –יצירה ספרותית-חינוכית בחברה המערבית – כפרספקטיבה סימבולית-פוליטית וכדימוי לדמות מנהיגות שתצליח לפרוץ מבטן גדודי הזאבים ותושיע את העם בציון מחורבן המפעל הציוני. קישור ספרותי אקראי זה של המחבר שהופיע במאמר עיתון פוליטי, הוביל אותו למחקר מעמדם ותפקידם של סיפורי הפיות במהלך חינוך ילדי התרבות המערבית.

תחנות המסע עצרו גם בכמה אתרים ייחודיים ומסקרנים ביהדות בת זמננו: תנועות החזרה בתשובה, היהודים המשיחיים, והאורתודוקסים המודרניים, המצטרפים למחקריו הקודמים של כותב שורות אלה בקרב יהודי צפון אפריקה בישראל ובעולמם של יהודים ונוצרים להט"בים בארצות הברית.

בהמשך, נוספו תחנות במחקריו של המחבר: החזרה לחומרי ארכיון של עבודות השדה  האתנוגרפיות: החל ממושב העולים ממרוקו, ערביי יפו, "היורדים" , ביה"כ ההומוסקסואלי בניו יורק, וזאת לאור תצפיות ההווה בעולם המשתנה במהירות. תכופות באכזבה, אך לעתים בהתפעלות, אותרו סימנים המזהים את היצגי הקיום בהווה של החברות אשר נחקרו באינטנסיביות לפני שנים רבות. דיווחי המחקרים שנערכו במציאות חברתית דינמית, עברו בחלקם שינוי מהותי תוך ימי דור. אלו כוללים כמצופה את ממד העמדות הפוליטיות-חברתיות בנושאים קונפליקטואלים, כגון "הירידה" ו"הפער העדתי". עמדתי גם על זיהוי השינוי במהלך תצפיותיי בחיי היום-יום, כתושב וכאורח, באתרים עירוניים בארץ ובחו"ל המוכרים לקוראים רבים: שכונת פלורנטין בתל אביב מול שכונת צ'לסי במנהטן. ממצאים אלו מעוררים שאלות עיוניות ויישומיות לגבי מהות, מסקנות וייעוד המסר האנתרופולוגי במרחב מדעי החברה. לאורך שיקופי ייצוג זה צצות דילמות מטרידות מתחומי המתודה והאתיקה המחקרית. כמו כן עולים הרהורים אודות נורמות ההתנהלות האישית והמקצועית בקרב הסקטור האקדמי.

בתחנה האחרונה במסע הוצגה הפרידה האישית (הנגזרת ממסלול דרכו של כל אקדמאי) מדמויות בולטות אשר הטביעו את חותמן במהלך חיי. מורים, קולגות, נחקרים וחברים (חלקם מוכרים לקוראי הטקסט) אשר בעזרתם התעצבה קריירת חיים של צופה-משתתף בעולמות קרובים ורחוקים.  עם כל הספקות והדילמות המובעים לאורך הדרך כחוקר וכאזרח, אין אלו פוגמים מתחושת הגילוי והתובנות של הווי החברה וההתנהגות באתרי ובאירועי התצפית, במסורת הפרקטיקה האתנוגרפית שנחשפה בפרקים השונים.

תוכן העניינים

 פתח דבר: הפתעות ברוטינה        

פרק 1: מה לאקדמאים במאבק פוליטי?                                 

פרק 2: קצבת חיֵי הדיווח האתנוגרפי

פרק 3: על חטא שלא חטאה האנתרופולוגיה הישראלית

פרק 4: לחשוף את רישומי השדה שהושמטו מהטקסט האתנוגרפי

פרק 5: על גבולות ההיגיון והאמונה: מחזירים בתשובה           

פרק 6: אחיי היהודים המשיחיים

פרק 7: קהילת הזיכרון מרחוב סטנטון                                     

פרק 8: קדוש נוצרי בעטיפת אתנוגרפיה להט"בית

פרק 9: שכונות העיר בתהפוכות הזמן

פרק 10: חוויות נדירות בחיי האקדמיה

פרק 11: שקפים ממשטר החסידומאפיה                                 

פרק 12: כיפה אדומה – סיפור וסמל                                      

פרק 13: לחיות עם המתים: הכתיבה כאמצעי להישרדות          

נעילה: תחנות המסע                                                             

ביבליוגרפיה