"> סוציאל-דמוקרטיה מקומית – אנתרופולוגיה של מפלגת העבודה – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

סוציאל-דמוקרטיה מקומית – אנתרופולוגיה של מפלגת העבודה

ספר חדש לאנתרופולוגית סיגל עוזרי רוייטברג אשר עוקב אחרי עלייתו של דור פוליטי חדש במפלגת העבודה הישראלית (2006-2009), המאפשר הצצה נדירה לאופן שבו שינויים מפלגתיים ברמת "הפוליטיקה הגדולה" קורמים עור וגידים ומתהווים באינטראקציות הבין-אישיות שברמת המיקרו

מפלגת העבודה מתה ב-2000, אבל רק אתמול הובאה לקבר ישראל. בת 75 הייתה בקבורתה. איש לא חגר שק. איש לא לבש עפר. המפלגה ההיסטורית הזאת, שהקימה את המדינה ועיצבה אותה ברוחה, לטוב ולרע, נקברה קבורת חמור..." (ברנע, ידיעות אחרונות, 18.1.2011, עמ' 2).

דברים אלו שכתב העיתונאי נחום ברנע על מפלגת העבודה ב2011, ממחישים את הטלטלות המנהיגותיות, האידיאולוגיות והאלקטוראליות הרבות שעברה מפלגת העבודה בשני העשורים הראשונים של המאה הנוכחית. טלטלות אלו הובילו את המפלגה למשבר חסר תקדים בתולדותיה, אך האם לסופה?

מה קרה למפלגה שהקימה את המדינה? מה הוביל למשבר שעברה? ומה התחולל בתוכה? אילו שינויים פנימיים עברה בתקופת המודרניות המאוחרת, עם כניסתם של דורות סוציולוגיים חדשים לזירה הפוליטית? אילו שיחים אידיאולוגיים חדשים-ישנים התכוננו בה? וכיצד אפשר לאפיין את הבשורה הסוציאל-דמוקרטית שהתחדשה בה בעשורים האחרונים?

שאלות אלו ואחרות עומדות ברקע למחקר האתנוגרפי, עליו מבוסס הספר 'סוציאל-דמוקרטיה מקומית' מאת סיגל עוזרי רוייטברג. הספר מתמקד בעלייתן של קבוצות דוריות צעירות וחדשות במפלגה, שהגדירו עצמן סוציאל-דמוקרטיות וביקשו לתת מענה למשבר הזהות המפלגתית. הוא מבוסס על עבודת שדה רב-זירתית, שהתפרסה על פני שלוש שנים [2006-2009] וכללה תצפיות משתתפות בישיבות הסיעה בכנסת, בישיבות מרכז, בבתי קפה ובבתים פרטיים בהם נפגשו הפעילים; ראיונות אישיים עם פעילי מפלגה מרכזיים; וניתוח תוכן של חומרים ראשוניים שונים שהופצו על ידם. הספר מאפשר הצצה נדירה לאופן שבו שינויים מפלגתיים ברמת "הפוליטיקה הגדולה" קורמים עור וגידים ומתהווים באינטראקציות הבין-אישיות שברמת המיקרו. ובניגוד לנטייה של פרשנים פוליטיים להסביר את המשבר שידעה מפלגת העבודה בעשורים האחרונים, במונחים פרסונאליים, הספר מדגיש את הרקע הסוציולוגי ואת התרבות הפוליטית, שקידמו את התהוות המשבר ואת מורכבות המאבק הפוליטי שנלווה לו.

סיגל עוזרי רוייטברג

מתוך המובא של הספר:

הספר הזה נכתב על סמך עבודת שדה, שנערכה במפלגת העבודה הישראלית
בין 2006 ל־2009 ,והתמקדה בתיעוד השיח הסוציאל־דמוקרטי המתחדש, שהחל
קורם בה עור וגידים עם בחירת עמיר פרץ ליושב ראש בנובמבר 2005 .את
תופעת התגבשותן של התארגנויות פוליטיות, שהיו אז אוונגרדיות, והגדירו
עצמן אידאולוגיות וסוציאל־דמוקרטיות במפלגת העבודה הישראלית, זיהיתי
בעייתית, ולכל הפחות רוויית מתחים הן על רקע ספרות המחקר, שזיהתה את
מפלגת העבודה מפלגת "תפוס הכל״, שנוקטת אסטרטגיה של טשטוש אידאולוגי מכוון, והן על רקע ספרות מחקר שביקרה את זיהויה
של המפלגה כסוציאל־דמוקרטית גם בהיבט הסוציאלי .
כמו כן, כבר בצעדיי הראשונים בשדה שמעתי קולות, שהסגירו את שניות
יחסם של הפעילים הסוציאל־דמוקרטיים למפלגתם ואת ספקנותם באשר
לבחירה בה בתור "פלטפורמה מתאימה". שאלת המחקר שהטרידה אותי עם
כניסתי לשדה הייתה אפוא כיצד לאור קיום מורכב ובעייתי זה מתהווה הניסיון
הפוליטי לגבש אלטרנטיבה סוציאל־דמוקרטית במפלגת העבודה הישראלית.
מה הן המגבלות, ומה הן האפשריות של אלטרנטיבה פוליטית זו? באילו מובנים
היא שונה מהשיח הדומיננטי במפלגה, ובאילו מובנים דומה לו? ובאילו מובנים
לנאו־ליברליזם היא אלטרנטיבה קונטרה־הגמונית
לאור האמור, בד בבד לתיעוד עלייתו של השיח הסוציאל־דמוקרטי במפלגה
מצאתי את עצמי מתעדת גם את ראשית התערערותו של שיח אידאולוגי אחר,
שהיה עד אז דומיננטי במפלגה, וכיניתי אותו הפרגמטיזם הממלכתי. הניתוח
שיוצג להלן עוסק בסופו של דבר בזה האחרון לא פחות מִ בזה הראשון,
ובהכללה גסה אפשר לומר שבמוקד הסיפור האתנוגרפי התחולל מאבק פוליטי
ואידאולוגי בין "שחקנים פוליטיים", שייצגו שני שיחים אידאולוגיים מתחרים:
זה של "הפרגמטיזם הממלכתי" וזה של "הסוציאל־דמוקרטיה"...״

לפרק המבוא המלא

סיגל עוזרי רוייטברג היא אנתרופולוגית וסוציולוגית, מרצה וחוקרת בסמינר הקיבוצים. תחומי המחקר שלה הם: תרבות פוליטית, יחסי חברה-מדינה, פוליטיקה של זהויות, אתניות, גזענות, מחאות חברתיות והקשרים שבין תרבות, פוליטיקה וחינוך.

עוד על עוזרי רוייטברג:

סיגל עוזרי-רוייטברג על המחאה על פרשת ילדי תימן

סיגל עוזרי-רוייטברג אנתרופולוגיה של פוליטיקה, אידיאולוגיה ומפלגות

מסמני דרך - סיגל עוזרי-רוייטברג כותבת על ג'יימס סקוט והיחסים בין מדע המדינה לאנתרופולוגיה