"> ג'ון קומרוף: מודרניות, אתניות וביקורת הליברליזם – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

ג'ון קומרוף: מודרניות, אתניות וביקורת הליברליזם

פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם

פורסם לראשונה ב-10.4.2014

מירב אהרון על ג'ון קומרוף ועל האנתרופולוגיה של הצביעות המודרנית

במאי 2000 הורגשה תכונה מיוחדת בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בתל אביב. דיברו על מישהו ממש מעניין שבא לתת קורס מקוצר. קראו לו ג'ון קומרוף. כרגיל, כשנזקקתי לעצה טובה הלכתי למורי ורבי, פרופ' חיים חזן. מי זה הקומרוף הזה, שאלתי, ואם לקחת את הקורס. התשובה הייתה חד-משמעית: ברור. אם הוא כאן, את צריכה לקחת את הקורס. אז לקחתי.

המחקר שלי על מהגרי עבודה פלסטינים מרצועת עזה הוליד אצלי שורה של תובנות מתעתעות. לכי תכניסי את זה למילים. זה נראה בלתי אפשרי. בשיעור הראשון אצל ג'ון מצאתי לראשונה בית שיודע להכיל ולהנהיר את התעתוע המכונה חברה מודרנית. ומצאתי גם מילים. הזמנתי אותו ואת ג'ין ליפו, והפגשתי אותם עם נחקריי. ג'ון, בחדווה מחקרית שלא רואים כמותה, התחכך במורכבות, שוחח עם האנשים, חייך, ואמר: אבל מירב, זה ברור. וכשהוא אמר את אשר ראה – הכול באמת נראה מאוד ברור.

נהוג להגדיר אנתרופולוגים, כמו את נחקריהם הילידים, על פי טריטוריה. זירת הבית של ג'ון קומרוף היא דרום אפריקה. דרום אפריקה נטועה בזהותו, בביוגרפיה שלו ובעבודתו. הוא וג'ין מעולם לא עזבו אותה, ועד היום הם חולקים את זמנם בין ארצות הברית ודרום אפריקה. עבורי הטריטוריה של ג'ון קומרוף היא החברה המודרנית כפי שהבין אותה דרך העדשות של דרום אפריקה: האתוס שלה, ההבטחות שלה והפעולות שלה, ובעיקר - הפער ביניהם. דרום אפריקה מהווה עבורו משאב: אפשרות לראות את המפגש בין קבוצות במופעים הקיצוניים שלו – ומשם לנסח אג'נדה מחקרית המקדימה את זמנה. הנושאים שבהם הוא עוסק הם מגוונים, וכוללים פוליטיקה, פשע ואי-סדר, דת, משפחה, משפט וחוק ואתניות. כל אחת מהסוגיות הללו היא זווית שדרכה הוא עוסק בהתהוותה ובתיפקודה של החברה המודרנית, ומה שהייתה ל"אחרים" בתוכה ולצדדיה. זאת אומרת, ג'ון קומרוף להבנתי הוא מהתורמים החשובים ביותר לגיבושה של תיאוריה פוסט-קולוניאלית, שכפי שהוא לימד אותנו באותו שיעור ראשון ומפורסם – היא איננה מתארת נקודה בהיסטוריה שלאחר קולוניאליזם, אלא רפלקסיה על הצורות המרתקות של המפגש בין העולם הראשון והשלישי ועל תוצאותיו ומשמעויותיו.

מתוך כלל הכתיבה הרבה והמפוארת שלו, הן לבד והן ביחד עם אשתו ג'ין קומרוף, אפנה לשני פרויקטים מחקריים שהשפיעו עלי, ומעצבים את דרכי המחקרית:

הראשון עוסק באתניות. במאמרו אודות טוטמיזם ואתניות (1987) קומרוף מפרק עבורנו את ההגדרה "אתניות":

1. בניגוד למסורת הוובריאנית, הרואה באתניות קשרים פרימורדיאליים – האתניות משוקעת בתוך הקשרים היסטוריים וכוחות שהם בו זמנית מבניים ותרבותיים (עמ' 302).

2. אתניות רחוקה מלהיות unitary thing - היא מהווה סט של יחסים ותודעה: מיקום על סולם ביחס לקבוצות שונות. כצורה של הכרה, היא אחת מיני רבים – במקרה של מחקרו טוטמיזם מוצג כצורה אחרת של תודעה (עמ' 306).

3. טוטמיזם צמח עם היווצרותם של יחסים סימטריים בין קבוצות שונות, אשר לעיתים השתייכו (ולעיתים לא) לאותה מערכת פוליטית. אתניות צמחה עם היווצרותם של יחסים א-סימטריים בין קבוצות חברתיות שונות שהשתייכו למערכת כלכלית – פוליטית אחת (עמ' 307).

