"> גלית אילון על המתח שבין הלאומי והפיננסי במסחר פופולרי בשווקי ההון – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

גלית אילון על המתח שבין הלאומי והפיננסי במסחר פופולרי בשווקי ההון

פורסם לראשונה ב-13.12.2019

מאמר של גלית אילון, פרופ' במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, התפרסם בכתב העת Current Anthropology - אחד מכתבי העת המובילים באנתרופולוגיה, עם תגובות של הדס וייס, אלכס פרדה (Alex Preda), ביל מאורר (Bill Maurer) והורציו אורטז (Horacio Ortiz). במאמר Bracketing the Nation: Lay Financial Trading in Israel בוחנת אילון בעזרת עבודה אתנוגרפית, את המתח שבין הלאומי ובין הפיננסי כפי שהוא בא לידי ביטוי במסחר פופולרי בשוקי ההון. מאחר שאירועים כמו שינויי מדיניות, משברים ביטחוניים ומלחמות משפיעים על מחיריהם של ניירות ערך, שוקי ההון, טוענת אילון, הם זירה שבה מבוצעות ספקולציות פיננסיות בנוגע לאירועים מעין אלה כעניין שבשגרה. במובנים רבים שווקי ההון מתרגמים את קורותיה ואת צרותיה של מדינת הלאום להזדמנויות של רווח אישי. אילון בוחנת את מורכבותה של נקודת המפגש הזאת בין הלאומי ובין הפיננסי ושואלת מה עולה בגורלה של ה"קהילה המדומיינת" – במילותיו הידועות של אנדרסן – בתוך השוק.

המאמר מתמקד בתחום המסחר הפיננסי העצמאי, שבו אנשים מבקשים להיכנס לשווקים מן המחשב הביתי, בלי להישען על מומחים ויועצים. הוא מתבסס על עבודת שדה שנעשתה בשנים 2015-2013 באזור תל אביב. בעבודת השדה השתתפה אילון בקורסים בנושאי שוקי ההון ומסחר פיננסי שהיו מיועדים לקהל הרחב, ראיינה (בין השאר) תלמידים ומורים שפגשה שם (כל המרואיינים היו יהודים ורובם היו גברים, בהתאם להרכב האוכלוסייה בשדה), ניתחה ספרים וטקסטים אינטרנטיים בנושאים אלה ועוד.

אילון מראה כי הכניסה לשווקים הפיננסים כרוכה באימוץ עמדה של "ציניות שוק". הסוחרים מבינים שכדי להצליח בתחום עליהם "לשים בצד" או להשהות תחושות של מחויבות וסולידריות, של מוסר אוניברסלי ושל מוסר לאומי, ולסחור באופן קר ומנותק. בעבור אלה הסוחרים בבורסה המקומית, המאמץ הזה כרוך בפיתוח עמדת סובייקט מפוצלת, שיש בכוחה להפריד בקלות בין הסתכלות כ"אזרח" ובין הסתכלות כ"סוחר" על תפניות בגורל המדינה וליישם את הפיצול הזה בזמן המסחר. בעבור אלה הסוחרים בשווקים הפיננסים הגלובליים, המשמעות של "ציניות שוק" היא לעיתים הפנמת חוסר החשיבות של מדינת ישראל בהיררכיה הפיננסית הגלובלית, וקבלת העובדה שאירועים המטלטלים מדינות אחרות – כמו ארה"ב וסין – חשובים לסוחר הפיננסי הרבה יותר. מכאן, "ציניות שוק" אינה מבטאת את ביטולה של הפרספקטיבה הלאומית, אלא את דחיקתה המכוונת והמחושבת הצידה, באופן זמני, הן בהקשר של מסחר מקומי והן בהקשר של מסחר גלובלי.

