משברים מצטלבים
תקציר מורחב של הרצאתה של פרופ׳ טלי כץ גרו מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה, ״משברים מצטלבים: הקשר בין התמודדות עם גלי הגירה ובין השאיפה לקדם קיימות סביבתית ומה אפשר ללמוד מזה על הקשר בין תרבות וקיימות״ אשר ניתנה במסגרת המיני מליאה ״משברי הסביבה והסוציולוגיה הישראלית״ בכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית הישראלית ב2021.
משברים מצטלבים: הקשר בין התמודדות עם גלי הגירה ובין השאיפה לקדם קיימות סביבתית ומה אפשר ללמוד מזה על הקשר בין תרבות וקיימות
ערים רבות בעולם מתמודדות כיום עם שני משברים מרכזיים: משבר האקלים ומשבר ההגירה. התמודדות עם משבר האקלים משמעה מדיניות ששואפת לקדם צמיחה מקיימת סביבתית. התמודדות עם משבר ההגירה משמעה מדיניות ששואפת לקדם לכידות חברתית בתנאים של גיוון תרבותי. עד כה, רוב המחקר וגישות המדיניות התייחסו לשני המשברים האלה בנפרד, אבל מתחיל להתפתח גוף ידע שקורא להתייחס אליהם בכפיפה אחת. האתגר המרכזי במצב כזה הוא הבנה של הדרכים בהן ידע ופרקטיקות סביבתיות יכולים "להגר" מהקשר של הדרום הגלובלי להקשר של הצפון הגלובלי שמתייחס לאזרח-צרכן שפועל במסגרת מבנים חברתיים ופוליטיים מסויימים.
מהם אותם מבנים חברתיים ופוליטיים? יש להם מספר מאפיינים. ראשית, מדובר במצב של הדרה של משמעויות תרבותיות וסגנונות חיים שמעצבים התנהגות שיש לה השלכות סביבתיות בקרב מהגרים. זו גם הדרה של היכולת של מהגרים לשנות ולגוון מחשבה ופרקטיקה סביבתית במדינות המקבלות אותם. שנית, מצב זה מבטא העדר של חקירה ביקורתית של ממדי אי שוויון מצטלבים (השכלה, שפה, מצב סוציו-אקונומי, מגדר), מה שמערפל אי שוויון בצריכה שהוא עצמו תוצר של חברה לא שוויונית. מאפיין מרכזי נוסף של המבנים החברתיים והפוליטיים המקובעים הוא התפיסה הרווחת בקרב מקבלי החלטות שקשה לתקשר עם קבוצות מיעוט המוגדרות על פי דת, מוצא אתני או סטטוס הגירה, קשה לרתום אותם לסדר היום הסביבתי ויש לחנך אותם כיצד להיות אזרחים-צרכנים על פי אמות מידה מערביות. מאפיינים אלו ודאי לא תורמים לניסיונות הכלה ושילוב של קבוצות מוחלשות ולסיכוי לקדם חברה שמאופיינת בלכידות ושוויון.
כשחושבים על פעולות של מדיניות אורבנית בתחומים של צריכה מקיימת והתמודדות עם משבר האקלים יש מספר שאלות פתוחות: מי הקהל אליו פונה המדיניות ועד כמה נלקח בחשבון הגיוון החברתי בקרב תושבי העיר (למשל קבוצות חזקות וקבוצות מוחלשות, צעירים וזקנים, אזרחים ולא אזרחים)? ממי מצפים לשינוי התנהגות ואילו הנחות עומדות בבסיס הציפייה הזאת? אילו ערכים וידע מנחים את המדיניות? מהם יחסי הכוחות והאינטרסים הפועלים בזירה? בקווים כלליים, התשובות לשאלות אלו הן שמודל המדיניות הרווח הוא הומוגני ולא לוקח בחשבון גיוון חברתי, זהו מודל שבסיסו עומדים ערכים וידע מערביים של דמות הצרכן-אזרח, הציפייה המרכזית היא שינוי התנהגות בקרב הצרכנים והכוונה היא שתושבי העיר יישאו בעיקר המאמץ להפוך לעמידים לשינויי אקלים.
מתוך הדיון בדוגמא של מהגרים בערים גדולות, ניתן לנסח סוגית מחקר כללית שמצביעה על העדר יחסי של מחקרים אודות הקשר בין מוצא אתני, לאום, דת, סטטוס הגירה ותרבות באופן כללי לבין התנהגות מקיימת או התנהגות יום יומית שיש לה השלכות על הסביבה או על התמודדות עם שינויי אקלים. מחקרים קיימים מתמקדים בהשכלה, הכנסה, מגדר, ידע, ערכים ועמדות. כדי להתמודד עם החסר הזה, נציע מסגרת ניתוח שנקרא לה
The cultural politics of household sustainability.
במסגרת התיאורטית של הפוליטיקה התרבותית של קיימות במשקי בית יש מספר דגשים. ראשית, היא מכוונת למחקר אודות הדרכים בהן תרבות, ערכים, ויחסים מעצבים פרקטיקות במשק הבית שיש להן השלכות על הסביבה. שנית, מטרתה להרחיב הבנות הגמוניות של קיימות ולכלול גיוון תרבותי בהצטלבות עם ממדים נוספים של אי שוויון. שלישית וזו הנקודה המרכזית ביותר, היא מקדמת תפיסה של פרטים כמקור העיקרי של ידע ויכולות ותפיסה של קובעי מדיניות כאלו שצריכים לשנות התנהגות.
