"> מערכת יחסים מורכבת בין המושבניקים בערבה לעובדים הזרים שהם מעסיקים – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

מערכת יחסים מורכבת בין המושבניקים בערבה לעובדים הזרים שהם מעסיקים

כתבה של שחר סמוחה בגלובס על עבודתו של האנתרופולוג מתן קמינר, על היחסים בין המושבניקים לעובדים התאילנדים בערבה:
"...יצירת שיתוף פעולה ויחסי אמון הן עם המעסיקים הישראלים והן עם העובדים התאילנדים לא היו דבר של מה בכך. קמינר, 37, ביקש להתקבל לעבודה כפועל פשוט וכמובן יידע את מעסיקיו לגבי מטרתו הסופית. ימי העבודה של קמינר, כעת פוסט-דוקטורנט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה, החלו בחמש וחצי-שש בבוקר ונמשכו עד שתיים בצהריים ("התאילנדים המשיכו עד הערב"). במהלכם הוא והפועלים שתלו, ריססו, הידלו, קטפו וארזו פלפלים וירקות אחרים, במה שנקרא בעגה המקצועית "תצפית משתתפת". "זו עבודה קשה ודי משעממת רוב הזמן, ואם אתה עובד קרוב לקרקע זה גם די שובר את הגב", אומר קמינר מבלי להתבכיין על החום המטמטם של הערבה, "אבל לפעמים יש רגעים שזו עבודה ממש נעימה, כמו למשל במקרה של קטיף עגבניות שמודלות על קווים ארוכים ויפים". בעוד ש-17 הפועלים התאילנדים שהועסקו במשק שבו הוא עבד התגוררו יחדיו, קמינר שכר דירה במושב. "בכל זאת היה לי צורך בקצת פרטיות, והמגורים של התאילנדים היו מאוד צפופים", הוא אומר בחיוך...."

"לא תמיד זה היה המצב. קמינר אומר שבארכיונים של המושבים בערבה הוא גילה עדויות בדמות פרסום בעלונים המקומיים לכך שבשנות ה-90 התקיימו יחסים שונים למדי בין החקלאים הישראלים לפועלים התאילנדים גם במרחב הציבורי של המושבים. אף שההבדלים בין התאילנדים ובין הצעירים ממדינות המערב שהגיעו לעבוד במשקים במשך תקופות קצרות בתמורה לדמי כיס היו בולטים, התאילנדים הראשונים בערבה תויגו כ"מתנדבים.."

"...חגים כמו ראש השנה התאילנדי, סוֹנְגְקְרָאן, הפכו לחגיגות כלל-קהילתיות שבהן מושבניקים בלסו אטריות פאד-תאי, רקדו למוזיקת מו-לאם והשתתפו בתחרויות "הבוס הטוב ביותר". חגיגות אלו, ויוזמות כמו טיולים משותפים לחרמון ולאילת, היו מאמץ ראשוני וגולמי למדי לגשר על הפער בין האידאולוגיה ובין המנהגים שהביאו הפועלים החדשים. כיום, החקלאים מדברים על "התאילנדים של פעם" בנוסטלגיה, ומשבחים את תמימותם הפרימיטיבית כביכול, את חריצותם ואת יחסם המכבד.

"התרבות הזו התקיימה במשך משהו כמו עשור, אבל עם הזמן היא הפסיקה להתקיים מכמה סיבות. גם בגלל הגידול במספר התאילנדים שממש יצרו לעצמם קהילות, אבל ברמה הבסיסית אני חושב שהתרבות של ההתיישבות בנויה על רעיון העבודה העברית, ואם לא על זה אז לפחות על זה שהקהילה היא קהילה ישראלית יהודית טהורה. להתחיל לחגוג שם כל מיני חגים פאגניים מייצר סתירה"..."