4. למרות שאתניות היא קטגוריה מובנית תרבותית אשר ארוגה בתוך זמן ומקום, היא נוטה להציג עצמה כ"טבעית", כחוק חברתי.

5. כקטגוריה אובייקטיבית, יש לה כוח מחולל על ההקשר החברתי שבתוכו היא נוסדה.

הגישה שקומרוף מציג נשענת על התיאוריה המרקסיסטית. אתניות (במובן הוובראני של המילה) מבצבצת בכל מקום, אך היא מתגבשת כאשר קבוצה מרגישה מאוימת או רוצה לצבור עוצמה, ועיקר משמעותה החברתית הוא ריבוד והדרה ממשאבים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים. בעוד הגישה הוובריאנית מדגישה את נטייתו של הסובייקט לבידול תרבותי, הגישה המרקסיסטית תיתן דגש על הרגולציה של קבוצות שונות לנישות בתוך החלוקה החברתית של העבודה. קומרוף טוען כי ההגדרה האתנית עולה מהצלבה בין שני תהליכים אלה.

ליבו של ההסבר בכוחה ההיררכי של הקטגוריה האתנית. א-סימטריה זו מייצרת יחסי מעמדות בין מעמדות שולטים וכפופים, כשהם מובנים ומיוצגים במונחים תרבותיים. גישה זו מרוקנת את הקטגוריה האתנית מכוחה המהותני ומפנה אותנו להתבוננות במנגנונים המייצרים את הקטגוריה האתנית.

מאמר מרכזי זה של קומרוף מניח את התשתית לעיון ממוקד נוסף שהוא עורך במושג האתניות בספרו ethnicity Inc: מהו העתיד, הוא שואל, מה הפניה הבאה של מושג האתניות? להבנתו, הפניה הבאה היא קומודיפקציה של האתניות. טענה זו מטרידה. לראשונה הוא מצביע על נקודה שבה הקבוצות המגדירות והמוגדרות נפגשות וסוחרות במטבע אתני. כך מתגבשת אתניות בע"מ. מפנה זה היה מקור ההשראה שלי לטענה שהצגתי במאמרי כלוב הברזל של האתניות: הרגע שבו הסטריאוטיפ הופך למשאב והקבוצות המוכפפות סוחרות בזהותן להשגת טובין פוליטיים, תרבותיים וחומריים.

הפרויקט השני והמרכזי הוא ביקורת על הפילוסופיה הפוליטית מבית היוצר של הליברליזם, במאמר Reflections On Liberalism, Policulturalism, And Id-Ology: citizenship and difference in South Africa 

ג'ון, ביחד עם ג'ין, נוקט שני מהלכים המייחדים אותם: הם מציעים לבדוק את הפילוסופיה הפוליטית הליברלית המיוצרת באירופה-אמריקה מתוך הקולוניות. נקודת המוצא שלהם היא לעולם אנתרופולוגית: מה הייתה הפילוסופיה הזאת עבור הסובייקטים? כיצד יצאה לפועל? ואיזו משמעות לבשה בהקשרים החדשים שבהם יצאה לפועל בעולם השלישי? המהלך השני הוא מהלך תיאורטי באופיו. מתוך המחויבות לנעשה בקולוניות בכלל, ובדרום אפריקה בפרט, הוא מעז להציע תיאוריה רחבה המבקרת רעיונות ומושגים אשר זכו לקריירה מפוארת בעולם של אירופה-אמריקה. למשל רב-תרבותיות: הם טוענים כי מושג זה מהווה ארטיפקט אידיאולוגי ואינו יכול להוות כלי עבודה אקדמי. על פניו הם מציעים את הפולי-תרבותיות. הפולי-תרבותי עדיף בעיניהם מפני שהוא מדגיש את הריבוי, אך גם את הפוליטיקה הנובעת מריבוי זה. הם מראים כיצד בהקשרים של מתח אתני מובנה קבוצות השתמשו באידיאולוגיה הליברלית כid-ology. פעם נוספת מצאתי שפה, בית תיאורטי המאפשר לי להסביר ולהנהיר את את יומן השדה שלי על סניף הליכוד באשדוד.

בספר שלהם Civil Society and the Political Imagination in Africa הם עושים תרגיל דומה עם המושג "חברה אזרחית", ומפרים את ההגנה שהאקדמיה העניקה, ומעניקה עד היום, לחברה האזרחית ולפעולות שלה במסגרת עמותות לשינוי חברתי. בקריאה שלי, ג'ון קומרוף שם על שולחן הניתוחים את הצביעות המאפיינת את החברה המודרנית. בכל פעם שיש לכם ביד אתנוגרפיה של צביעות – לכו לקרא ג'ון קומרוף.

עוד על ג'ון קומרוף

--

מירב אהרון היא סוציולוגית ואנתרופולוגית אורבנית, חברת סגל במסלול לתכנון ערים ואזורים בטכניון.

הגהה: סמדר רבן