"> יו ראפלס: על עצים, חרקים ואבנים – אנתרופולגיה של האנושי והלא-אנושי – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

יו ראפלס: על עצים, חרקים ואבנים – אנתרופולגיה של האנושי והלא-אנושי

פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם

פורסם לראשונה ב-26.12.13

לירון שני על מסמן הדרך יו ראפלס והניסון להבין את היחס של האדם עם סביבתו

אין שום דבר רגיל באנתרופולוג יו ראפלס (Hugh Raffles). לא בבחירת הנושאים, לא בצורת הכתיבה, לא בדרך עשיית עבודת השדה ולא בהופעה החיצונית. ראפלס, אנתרופולוג ב־New School בניו יורק, מלהטט בין כתיבה אקדמאית לפופולרית ומנסה לבחון ולתאר את הקשר או המתח בין האדם, בעלי חיים ושאר הדברים. והוא עושה את זה בצורה מעוררת השראה וחשיבה. ראפלס משתלב כיום במגמה הולכת וגדלת באנתרופולוגיה אשר מאתגרת את תפיסת "החברתי" והדיכוטומיה בין טבע לתרבות, ומנסה, במה שיש המכנים זאת "המפנה האונטולוגי", לבצע אתנוגרפיה של האנושי והלא אנושי כחלק מניתוח חברתי.

ראפלס נולד וגדל בלונדון. הוא היה נהג אמבולנס, DJ במועדון, מנקה שולחנות וגם – אנתרופולוג וסופר. לאחר שסיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ייל (בבית הספר לייעור וללימודי סביבה שבראשו עומד האנתרופולוג מייקל דאב – שעליו עוד יסופר בפעם אחרת), הוא עבר לניו יורק. מאמריו התפרסמו ב־American Ethnologist, ב־Cultural Anthropology ובכתבי עת אקדמיים נוספים, לצד כתבי עת פופולריים ועיתונים מובילים, כדוגמת ה"ניו יורק טיימס" ו"גרנדה".

ספרו הראשון, In Amazonia: A Natural History, המבוסס על עבודת הדוקטורט שלו, פורסם ב־2002. הספר זכה בפרסים רבים, כגון פרס ויקטור טרנר לכתיבה אתנוגרפית, ואף נבחר לאחד מעשרת ספרי האנתרופולוגיה החשובים של העשור. ב־In Amazonia ראפלס חוקר כיצד עוצב הדימוי שיש לנו על האמזונס כאזור טבע פראי וכמראה שבעצם אין דבר כזה טבע "טבעי", וכיצד האמזונס עוצב על ידי פעילות אנושית. הוא משלב אתנוגרפיה, היסטוריה, אקולוגיה וניתוח טקסטים למה שהוא מכנה 'Natural History' ונע בין מגלים אירופאים מהמאה ה־16, מדענים מהמאה ה־19, קהילות מקומיות, פעילי סביבה, סוחרים, אנשי עסקים ועוד, וכן מבצע אתנוגרפיה וביוגרפיה של נוף ושל מה נתפס כ"טבע".

בספרו השני, Insectopedia שיצא ב־2010, נכנס ראפלס לעולם החרקים. הספר, הבנוי בצורה אלפביתית, משלב אפיזודות קצרות ומאמרים מורחבים ומוביל את הקוראים דרך היסטוריה, מדע, אנתרופולוגיה, תרבות פופולרית ועוד, ומראה עד כמה החרקים נוכחים בעולמנו ומקיימים מערכת יחסים הדוקה עם בני האדם. הספר מלווה באתר שבו מופעים חלק מהערכים לצד קטעי אודיו, תמונות, וידאו ואלמנטים נוספים, המשתלבים לתוך פרויקט גדול המנסה להקיף את כל הנושא. הספר כיכב ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס ב־2010, וגם הוא זכה בפרסים רבים.

הפרויקט הנוכחי של ראפלס מנסה לבחון את מרקם היחסים בין בני האדם לבין סלעים. הפרויקט משלב אומנות, אתנוגרפיה היסטוריה, גיאולוגיה ופריסה גאוגרפית נרחבת מאוד.

באחת ההרצאות על פרויקט הסלעים שבה נכחתי (והייתה לצערי די משעממת), פנתה אליו בסוף ההרצאה אחת הפרופסוריות הבכירות במחלקה לאנתרופולוגיה בהרווארד ושאלה אותו, ספק בתמיהה ספק בנזיפה, על היעדר תיאוריה קוהרנטית במחקרו. ראפלס הביט בה בשתיקה לרגע, ואז ענה שבתור אנתרופולוג הוא מתעניין יותר בסיפור, בתיאור היחסים והתופעה ופחות בניסיון להכניס אותה לתוך סד תיאורטי קיים. הוא מקווה שהתיאוריה תצא מתוך האתנוגרפיה, אבל גם אם לא - לפחות הוא ניסה.

רק בשביל זה היה שווה לבוא להרצאה...

עוד על יו ראפלס

--

לירון שני הוא דוקטורנט לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במחלקה לאנתרופולוגיה בהרווארד. מחקרו עוסק במאבק על השטחים הפתוחים בישראל בין התיישבות לסביבה. הוא מתעניין באנתרופולוגיה של סביבה וחקלאות, התיישבות, אנתרופולוגיה של האנושי והלא אנושי, פוליטיקה, ידע ואנתרופולוגיה של המדינה. בין השאר הוא גם מפעיל את דף האינטרנט " בחברת האדם - אנתרופולוגיה בישראל ובעולם" ומנדנד לאנשים לכתוב בו.

הגהה: רגב צברי