צמיחה בקצב הפופ
ד"ר אירה ליאן, חוקרת תרבות קוריאנית מהאוניברסיטה העברית מרואיינת לכתבה בדה-מרקר של ירדן בן גל הירשהורן על השפעת תרבות הפופ על הכלכלה הקוראינית ועל העדרם של חברי להקת הפופ הקוריאני BTS מטקס הגרמי
"… "אפשר למנות כמה סיבות להיעדרותם של BTS מרשימת המועמדים לגראמי", אומרת ד"ר אירה ליאן, חוקרת תרבות קוריאנית מהאוניברסיטה העברית. "הראשונה היא הטענה הבסיסית שלפיה הלהקה שרה בקוריאנית, אז מדוע יש להעניק לה את הפרס. סיבה נוספת היא הביקורת על סגנון ה־K-pop ששם דגש על הופעה, ריקוד ומשחק ופחות על שירה". אך לדבריה, ייתכן שההתעלמות מ־BTS נובעת מחשש מפני אובדן המונופול של התרבות האמריקאית. "בהתחלה זה היה נחמד, מפתיע ואקזוטי, אבל ברגע שהתחרות מגיעה לשלב שבו הלהקות הקוריאניות עלולות לגרוף כל פרס אפשרי – ייתכן שזה מאיים על האמריקאים", אומרת ליאן…"
" הפריצה של BTS בארצות הברית היתה סטייה מהמסלול המקובל של להקות K-pop. "החלום של כל להקת K-pop הוא לשבור את השוק האמריקאי, אבל עד BTS, אף אחת לא הצליחה", מסבירה ליאן. "לכל להקה יש מעין מסלול קבוע. בהתחלה היא מנסה להצליח ביפן, אפילו לפני דרום קוריאה, כי השוק שם גדול ומפותח הרבה יותר, ובגלל זה הם גם לומדים יפנית. אחר כך הם עוברים לסין, ואת ארצות הברית הם משאירים לסוף, לאחר שכבר צברו אלבומים, הצלחה ומעריצים". ברוב המקרים, ההצלחה נעצרת בשערי אירופה וארצות הברית. "גם BTS ניסתה להתחיל ביפן, אבל די במקרה הם הגיעו ישירות לארצות הברית. ייתכן שהטעות הזאת במסלול היא חלק מסוד ההצלחה שלהם, שעכשיו הרבה אנשים מנסים לפענח".