עם זאת, בעבור אלה העוסקים במסחר גלובלי, ההשהיה הזאת של הפרספקטיבה הלאומית בתוך השוק מְפנה מקום להתפתחות תחושה של אזרחות שוק "בוול-סטריט". הסוחרים העצמאיים מרגישים שהשוק הפיננסי הממוחשב מאפשר להם לעשות מעין הגירה מקוונת לשווקים נחשקים ובייחוד לשווקים האמריקאיים, שבהם, כך הם מאמינים, אפשר ליהנות מהגנתם של הרגולטורים האמריקאיים ולשחק במגרש של "הגדולים". המסחר העצמאי מייצג בעבורם סוג של חופש במובן הזה שהוא מאפשר להם לנתק את גורלם הכלכלי ממגבלות הכלכלה המקומית ולמצוא דרך לעקוף את מה שמתואר לפעמים כחוסר האִכפתיות של מדינת ישראל כלפי רווחת אזרחיה. הסוחרים יושבים מול המחשב בביתם ומרגישים שהם בונים לעצמם גורל כלכלי חדש במרחב פיננסי רחוק. רחוק, אבל גם מוחשי מאוד: סוחרים הנכנסים לשווקים האמריקאיים מארגנים מחדש את שגרת יומם כך שתתאים לזמני המסחר ולחיים ב"וול סטריט", לרבות התאמה לשעות העבודה, להפסקת הצוהריים, לחגים ולחופשות של הסוחרים האמריקאים. כמו כן, הם עוקבים בדריכות אחרי החדשות האמריקאיות, מעריצים סוחרים אמריקאים ידועים ורואים את גורלם הכלכלי שזור באירועים המתרחשים שם.

אם כך, תוהה אילון, האם התרחבותם והתעצמותם של השווקים הפיננסים "ממוססות" את הרגשות והדימויים הלאומיים? האם הן מכפיפות אותם להגיונות השוק הגלובליים? התשובה של אילון היא מורכבת. מצד אחד, המסחר הפיננסי הפופולרי מאפשר לחשוב על רגשות לאומיים כמשהו שאפשר לשים בסוגריים עד לסוף המסחר. הלאומיות הופכת למסגרת חשיבה, מוסר ורגש שאפשר "להפעיל" או "לנתק" לפי הצורך, ובכך היא בעצם מוכפפת לאינטרסים הפיננסיים ולהגיון השוק, ואפילו מפנה מקום להשתרשות של תחושת שייכות לממלכת "וול סטריט" החובקת המוני סוחרים חסרי פנים. מצד אחר, בזכות ההשהיה המחושבת הזאת של הפרספקטיבה הלאומית, המשמעות של הלאומיות דווקא מאושררת והיא הופכת למעין עולם תוכן הממתין בצד, בזווית העין והלב, עד לסוף יום המסחר. משם, מזווית העין והלב, היא מקנה בעצם לגיטימציה ל"ציניות השוק": היא משַמרת את התחושה שאף שהסוחר מבצע ספקולציות פיננסיות קרות ומנותקות, הוא בכל זאת שייך למרחב קולקטיבי המאושרר כמרחב משמעותי, שפשוט ממתין לו בצד.

מכאן, לפי אילון, המסחר הפיננסי מַבנה את הלאום והשוק כשני מרחבי שייכות נפרדים הקיימים בו זמנית והמחייבים שתי זוויות הסתכלות שונות לחלוטין על אותו האירוע (למשל, מלחמה). אילון טוענת שהמתח בין שתי זוויות ההסתכלות האלה אינו מוכחש, אבל הוא במידה רבה "מנוהל" באמצעות הקניית לגיטימציה להשהיה מחושבת אך מתוחמת של תחושות שייכות לאומית. למעשה, המסחר הפיננסי מפר ומאשרר בו זמנית את כוח הכבידה הרגשי, הזהותי והמוסרי של הקהילה הלאומית המדומיינת, והוא כרוך בהתפתחות של תחביר תרבותי לניהול הכפילות הזאת.

עוד על גלית אילון

--

הגהה: נילי גרבר