לילה אבו-לועיוד: הצלת נשים מאסלאם וכתיבה נגד תרבות
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם
אירה ליאן על לילה אבו-לועיוד: הצלת נשים מאסלאם וכתיבה נגד תרבות
לילה אבו-לועיוד (Lila Abu Lughod) היא פרופסורית לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קולומביה הכותבת על הנשים בעולם הערבי במטרה לשנות את המבט המערבי המרחם על נשים מוסלמיות. אבו-לועיוד היא בת לשני פרופסורים, אב פלסטיני ואם אמריקאית-יהודייה, ומרבית העבודות שלה עסקו בנשים במצרים. אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר והדיון שהתעורר על הצורך להציל נשים מהאסלאם, היא התחילה בפרויקט מחקרי ובו שאלה אם נשים מוסלמיות בכלל צריכות הצלה. באמצעות אתנוגרפיה פמיניסטית היא מראה שדת לבדה אינה אחראית על העוני הגלובלי, וצריך להסתכל על נשים מוסלמיות בהקשר היסטורי, חברתי ואידיאולוגי – כתמונה מורכבת ולא בשחור-לבן. האייקון התרבותי של אישה מוסלמית המחכה להצלה מכוון קודם כול נגד גברים מוסלמים, ולכן היא מבקשת לעזוב את הפמיניזם הצבוע.
אני הכרתי אותה לראשונה דרך מאמר שכתבה עוד ב-1991, Writing Against Culture, ובו הציעה לכתוב נגד תרבות ונגד הדיסציפלינה שמקדשת את התרבות – אנתרופולוגיה. אבו-לועיוד מראה את הקשר בין תרבות לכוח ובין השוואה בין-תרבותית לבין הבניית היררכיה בין עצמי והאחר או האחרת. לטענתה, תרבות היא כלי ליצירת האחר, ואם נשים נתפסות בחברה כ"אחר" של הגברים – מטרת הפמיניזם (וגם האנתרופולוגיה) היא להפוך נשים ל"עצמי". לכתוב נגד תרבות משמעו לטענתה לכתוב נגד קטגוריות, סטראוטיפים ואייקונים תרבותיים שאינם מתייחסים לחיים של האינדיבידואל ומתעלמים ממורכבות חברתית.
אבו-לועיוד פרסמה שבעה ספרים בנושאים מגוונים, החל מהשירה בחברה הבדואית ועד לסדרות טלוויזיה במצרים שבהם טענה שאנו צריכים לשאול לא כיצד חברות מוסלמיות שונות מ"שלנו" – אלא כיצד הן משולבות בעבר ובהווה בכלכלה, בפוליטיקה ובתרבות. אך היא לא כותבת רק נגד תרבות או תרבות המערב, אלא גם כתבה עם שותף ב-2007 על הבניית הזיכרון הלאומי של הנכבה, ואף חתמה על חרם על אקדמיה הישראלית ב-2014.
אבו-לועיוד זכתה בפרסים הנחשבים ביותר, ובעיניי הצליחה להחזיר נשים מוסלמיות ל"עצמי", להזהיר ממשחקי כוח הטמונים בהשוואות בין-תרבותיות ולהגדיר תרבות מחדש.
—
אירה ליאן היא דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית ועמיתת דוקטורט במכון טרומן לקידום שלום. המחקר שלה עוסק בדימויים תרבותיים בשיתופי פעולה בין חברות ישראליות וקוריאניות. בין תחומי העניין שלה מדינות מתפתחות, פרויקט התמערבות, מדינת לאום, תפיסות תרבותיות של עצמי והאחר.
הגהה: אורלי ניטיס יעקובי