האדם כהומו-סימבוליקוס
קליפורד גירץ, מחשובי האנתרופולוגים בכל הזמנים התראיין בשנת 1979 אבנר כהן (היום חוקר גרעין) בכתב העת "מחשבות" בעריכתו של צבי ינאי. הראיון מקיף את הרקע האישי המקצועי של גירץ את מחקריו וכן אבחנות לגבי האנתרופולוגיה עצמה.
גירץ לא זכה להכשרה באנתרופולוגיה במהלך לימודי התואר הראשון שלו, ואת לימודיו בדיסציפלינה החל במסגרת דוקטורט במחלקה ליחסים חברתיים (social relations) בהרווארד, שהייתה חריגה לזמנה ואף לזמננו ושימשה כבית בין-תחומי לאנתרופולוגיה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה. במחלקה זאת התפתחתה גישה חדשנית באנתרופולוגיה שביקשה לשייכה למדעי החברה, תוך שמירת אופייה ההומיניסטי. גירץ שמשתייך לגישה זאת טוען בראיון כי לאנתרופולוגיה יש פאן ספרותי משמעותי, גם אם מוגבל בחירותו האמנותית בהשוואה לזה שיש לסופר או לסופרת. על בסיס מחקריו מציע גירץ בראיון לראות בתרבות מערכת של סמלים ומשמעויות. מכאן נגזר שהאדם הוא למעשה הומו-סימבוליקוס "יצור שמגיח לעולם עטוף סבכי משמעות שהוא עצמו (ובני מינו) טווה לעצמו, אני רואה את התרבות באותם סבכי משמעות שבתוכם האדם בונה את עולמו".
בהמשך הראיון מתייחס גירץ לתנאים במהלך ביצוע עבודת שדה, למקומו כחוקר ולקשיים שהכרוכים בביצוע מחקר שכזה בתרבותיות בהן גירץ הוא בעצמו האחר. בשלב זה של הראיון מוזכרת גם במשפטים בודדים מי שהייתה אז אשתו ושותפתו למחקר הילדרד גירץ. נוכחתה ותרומתו למחקר של הילדרד גירץ לא זוכה להכרה הולמת בראיון זה ובכלל. באופן די דומה למעמדן של חוקרות נוספות, שסיפקו תרומות קריטיות למחקר שפורסם בשם בני זוגן בלבד.
בנוגע לעתיד האנתרופולוגיה גירץ לא חוזה כיוון ברור אליו תצעד הדיסציפלינה. הוא מציע שתי השערות, הראשונה היא שחלק מהעבודה האנתרופולוגית תהפוך להיות חלק אינטגרלי מדיספיפלינות אחרות. השערתו השנייה היא שהעניין האנתרופולוגי בתרבויות מערביות יגדל.