סיכום 2022: עשרת הפוסטים המובילים בעמוד הפייסבוק
דף הפייסבוק של בחברת האדם פועל כבר למעלה משמונה שנים וצבר מעל ל-9600 עוקבות ועוקבים. כמסורת שנתית, לפניכם.ן סיכום שנתי של עשרת הפוסטים המובילים בדף הפייסבוק של "בחברת האדם".
כלכלת המשטרה של ג׳מייקה – ברכות לאילת מעוז על קבלת פרס הצטינות על עבודת הדוקטורט!
אילת מעוז, כיום פוסט-דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, כתבה את עבודת הדוקטורט שלה במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת שיקגו, בהנחיית קאושיק סונדר-רג׳אן ושטפן פלמיה. עבודת הדוקטורט של מעוז היא אתנוגרפיה היסטורית התמקדות במשטרה בג׳מייקה – כמושג, כמוסד, וכרעיון וחוקרת דרכו את הסדר החברתי הגלובלי, המרובד והמתעתע. בעבודתה היא מציעה את המושג של ״כלכלת משטרה״ (police economy) כתחליף למושג ״מדינת משטרה״ שמניח כי ״המדינה״ היא הסוכן המרכזי, אם לא הבלבדי, של אלימות מאורגנת; ובוחנת את השחקנים, ההגיונות והפרקטיקות המעצבים ויוצרים את מה שהיא מכנה אלימות מנוכרת.
שתיקה והכחשה סביב שיער הגוף הנשי
רתם אווה ליליאור, סטודנטית לתואר שני בסוציולוגיה ותכנון עירוני באוניברסיטה העברית ויועצת חברתית בפרויקטים של פינוי בינוי, כותבת על מודל יופי נשי משתנה במערב, ועל הנסיבות שהובילו להסרת שיער להיות חלק ממנו. ליליאור מראה כיצד הציפייה מנשים להסיר את שיער גופן כחלק ממודל יופי מערבי התפתחה רק במהלך המאה העשרים.
ברכות חמות לאנתרופולוגית תמר קנה-שליט על מינויה כחברת סגל בחוג לשירותי אנוש במכללת תל-חי!
מחקריה של קנה-שליט עוסקים במושגים כגון: טיפול/דאגה ושירות, עצמי, רגשות, שפה ותקשורת במגוון של הקשרים ארגוניים. עבודותיה, המתמקדות בתהליך הטיפול-עזרה-שירות, נעות בין מחקר על אימון לחיים (קואוצ'ינג) בישראל לניתוח הצעות תמיכה נפשית לסטודנטים/ות בקמפוס אמריקני ועוסקות ביחסי כוחות, בשימוש בשפה, בביטויי של רגשות וביציקת משמעויות תרבותיות ייחודיות.
מזל טוב ליורם בילו, לרגל הגיעו לגבורות!
יורם בילו, מבכירי וחשובי האנתרופולוגים הפועלים כיום בישראל, חוגג שמונים. בילו הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה ובמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, חבר האקדמיה הלאומית וחתן פרס ישראל בחקר הסוציולוגיה ל-2013. בילו הוא גם שילוב שלא מספיק נפוץ באקדמיה של חוקר מעולה, מורה מצויין, ואדם נחמד, מפרגן ותומך.
אז תגידי, אבל באמת, למה בחרת לחקור דווקא שפיכה נשית?
ליאור בסרמן נבון, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית, כותבת על טשטוש הגבולות בין הסתרה לחשיפה במחקר העוסק במיניות דרך הגוף. בסרמן-נבון מראה בעזרת דוגמאות מהמחקר שלה, המתמקד בהעדר ידע סביב תופעת השפיכה הנשית, כיצד דווקא התיחסות רפלקסיבית ישירה על סוגיות מביכות, ״הלכלוך״ והחלקים הלא נעימים במחקר, יכולים להוביל ליצרת ידע תיאורטי ואתנוגרפי חדש.
ברכות לתאיר קרזי-פרסלר, על מינויה כחברת סגל בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן!
במחקריה מציעה קרזי-פרסלר נקודת מבט חדשה כדי לענות על אחת השאלות הבוערות כיום בהגות הסוציולוגית הפמיניסטית הנוגעות לסיבות לכך שהמהפכה המגדרית לא הושלמה בשוק העבודה, כשהמוקד שלה הוא הנשים עצמן כסובייקטיות- איך הן מסבירות את מבני הכוח במרחבים ארגוניים ואילו מנגנונים הן חושפות מתוך הפנומנולוגיה שלהן, מתוך התפישות והפרשנויות שלהן. היא מראה בעבודות המחקר שלה כיצד תפישות וחוויות כוח ברמת המיקרו מזינות תהליכים מבניים ברמת המזו והמאקרו של אי-שוויון מגדרי בארגונים.
ברכות לדנה קפלן על מינויה לסגל באוניברסיטה הפתוחה!
ברכות לדנה קפלן, על מינויה כחברת סגל בכירה במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסטה הפתוחה וגם על פרסום ספרה What is Sexual Capital? באנגלית (אחרי שכבר יצא לאור באיטלקית, בספרדית ובגרמנית) אותו כתבה יחד עם אווה אילוז. קפלן היא סוציולוגית של תרבות שמתמחה בניתוח חיי היומיום מפרספקטיבה מעמדית. נושא המחקר העיקרי שלה הוא מערכת הזיקות בין תרבות (ארטיפקטים, דפוסי צריכה ופנאי ואורחות חיים הביטואליים), לבין אי שוויון, מעמדי בעיקר.
הרוק סטאר של חקר התרבות: הסוציולוגיה של מוטי רגב
לכבוד פרישתו של הסוציולוג מוטי רגב והכנס לכבודו, כתבו תלמידיו ועמיתיו – ד״ר נועה לביא, ד״ר סימונה וסרמן, ד״ר דנה קפלן, וד״ר נדב אפל – על עבודתיו של רגב ועל תרומתו כחוקר וכמקור השראה. הכנס, שהתקיים בנובמבר, לציון פרישתו של פרופ' מוטי רגב ולכבודו, הוא הזדמנות מצוינת להציג את מפעלו המחקרי פורץ הדרך, את תרומתו לשדה הסוציולוגיה של התרבות בישראל ובעולם ואת השפעתו על תלמידיו וממשיכי דרכו. אך זה אינו סוף פסוק מבחינת עבודתו של רגב, אלא רק סיום של פרק. התכנסנו כאן, תלמידים ועמיתים, כדי לשרטט בקצרה בדברים הבאים את תמצית דרכו האקדמית.
ברכות לאריאל אפל על אישור עבודת הדוקטורט!
ברכות חמות לאריאל אפל על אישור עבודת הדוקטורט שלו "אורחות חיים ניאו-לקטיים: שומרי הגן ו’חיבור’ יותר-מאנושי בחברה פוסט-מתועשת". העבודה, שנכתבה בהנחיית פרופ׳ נורית בירד דוד מהחוג לאנתרופולוגיה בחיפה, עוסקת בקבוצות ויחידים ששואפים "להתחבר לטבע" דרך תרגול מיומנויות חיים בהשראת ציידים-לקטים, בעודם מקיימים אורח חיים עכשווי בסביבה מודרנית ומתועשת.