"> יעלה להב רז על מלחמות הסקס הפמיניסטיות – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

יעלה להב רז על מלחמות הסקס הפמיניסטיות

פורסם לראשונה ב-13.7.2019

מאמר של יעלה להב רז, כיום פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת לסטר באנגליה, פורסם בכתב העת Feminist Media Studies.

במאמר Narrative struggles in online arenas: the Facebook feminist sex wars on the Israeli sex industry בוחנת להב-רז את תפקידו של אקטיביזם רשתי סביב סוגיות הנוגעות לתעשיית המין הישראלית. ב-31 בדצמבר 2018 אישרה מדינת ישראל את "חוק איסור צריכת זנות" והפכה למדינה השמינית בעולם הנוקטת עמדה ניאו-אבולוציוניסטית כלפי תעשיית המין. החוק הוא תוצר של שיתוף פעולה עיקש בין פוליטיקאיות משני צידי המפה הפוליטית, כמו גם ארגוני סיוע, ארגוני החברה האזרחית ועיתונאיות שכבר מסוף שנות התשעים החלו לפעול בתחום - תחילה בניסיון למגר סחר של נשים מחו"ל לתעשיית המין, ולאחר מכן בניסיון למגר את מה שמכונה פעמים רבות סחר מקומי. אין ספק שלשיתוף הפעולה חוצה המגזרים וההשקפות הפוליטיות, כמו גם לחלחול של מדיניות גלובלית, השפעה רבה על הנעשה בישראל בתחום בשני העשורים האחרונים. עם זאת, לצד אלו נכנס בשנים האחרונות שחקן "חדש" - המרחב המקוון. כמי שחוקרת כבר למעלה מעשור את פניה המגוונים של תעשיית המין הישראלית - תחילה את מעורבותם של בני נוער וצעירים בזנות, ולאחר מכן פורומים מקוונים של לקוחות תעשיית המין - עקבה להב-רז באדיקות אחר השיח הציבורי הנוגע למדיניות והחקיקה הרצויות בתחום. לאורך השנים, לצד התקדמות בהליכי חקיקה העוסקים הן בצרכנים והן באספקטים אחרים של תעשיית המין, ואולי אף בעטיים, להב-רז החלה לעקוב גם אחרי ההתעוררות בשיח המקוון בנוגע לסוגיות אלו.

במאמר מתמקדת להב-רז ב"מלחמות הסקס הפמיניסטיות" המתקיימות במרחב המקוון, בדפי פייסבוק פומביים שנפתחו על ידי אקטיביסטיות מקומיות - חלקם לתמיכה בהליכי החקיקה, חלקם כהתנגדות להם, וחלקם במטרה לאתגר את השיח ולהפוך אותו למורכב ודיכוטומי פחות. המונח "מלחמות הסקס הפמיניסטיות" מזוהה עם המאבק בין זרמים פמיניסטיים שונים שהחל בארה"ב ב-1982 סביב סוגיות של מיניות וסוכנות (agency) מינית. בכל הנוגע לתעשיית המין ניטש ויכוח מר בין שתי עמדות: האחת רואה בזנות תוצר של שליטה פטריארכלית ואי לכך נצלנית, הרסנית ופוגענית, ואילו השנייה רואה בזנות עבודה לכל דבר ובעובדות המין כמבצעות erotic labor. אחת הטענות המרכזיות כיום כלפי "מלחמות הסקס הפמיניסטיות", מציינת להב-רז, היא שהן יצרו מסגרת דיון מקוטבת ופשטנית שלא מאפשרת לנוע מעבר לדיכוטומיות של כפייה מול בחירה, הנאה מול סכנה, חולשה מול עוצמה וכדומה. תחת המסגרת הזו, עובדות מין/זונות נתפסות כשייכות לאחת משתי קטגוריות: או נפגעות הראויות להצלה, או סוכנות המקדמות שחרור והנאה מינית. חלוקה זו לא מותירה מקום לדיון מורכב יותר סביב חוויות אנושיות רב-שכבתיות ומגוונות.

