"> הניסיון להמציא מחדש את הסיפור הירושלמי – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

הניסיון להמציא מחדש את הסיפור הירושלמי

נגה קידר מתמקדת בגישת "המעמד היצירתי", אחת הפרדיגמות הפופולריות להתחדשות עירונית בשנים האחרונות, וטוענת שיש לבחון כיצד המשימה הלאומית לשמר את ירושלים כעיר ציונית השפיעה על סינון הרעיונות ותרגומם

פורסם לראשונה ב-7.12.2018

מאמר של נגה קידר, דוקטורנטית לסוציולוגיה באוניברסיטת טורונטו, אשר התפרסם בכתב העת City & Community. בעבודת הדוקטורט שלה, קידר בוחנת כיצד רעיונות אורבניים משייטים בעולם, מה קורה כשעיר 'מאמצת' רעיון, ואיך נוצרה תופעת הגורואים לעירוניות.

במאמר, Making Jerusalem ‘Cooler’: Creative Script, Youth Flight, Diversity, קידר מתמקדת בגישת "המעמד היצירתי", אחת הפרדיגמות הפופולריות להתחדשות עירונית בשנים האחרונות, אשר מבוססת על מחקריו של ריצ'רד פלורידה, שהפך בעצמו להוגה ויועץ פופולרי. הגישה גורסת כי כדי שעיר תוכל להתחדש ולצמוח, היא צריכה להתמקד במשיכת 'המעמד היצירתי', קבוצה חברתית חדשה של עובדים במקצועות "יצירתיים", הכוללת, בין היתר, מדענים, מהנדסים, אומנים ומעצבים. באמצעות 60 ראיונות ותצפיות משתתפות שנערכו בין יולי 2015 ליולי 2017, קידר התמקדה ביבוא מודל "העיר היצירתית" לירושלים ובשכירת שירותי הייעוץ של גורו העירוניות ריצ'רד פלורידה. בניגוד למחקרים אורבניים רבים, אשר מנסים להסביר כיצד מודלים עירוניים מסוימים נהפכים לקנונים ומתמקדים בהסברים מתחום הכלכלה הפוליטית שעוסקים בכוחן של קואליציות צמיחה עירוניות ובמרכזיותה של האליטה הגלובלית, קידר מראה כיצד גורמים פוליטים-תרבותיים מרכזיים לא פחות. קידר טוענת שלא ניתן להבין את האימוץ של חלקים מסוימים במודל ואת דחייתם של אחרים רק באמצעות הסברים כלכליים-פוליטיים, אלא יש צורך לבחון כיצד המשימה הלאומית לשמר את ירושלים כעיר ציונית השפיעה על סינון הרעיונות ותרגומם. קידר מראה כיצד יזמים פוליטיים בעיר פירשו חלקים מרכזיים מהמודל הפלורידיני, ביניהם, הדינמיות של המעמד היצירתי, ואידיאל העיר המגוונת מבחינה אתנית ומינית, ותרגמו אותם למציאות הירושלמית.

נגה קידר

כך, לדוגמה, קידר מראה כיצד ההנחה כי המעמד היצירתי הוא קבוצה ניידת שנמצאת בחיפוש מתמיד אחרי הריגוש הבא, אפשרה למקבלי החלטות לנסח מחדש את הבעיה של "עזיבת צעירים" ולהסביר את הכישלון של מיזמים שונים להשארתם. במקום להתאמץ להשאיר צעירים בעיר באמצעות השקעה בפתרונות דיור ותעסוקה ארוכי טווח, שכביכול אינם תואמים את אופיו של הטיפוס היצירתי, הפוקוס הועבר לטיפוח סצנות תרבותיות ומקצועיות מתחלפות. הבתים אולי יחליפו דיירים, אבל הדופק העירוני ימשיך לפעום. שינוי זה בהגדרת הבעיה הוביל להחלפת כלי המדיניות לטיפול בה. לדוגמה, מלגות רב-שנתיות שנועדו לעודד מגורי קבע בעיר, הוחלפו במענקים למיזמי תרבות זמניים ולפרויקטים של פלייסמייקינג, שאפשרו למעמד היצירתי להשאיר חותם על חומות העיר וייפו אותה במקצת. קידר טוענת שמנקודת מבט כלכלית-פוליטית שרואה בעיר פרויקט קפיטליסטי, אימוץ אסטרטגיית המעמד היצירתי מאפשר לשחקני מדיניות לחמוק מהתמודדות עם הסוגיות 'הכבדות' בהשארת מעמד הביניים, שקשורות ביוקר המחיה ובמשבר הדיור. עם זאת, אימוץ גישת המעמד היצירתי, היא גם ניסיון לשינוי החוזה בין העיר לתושבים - הזמנה לבלות פרק זמן בעיר, אבל לא להתחתן איתה כדת וכדין. לא עוד חיילים ציונים במאבק הדמוגרפי על עתיד העיר, אלא תושבים בעיר נורמלית עם חיי יום-יום.

לעומת זאת, המרכיב השני בגישת "המעמד היצירתי" - הדגש על מגוון אתני ועל חשיבות נוכחותה של הקהילה הלהטב"קית לעידוד יצירתיות וצמיחה כלכלית - היה יותר מורכב לעיכול בירושלים. במובן מסוים, לפי קידר, התיאוריה איתגרה את מעצבי המדיניות לבחון כיצד ניתן לעבוד עם המגוון הלאומי, הדתי והאתני של העיר, ולשווק אותו לא רק כקונפליקט אלא כהזדמנות. המהלך לווה בניסיון לשנות את הסיפור על העיר הציונית, שצריך להילחם על עתידה, לסיפור על ה"עיר של ארבעת השבטים". כפועל יוצא, ארגונים כמו רוח חדשה הפיקו הזדמנויות מקצועיות "בין שבטיות", וגם אירועי תרבות שחשפו את המגזר הציוני לתרבות חרדית. כפי שהגדירו זאת מעצבי המדיניות בזמן אמת, הכוונה לא הייתה לעודד מעגלי הידברות, אלא למתג את העיר כמקום בו המעמד היצירתי יכול ליהנות מסביבת עבודה מגוונת ומסגנון חיים אלטרנטיבי. עם זאת, אל מול הפרדיגמה השלטת לניהול העיר, המניחה כי להפרדה בין המגזרים יש יתרון כלכלי ופוליטי, האסטרטגיה נותרה בשוליים כנחלה של ארגוני חברה אזרחית, אומנות ותרבות. במאמר קידר מתארת מדוע ניתוח האסטרטגיות הללו מפרספקטיבה של כלכלה פוליטית, אינה מאיר את מכלול המשמעויות הפוליטיות של האסטרטגיה.

באמצעות המקרה של אימוץ אסטרטגיית "המעמד היצירתי" בירושלים, קידר מציעה כיצד ניתן להרחיב את ארגז הכלים לניתוח התרגום של מודלים עירוניים גלובליים בהקשרים פוליטיים ותרבותיים שונים.

עוד על נגה קידר

--

הגהה: נילי גרבר