"> כריסטיאנה ג'יורדאנו: אנתרופולוגיה של הפסיכולוגיה, קורבנות סחר בנשים וזכויות אדם – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

כריסטיאנה ג'יורדאנו: אנתרופולוגיה של הפסיכולוגיה, קורבנות סחר בנשים וזכויות אדם

פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם

פורסם לראשונה ב-24.12.2015

תמר קנה-שליט על כריסטיאנה ג'יורדאנו ותרגום תרבותי

כריסטיאנה ג'יורדאנו סיימה את לימודי הדוקטורט שלה באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה בשנת 2006. במסגרת לימודיה ערכה אתנוגרפיה בעיר טורינו שבאיטליה בנושא טיפולה (care) של המדינה במהגרות (בעיקר מהגרות) שהן לרוב קורבנות סחר בנשים. ג'יורדאנו מתארת את תהליכי התרגום שעוברים סיפוריהן המתהווים של המהגרות על ידי סוכנויות המדינה ובאתריה השונים: בתחנת המשטרה, במקלטי מגורים, במפגש של המהגרות עם עובדים סוציאלים, במקלט המנוהל על ידי נזירות קתוליות ובמרכז האתנו-פסיכאטרי על שם פראנץ פאנון. ג'יורדאנו מיטיבה לתאר את מורכבותו של תרגום תרבותי בחקירה את הנרטיבים השונים שמייצר כל אחד מאתרי המחקר. היא מראה כיצד מצטלבים הגיונות דתיים-קתוליים, לאומיים, רפואיים, פסיכולוגיים ורעיונות על אודות תרבותה של "האחרת" במערך הטיפול בקורבנות הסחר. ספרה האחרון ראה אור במאי 2014 "Migrants in Translation: Caring and the Logics of Difference in Contemporary Italy" בהוצאת אוניברסיטת קליפורניה. בספרה היא מתארת את מאפייניו של תהליך התרגום של סיפורי המהגרות במסגרת הטיפול (care) שמעניקה מדינת הלאום האיטלקית לקורבנות הסחר ובתוך כך פועלת לייצורו של סובייקט "איטלקי(ה) ממוצע(ת)".

בחקירתה את המרכז האתנו-פסיכיאטרי על שם פאנון, שמשולבים בו הלכה למעשה עקרונות פסיכואנליטיים ואנתרופולוגיים, תורמת ג'יורדאנו גם לשדה של האנתרופולוגיה היישומית או האנתרופולוגיה המעורבת. היא מצליחה לשלב בין אנתרופולוגיה ופסיכואנליזה באופן ביקורתי, חד ורגיש. ג'יורדאנו מציעה הבחנה תיאורטית חשובה בין cure ל-careובין politics of recognition and acknowledgment בהתאמה. היא מראה כיצד מערך הטיפול האיטלקי בקורבנות הסחר נע בין שני גופי ידע אלו, האחד רפואי הרואה בכאב ובבכי סממן לפתולוגיה ועל כן צריך להיות מפוקח ומוגבל במסגרת הטיפול. גוף הידע השני מזוהה עם acknowledgment ו-care ורואה בבכי ביטוי לקיום שמבקש תשומת לב לקיומו של ייאוש ומטשטש את הגבול בין פתולוגיה לבריאות ובין חלום למציאות. הגיונות אלו מייצרים קטגוריות חברתיות שונות, שדרכן סיפוריהן של מהגרות מתורגמים במוסדות החברתיים שבמרכז האתנוגרפיה.

עבודותיה של ג'יורדאנו תורמות לחקירה העשירה בתחום של האנתרופולוגיה הפסיכולוגית במיוחד בדיון במושגים: טיפול, בריאות הנפש והעצמי. כמו כן כתביה תורמים למחקר על אודות הגירה, לאומיות, מגדר ומשפט. לבסוף, בימים אלה בהם מתרחשים דיונים סוערים על אודות הגירה לאיטליה כשער לאירופה (בעיקר סביב האסונות המתרחשים בדרך לאי ובאי למפדוזה) מחקריה של ג'יורדאנו על מערך ההגירה האיטלקי הופכים לרלוונטיים ביותר.

