"> ג'יימס הולסטון: אנתרופולוגיה אורבנית ואזרחות מרדנית – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

ג'יימס הולסטון: אנתרופולוגיה אורבנית ואזרחות מרדנית

פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם

פורסם לראשונה ב-16.10.2014

טל שמור על ג'יימס הולסטון והתפר האנתרופולוגי שבין העיר לאזרחות

לקראת אליפות העולם בכדורגל שאירחה השנה ברזיל, המונים מהתושבים המקומיים הפגינו נגד קיומה ברחובות. הם נשאו שלטים כמו "פיפ"א לכי הביתה", ומחו כנגד הכספים הרבים שהושקעו באירוח הטורניר, הרבה מעבר להצהרות הממשלה, במקום בחינוך, תחבורה, בריאות ורווחה. הם הטילו ספק שהרווחים מהטורניר יחזרו לציבור וחשדו שיתחלקו במקום בין פוליטיקאים, אנשי עסקים וגורמי עניין שונים. המחאות נגד יוקר המחיה, מחירי התחבורה הציבורית והשחיתות השלטונית, שהתחילו בערים שונות בברזיל עוד באוגוסט 2012, התעוררו שוב לקראת המונדיאל כשפֶּלֶה, שחקן הכדורגל הברזילאי האגדי, פנה אל העם מטעם הממשלה כדי להרגיע את האווירה הציבורית לקראת המשחקים.

בריאיון טלפוני שנערך עם ג'יימס הולסטון (James Holston), פרופסור לאנתרופולוגיה מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, סביב ההפגנות בברזיל ב-2013 ושפורסם בכתב העת האמריקאי The New Republic הוא ציין: "אנשים מהמעמד הבינוני בברזיל עשויים להגיד: 'ברזיל התעוררה', כאשר סימנים בקרב אנשים שהם במובהק יותר עניים מראים 'שהפריפריה אף פעם לא נרדמה'". הוא הוסיף: "ההפגנות בברזיל עוסקות באיכות החיים בעיר, ועם מה שניתן לכנות 'הזכות לעיר' והמימוש של אזרחות במרחב האורבני" . על פי הולסטון – שתחומי המחקר שלו כוללים את הממשק בין ערים ואזרחות, תיאוריה פוליטית, דמוקרטיה, תכנון וארכיטקטורה – הפריפריות מייצגות סוג אזרחות, שאותה הוא מגדיר "אזרחות מרדנית". האזרחות המרדנית לא נקבעת על סמך קריטריונים של מדינת הלאום, אלא חותרת תחתיהם בתוך עימות עם הממסד. זוהי אזרחות ה"צומחת מלמטה", בדיוק כמו באותן הפגנות בברזיל ומחאות דומות שהתפתחו בערים שונות בעולם בשנים האחרונות, בעידוד הרשתות החברתיות, כשהן מהוות כלי באמצעותו תושבים מתמרדים כנגד האפליה שלהם.

מחקריו של הולסטון התבססו אומנם בעיקר על עבודת שדה שערך בשכונות עוני בברזיל, אבל מושג "האזרחות המרדנית" שהגה משמש חוקרים רבים ברחבי העולם כדי לתאר מאבק של תושבים הדורשים את זכותם לעיר ולבעלות על זכויות. המושג רלוונטי במיוחד לשולי הערים שבהם קבוצות חברתיות חלשות נאבקות על משאבים מוגבלים. תנאים דומים התפתחו גם בעבודת השדה שערכתי בשכונת התקווה בשנים 2013-2010, במהלכה (ועדיין) פעילים מדרום תל אביב נאבקו כדי שהרשויות העירוניות והלאומיות יטפלו בהשפעה הקשה של ההגירה, בעיקר ממדינות סודן ואריתריאה, על חייהם.

אותם תושבים, מזרחים וותיקים מהמעמד הבינוני והנמוך משכונת התקווה וסביבתה, ניסו לקדם את עניינם בהפגנות וישיבות ברמה העירונית והלאומית. אף שההפגנות שערכו אופיינו בכלי התקשורת כאלימות וגזעניות, בין היתר בגלל חיבוק הדוב של הימין הקיצוני, הן גם גם מאמץ של המקומיים לשנות את מציאות חייהם. הפעילים שלקחו חלק במאבק היו שונים בזהותם ובמניעיהם, אבל הם ניסו להתאחד סביב המצוקה המקומית שהשפיעה עליהם. מאחורי הקלעים של המאבק, הפעילים התלבטו לגבי המשכו וגילו אמפתיה כלפי קשיי המהגרים האפריקאים. עבודתו של הולסטון, חוקר חשוב בתיאוריה ובמחקר אורבני, אפשרה לי להתמקד ביצירתיות האנושית הטמונה במחאות של תושבי שכונת התקווה, מבלי לבטל את הקשר המובנה בין מעמד, גזע, אתניות ומגדר לבין סיכויי חיים בעיר".

עוד על ג'יימס הולסטון

רשימת פרסומים (חלקית) של ג'יימס הולסון:

  • Holston, J. (1989). The Modernist City: An Anthropological Critique of Brasília. Chicago: University of Chicago Press.
  • Holston, J. (1998). Spaces of insurgent citizenship. In L. Sandercock (Ed.), Making the invisible visible - A multicultural planning history (pp. 37-56). Berkely, Los Angeles, London: University of California Press.
  • Holston, J. (2008). Insurgent Citizenship: Disjunctions of Democracy and Modernity in Brazil. Princeton: Princeton University Press.
  • Holston, J. (2009). Insurgent citizenship in an era of global urban peripheries. City & Society, 21(2), 245-267

--

טל שמור הוא אנתרופולוג ומשורר המתמחה באנתרופולוגיה אורבנית. בקרוב יתפרסם ספרו המחקרי הראשון בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, ספר אתנוגרפי המתאר את המסע בן ארבע השנים שערך שמור בשכונת התקווה. ספר שיריו של שמור "אם לא אומר זאת בקול", פורסם ב2018 בהוצאת פרדס.

הגהה: נילי גרבר