"> אריאל הנדל ודניאל מונטרסקו על "יין ילידי" והמאבק על מקומיות בישראל-פלסטין – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

אריאל הנדל ודניאל מונטרסקו על "יין ילידי" והמאבק על מקומיות בישראל-פלסטין

פורסם לראשונה ב-20.12.2019

מאמר חדש מאת אריאל הנדל, ראש קבוצת הלקסיקון לתיאוריה פוליטית במרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, ודניאל מונטרסקו מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה המרכז אירופית בבודפשט, התפרסם בגיליון החדש של כתב העת סוציולוגיה ישראלית.

הנדל ומונטרסקו עסקו במחקרים קודמים בפוליטיקה של ייצור יין באזורי גבול ובהתנחלויות היהודיות בגדה המערבית. אך נקודת המוצא למחקר הנוכחי הייתה "המפנה הילידי" בעולם היין, שבמסגרתו ישנה צמיחה גלובלית בחיפוש אחר יינות מקומיים ואותנטיים, המייצגים לא רק טעמים מובחנים אלא גם קשר ילידי ואותנטי בין אדם, דם ואדמה. בהיותה מרחב של קולוניאליזם התיישבותי, טוענים הנדל ומונטרסקו, ישראל/פלסטין היא זירת מאבק בין הגדרות מתחרות של ילידיות והתיישבות. השקתו של ״היין הילידי״ הפלסטיני הראשון בשנת 2008 - ובהמשך הופעתם של יינות ילידיים בצד הישראלי של מפת היין משנת 2014 ואילך - מייצגים את הופעתו של "המפנה הילידי״ בשדה היין המקומי. כך, כתבות בעיתונות שהתייחסו לפרויקט שחזור היינות העתיקים הצביעו על הקשר ליין שהוגש בסעודה האחרונה, ליינות בית המקדש ושאלו: "את היין של דוד המלך כבר טעמת?"

דניאל מונטרסקו

הנדל ומונטרסקו מנתחים את הסיפור יוצא הדופן שבו חוברים יחד גורמים רבים – ביוכימאים מאוניברסיטת אריאל; חוקרי תלמוד ומשנה המראיינים אינפורמנטים פלסטינים קשישים; חקלאים אנונימיים מסביבות בית לחם השומרים בסוד את העובדה שהענבים המגודלים בכרמיהם משמשים לייצור יין ישראלי; יקבים מודרניים ומשוכללים המשלבים בין פרקטיקות של עולם חדש ועולם ישן; טועמי יין בעלי הכרה בינלאומית; ומערכי שיווק וייצור ערך, גלובליים ומקומיים כאחד. מעבר למחקר הגנטי-היסטורי העוסק בשחזור, בייצור ובשיווק יינות עתיקים, המחקר מבקש להתבונן ביין כבשחקן שבאמצעותו אפשר להבין רשתות רחבות יותר – פוליטיות, כלכליות, תרבותיות ומדעיות.

הנדל ומונטרסקו מצליבים במחקרם בין שלושה צירים המשלבים בין שחקנים אנושיים ולא-אנושיים. הציר הראשון הוא הסיפור המדעי, שעניינו "כיצד מזהים זן ילידי". בחלק זה אנו מתחקים אחרי שאלת הידע: כיצד ביוכימיה, מעבדות וניתוח גנטי משתלבים במחקר של טקסטים עתיקים וארכיאולוגיה, וכיצד מנסים לבצע "הנדסה הפוכה" (reverse engineering) של הגפן במטרה לזהות את היינות שנזכרים בטקסטים יהודיים וערביים עתיקים באמצעות כלים ניסויים עדכניים. הציר השני הוא הציר הכלכלי, שבו מושגים כמו "ייחודיות", "נישת שוק" ו"אותנטיות" הם יצרני ערך בפני עצמם. בכלכלה הגלובלית של היין יש חשיבות רבה למקומיות ולייחודיות, הפועלות בתוך מערך שלם של תיירות מורשת וצרכנות חווייתית. מנקודת מבט זו, היין הילידי הוא התגלמות האותנטיות, ולכן ככל שהסיפור שהוא מספר מקורי וסוחף יותר כך ערכו הכלכלי עולה. ולבסוף, הציר השלישי הוא השאלה ההיסטורית, הפוליטית והזהותית: האופן שבו "שחזור" יינות ילידיים הופך לפרקטיקה של "שחזור" זהות לאומית.

אריאל הנדל

בהמשך למחקר קודם שפירסמו הנדל ומונטרסקו בכתב העת American Ethnologist, במאמר הנוכחי הם מתמקדים במאבק על הילידיות האותנטית בישראל/פלסטין באמצעות ביוגרפיה פוליטית של הגפן הילידית ורשת השחקנים שסביבה. בעוד שאלת הילידיות בספרות הפוסט-קולוניאלית עסקה בקטגוריות אנושיות דואליות – מתיישבים וילידים - הנדל ומונטרסקו בוחרים להתחקות אחר הסוכנות של זני גפן ילידיים, כגון זן המראווי/חמדאני, אשר מאפשרים לתעשיית היין הישראלית והפלסטינית לתבוע את מקומן ההיסטורי בעידן שבו הטֶרוּאר,(terroir) קרי המקום הייחודי, מגדיר ערך כלכלי ותרבותי.

מתוך עמדה תיאורטית העוסקת בממשק שבין גורמים אנושיים לגורמים לא-אנושיים הנדל ומונטרסקו מראים כיצד הענב הילידי עבר מטמורפוזה בשנים האחרונות בזכות השילוב המדעי בין גנטיקה, ייננות והיסטוריה. ההתמרה הזאת היא חלק מתהליך גלובלי של חיפוש אחר אותנטיות תלוית מקום, אך גם מתהליך מקומי שבו שתי אוכלוסיות נאבקות על תואר הילידיות בהקשר בלתי שוויוני של קולוניאליזם התיישבותי. כך, לפי הנדל ומונטרסקו, נוטל הענב חלק בעיצוב תבנית הנוף הגסטרו-פוליטי הישראלי/פלסטיני.

עוד על אריאל הנדל

עוד על דניאל מונטרסקו

--

הגהה: יהודית לנצ'יצקי צור