אני מוצאת את הכתיבה האתנוגרפית של ג'יורדאנו מעוררת מחשבה והשראה. כתיבתה על תהליכי התרגום של שוני תרבותי ו-care כהצטלבות של הגיונות מדינתיים, דתיים, רפואיים ופסיכולוגיים הכוללים ראייה מורכבת של תרבות היוותה השראה על הכתיבה שלי על שדה "האימון לחיים" כאתר המכונן סוג מסוים של עצמי ו-care ישראלי. בדוקטורט שלי שכותרתו: "חשיבה חיובית ללא חיוך: העצמי ואתיקה של אכפתיות (care) בשדה הישראלי של "אימון לחיים", בחנתי כיצד סוכנים וסוכנות בשדה האימון בישראל מכוננות את "העצמי" שלהן ואת המושג "אכפתיות" או דאגה לאחר, תוך שהן נושאות ונותנות עם רעיונות גלובליים על העצמי המספר את עצמו, ועם מושגים ניאו-ליברליים של משילות עצמית. המחקר מראה כי מעבר ליעדים המוצהרים שלו, תהליך האימון מהווה זירה מרכזית לכינון עצמי עבור מאמנות ומתאמנות כאחת. הלוגיקה הניאו-ליברלית המאפיינת את השיח בשדה – הרעיון שהכול יכול וצריך להתנסח במונחים של שוק, אפילו יחסים בינאישיים, חלומות, ותקוות – דומה בעליל לאימון בזירות נוספות במרחב הגלובלי. בו בזמן, לאימון הישראלי יש גם סממנים תרבותיים ייחודיים. בישראל, העצמי המתכונן בתהליך האימון משלב אתיקה של אכפתיות ודאגה ((care עם סגנון ישיר ואגרסיבי, ונשען על תמהיל ספציפי של רגשות שמותר ואסור להביע. ממצאי המחקר מראים כי כינונה של עצמיות ישראלית באימון מאופיינת במספר רב של פרדוקסים ומתחים: בין כינון של משילות עצמית להיענות לסמכות חיצונית; בין טיפוח מעודן של רפלקסיביות לשימוש בבוטות כאסטרטגיה שיחנית; תפיסת האדם כאינדיבידואל חופשי תוך התעקשות על יצירה ותחזוקה של קבוצות השתייכות; תפיסה של אינטראקציות אנושיות כשדה קרב, תפיסה המהולה באתיקה של אכפתיות ועזרה לזולת; טיפוח חשיבה חיובית דרך שימוש בכעס ועוררות מכוונת של כאב; טיפוח אינטרוספקציה רגשית בסגנון פסיכולוגי לעומת דחייה של רגשנות ורגישות בשם הרצון לטפח חוסן; תפיסת החברה כעוינת לעומת תיאור העולם כמקום פתוח ומזמין שבו "הכל אפשרי"; אימוץ של "הגיון שוק" אינדיבידואליסטי תוך סירוב להחיל את ההיגיון הזה על יחסים אינטימיים; ולבסוף, מתח בין אתיקה של דאגה גברית ונשית. בקצרה, ה-care הישראלי המכונן בשדה האימון מבטא רעיונות כלכליים, לאומיים, מגדריים, פסיכולוגיים ומוסריים ספציפיים המכוונים ליצירתו של עצמי ישראלי ייחודי. מעבר למפגש עם כתביה של ג'יורדאנו, המפגש שלי עם כריסטיאנה כמרצה ובת שיח היה ועודנו מרתק, מעורר השראה ומפרה במיוחד.

עוד על כריסטיאנה ג'יורדאנו

--

תמר קנה-שליט היא אנתרופולוגית החוקרת אימון לחיים (life-coaching) בישראל ובעמק הסיליקון.

הגהה: יהודית לנצ'יצקי צור