בפני קבוצות מוחלשות עומדים אתגרים רבים לצד פוטנציאל ונטייה להתנהגות מקיימת. קבוצות רבות חשופות יותר לנטל סביבתי ולסכנות סביבתיות, בעיקר בתחומים של מזון, מים, אנרגיה, אויר ושטחים פתוחים. בה בעת, לקבוצות מוחלשות יש לעיתים פרקטיקות סגנון חיים שמגבילות את ההשפעה של ההתנהגות היומיומית על הסביבה ולכן גורמות לפחות נזק. למשל, צורות אספקה קהילתיות בתחום המזון או הביגוד שמהוות אלטרנטיבה לשוק או למדינה; התנהלות חסכנית במשק הבית שגורמת לייצור כמויות קטנות של אשפה, מיחזור חומרים ושימוש בפחות מים ואנרגיה; רמות צריכה נמוכות יותר; שיתופיות במשאבים במשפחה המורחבת או בשכונה ועוד.
אם נחבר את קו החקירה הזה עם ההקשר הישראלי, נאמר שכדי להשיג מטרות מדיניות חברתיות וסביבתיות, כדאי להבין קיימות סביבתית דרך הפריזמות של מגוון סגונות חיים המוגדרים על פי דת ותרבות ולחשוב איך פתיחה של השיח אודות קיימות סביבתית ועמידות לשינויי אקלים יכולה לקרב קבוצות מודרות למרכז החברתי. אם כך, המסגרת התיאורטית המוצעת יכולה לספק פתרונות מדיניות לשני האתגרים שהוצגו בפתיחה: טיפול בבעיות סביבתיות על ידי קידום עמידות לשינויי אקלים וצריכה מקיימת וטיפול בבעיות חברתיות במצב של גיוון תרבותי וחברתי. הקשר בין השניים מתרחש בשני שלבים. ראשית, בהתמקדות בתרומה של קבוצות מודרות לסדר יום סביבתי מגוון שכולל התנהגויות שאינן בזרם המרכזי של השיח על התנהגות מקיימת. שנית, בניסיון לקשר בין מתן קול משמעותי לקבוצות מודרות באפשרות לתרום תרומה אמיתית לסדר היום הסביבתי ובין קידום סולידריות ושילוב.
לסיכום, הפוליטיקה התרבותית של קיימות במשקי בית קוראת לשילוב של טווח רחב יותר של גופי ידע ופרקטיקות סגנון חיים בתוך המחשבה הסביבתית במטרה להשיג מטרות סביבתיות וחברתיות. הגישה הזאת מאתגרת את הנחת המדיניות הדומיננטית לגבי קבוצות שיש לחנך אותן לאמץ פרקטיקות של קיימות סביבתית ומדגישה ידע ופרקטיקות מקומיות מתמחות. תשומת הלב למגוון סגנונות חיים, משמעויות תרבותיות ומוטיבציות מגויסת לצורך חשיבה מחודשת על המושג קיימות והפיכתו ליותר אלסטי, תוך התאמה לחוויות החיים של קבוצות חברתיות שונות. התוצאה היא דגש על גורמים של תרבות ודת בשילוב עם גורמים חומריים, גם בהקשר של הזדמנויות וגם לגבי החסמים לצריכה מקיימת ועמידות לשינויי אקלים.
רשימת מקורות רלוונטים:
Anantharaman, M., 2018. Critical sustainable consumption: a research agenda. Journal of Environmental Studies and Sciences 8(4):553-561.
Bradley, K., 2009. Planning for eco-friendly living in diverse societies. Local Environment 14(4):347–363.
Clarke, L., Agyeman, J., 2011. Shifting the balance in environmental governance: Ethnicity, environmental citizenship and discourses of responsibility. Antipode 43(5):1773–1800.
Head, L., Klocker, N. and Aguirre-Bielschowsky, I., 2019. Environmental values, knowledge and behaviour: Contributions of an emergent literature on the role of ethnicity and migration. Progress in Human Geography 43(3):397-415.
Katz-Gerro, Tally, Itay Greenspan, Femida Handy and Yaara Vered. 2020. Environmental behavior in three countries: The role of intergenerational transmission and domains of socialization. Journal of Environmental Psychology 71:1-9.
Klocker, N. and Head, L., 2013. Diversifying ethnicity in Australia's population and environment debates. Australian Geographer 44(1):41-62.
MacGregor, S., Walker, C. and Katz-Gerro, T., 2019. ‘It’s what I’ve always done’: Continuity and change in the household sustainability practices of Somali immigrants in the UK. Geoforum 107:143-153.
Yan, L., McManus, P., Duncan, E., 2018. Understanding ethnic differences in perceptions, attitudes, and behaviours: a study of domestic water use in Sydney. Geographical Research 56(1):54–67.
טלי כץ-גרו היא פרופסור לסוציולוגיה בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. מחקריה עוסקים במפגש בין תרבות, חברת הצריכה, סביבה ואי שוויון, תוך דגש על מחקר השוואתי נרחב בין מדינות לאורך זמן. כץ-גרו משמשת כעורכת שותפה של כתב העת Poetics ויו״ר שותפה של יוזמת המחקר והפעולה לצריכה בת קיימא (SCORAI) בישראל. היא גם כיהנה כיו״ר הראשונה של קהילת סביבה וחברה באגודה הסוציולוגית הישראלית.