באמצעות שילוב מתודות מחקריות - ניתוח דפי פייסבוק ישראליים, ראיונות עם אקטיביסטיות המנהלות דפים אלו וכן עבודת שדה בשנים 2018-2016 באירועים ומחאות שונות - שואלת להב-רז אם אקטיביזם רשתי מצליח לחמוק מהפוליטיקה סביב תעשיית המין המתקיימת מחוץ לרשת ופועלת במסגרת הדיון המקוטב שהוצג מעלה. במאמר מנתחת להב-רז שיח של שישה דפי פייסבוק פומביים (מבין עשרות הקיימים כיום) ומתחקה אחר התהודה הציבורית וההשפעה שלהם על הליכי החקיקה: הדף when he pays שהקימה האקטיביסטית טלי קורל ב-2014, המעלה דיווחים של צרכני מין ישראלים; דף נוסף שהקימה קורל ב-2015, when he pays.me, המעלה חוויות של נשים בזנות; שלושה דפים שקמו בשנת 2016: הדיסקרטים, באות לזנאים והלובי למיגור הזנאות, במטרה לתמוך בהליכי החקיקה ולקדם עמדה ניאו-אבולוציוניסטית כלפי תעשיית המין; והדף when she works שהוקם ב-2017 על ידי ארבע עובדות מין בהווה ובעבר לא רק כדי לבטא התנגדות להליכי החקיקה, אלא גם כדי לאפשר לעובדות המין מרחב חופשי ובטוח לשתף את חוויותיהן, שאינן מקבלות לרוב במה במרחבים פמיניסטיים אחרים.

במאמר טוענת להב-רז כי אף שדפים אלו ניסו לאתגר את השיח הדיכוטומי של מלחמות הסקס הפמיניסטיות, בפועל הם נשאבו לשיח מקוטב המבקש לייצר עמדות ברורות ופשטניות במידה רבה, גם אם לא מבחירה אלא בשל השפעת קהל העוקבים והמגיבים. עם זאת, להב-רז טוענת שצריך לנתח את השפעתם של דפים אלו מעבר לראייה הצרה של השגת מטרות פוליטיות כלשהן. המאבק הנרטיבי המתקיים בדפים אלו הוא, לתפיסתה, חלק מסיפור רחב יותר הנוגע ליכולת של פמיניסטיות אקטיביסטיות ליצור מרחבים לדיונים מושתקים ולבנות קהילות של סולידריות, גם אם הקהילות הללו מתנגחות זו בזו לעיתים קרובות. אף שהשפעתם של דפים אלו יכולה להיתפס ככישלון (למשל המאבק של קורל לייצר שיח מורכב, או המאבק של when she works בחוק הפללת הלקוח או הגדרת lap dance כמעשה זנות), טוענת להב-רז כי יש להתייחס אליהם כאל קמפיינים שיצרו "נרטיב של השפעה" בכל הנוגע לשיח הציבורי סביב זנות ועבודת מין. כל הדפים המנותחים יצרו השפעה שהדהדה מעבר למרחב המקוון: הקמפיין של קורל בנוגע לצרכנים יצר לראשונה שיח ציבורי כלפי חלקם ואחריותם של לקוחות תעשיית המין, שהשפיע גם על פוליטיקאיות שהשתמשו בו כדי למנף את החוק; שלושת הדפים האבולוציוניסטיים לא רק סיפקו רוח גבית למגוון חוקים כלפי תעשיית המין, אלא גם פיתחו במידה רבה את השפה הנהוגה כיום כלפי לקוחות, הנקראים זנאים; ואילו when she works עשו צעד היסטורי בכך שהניחו בקדמת הבמה את סיפוריהן של עובדות מין ישראליות, הן באמצעות פעולות שטח (מחאת החשפניות, מפגשים בברים וכדומה) והן באמצעות הקמת ארגמן - ארגון ראשון בישראל לנשים העובדות. לכן, מסכמת להב-רז, יש לראות ב"מלחמות הסקס הפמיניסטיות" המתקיימות בדפי הפייסבוק ביטוי ליכולתו של האקטיביזם המקוון לשמש פלטפורמה גם לבנייתם של נרטיבים שונים בתוך תעשיית המין, אך גם לביטוי מחלוקות ביניהם.

--

הגהה: נילי גרבר