"> ברכות לחן יערי על אישור עבודת הדוקטורט על 'תרמילאות משפחתית בהודו' – Anthropology
הירשם לניוזלטר שלנו

ברכות לחן יערי על אישור עבודת הדוקטורט על 'תרמילאות משפחתית בהודו'

ברכות חמות לחן יערי על אישור עבודת הדוקטורט "קווים לדמותה של הורות ישראלית עכשווית בראי מסע: אתנוגרפיה של תרמילאות משפחתית בהודו" אשר נכתבה בהנחייתה של ד"ר דבורה גולדן, בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, הפקולטה לחינוך, באוניברסיטת חיפה. בהצלחה בהמשך. בתמונה - יערי באחת מעבודת השדה. תקציר העבודה: מסורת התרמילאות הישראלית להודו, שהורכבה בתחילת דרכה מאוכלוסייה צעירה ורווקה, החלה בשנים האחרונות להתפשט לקהלים נוספים מתוך מעמד הביניים. מחקרה של יערי התמקד בהופעתן של משפחות צעירות עם ילדים בזירה התרמילאית בהודו, וראה בה הזדמנות ללמידה על תפיסות תרבותיות של הורות ומשפחתיות המאפיינות הורים ישראלים-יהודים צעירים ממעמד הביניים. תפיסה זו נשענה על מקומם של הורים במסע התרמילאי כאחראים בלעדיים על משימת גידול ילדיהם וחינוכם, וכן על התקיימותה של אחריות זו במרחב בו הם פטורים ממגוון מחויבויות ומטלות שהטילו בישראל מגבלות על תפקודם ההורי. יערי בחנה את האופן בו משתקפת דמותה של הורות ישראלית צעירה במסעות תרמילאות משפחתיים בהודו בעזרת עבודה אתנוגרפית. היא יצאה לשתי עבודות שדה בזירה התרמילאית בהודו, בשנים 2010-2011 ובשנת 2013, שנמשכו ביחד 9.5 חודשים. עבודות השדה כללו תצפיות משתתפות על משפחות מטיילות (בחלקן תפקדה יערי עצמה כאם במשפחה מטיילת), ראיונות עם הורים-תרמילאים ישראלים, וכן ראיונות עם הורים-תרמילאים שאינם ישראלים לשם עמידה על דפוסי הורות ייחודיים למשפחות מטיילות ישראליות. בנוסף, יערי גם עקבה אחר טקסטים מקוונים שהציגו מסעות משפחתיים להודו או ייעצו לגביהם בשנים 2010-2017. ממצאי מחקרה הציגו ראשית טיפולוגיה של משפחות מטיילות שכללה בתוכה חמישה טיפוסי משפחות. מיפוי זה שימש ככלי עזר לזיהוי מודל ההורות של העומדים בראש המשפחות המטיילות ככזה הדבק, אף בהודו, בעקרונות "טובת הילד" כפי שהם מוגדרים בחברה הישראלית ובמעמד הביניים בתוכה. דבקות זו התבטאה בהכפפת המסע להגדרות ישראליות-מערביות של סביבה ראויה לילדים, ביישום מודל הורות פיידוצנטרי המחויב לרווחתם הרגשית של ילדים, וכן בהפגנת עמדות קונפורמיות ביחס לאתוס הטיפוח וקוד המשפחתיות הישראלי הממקם את המשפחה כמרכזית בחיי הפרט. יתרה על כך, קוד זה התגלה כמניע מרכזי למסע המשפחתי בהודו, בשל תפיסת ההורים את המדיניות החברתית-כלכלית של ישראל ככזו שבאופן פרדוקסאלי חותרת תחתיו. השקפות תרבותיות ביקורתיות לעומת זאת מצאה יערי בקרב הורים-תרמילאים בהודו בהתייחס לדמותה של חוויית הילדות העכשווית. השקפות אלו באו לידי ביטוי בתפיסת מאפייניו ה"פרה-מודרניים" של המרחב התרמילאי בהודו כתגובת-נגד לתרבות גידול הילדים המערבית האולטרה-מודרנית, וביישום סגנון הורות ובילוי משפחתי בלתי אמצעי, אנטי-מבני ואנטי-צרכני שכונה בעבודה "המודל השאנטינסיבי". יחד עם זאת יערי מצאה כי למרחב התרמילאי כמרחב ילדוּת ייחסו ההורים-תרמילאים גם משמעויות של טיפוח עלית ששיקפו רצון לשחק "משחק כפול": הן להתנגד לתרבות הילדות העכשווית-מערבית והן להבטיח את מיקום ילדיהם בראשה. בעזרת פריזמה אנליטית של מעמד ותרמילאות יערי הצביעה על מתח נוסף בין תפיסות תרבותיות-חינוכיות חתרניות לקונפורמיות בקרב הורים ישראלים צעירים ממעמד הביניים, שעניינו בסוגיות של למידה. לדידה תנאי החופש הייחודיים שמציע השדה התרמילאי להורים בגידול וחינוך ילדיהם חשפו כי הגדרתם של הורים-תרמילאים ללמידה ראויה אינה הולמת את דפוס הלמידה המתקיים במסגרות החינוך הישראליות. אף על פי כן הורים אלו הביעו נכונות לחזור ולשבץ ילדיהם במסגרות אלו עם תום המסע, מפאת תפיסת הלמידה האלטרנטיבית שהתקיימה בעת המסע כאוטופיה חינוכית שאינה יכולה להתקיים במרחב הביתי-ישראלי. ממצאים אלו הביאו את יערי לידי המסקנה כי הפעולה החתרנית ביותר הנחבאת דה-פקטו בתופעת התרמילאות המשפחתית להודו טמונה בתעוזתם של ההורים לקחת חלק בפעולה המזוהה עם תרבות צעירים הדוניסטית. השתתפותם במסורת התרמילאית מערערת על ההגדרה התרבותית-מערבית של צעירוּת באמצעות פרמטרים משפחתיים וגילאיים, ופורצת את גבולות ההרשאה התרבותיים של ההורות הישראלית. מסקנה נוספת שהועלתה עסקה בטיבה המורכב של משימת ההורות בעבור הורים ישראלים צעירים מהמעמד הבינוני. לפי יערי, מקרה התרמילאות המשפחתית להודו מלמד כי הורים אלו לא בלבד מתמודדים עם מצבור משימות שאפתניות שהתבססו כחלק מאתוס המחויבות ההורית בימינו, אלא גם עם פער בין המבנה החברתי-מדיני בישראל לתפיסותיהם התרבותיות ביחס למשפחה וחינוך. אתגרים אלו לדידה מציירים את הורות מעמד הביניים הישראלית-עכשווית כמשא כבד, רחוק מאותה הבטחה ישראלית מיתולוגית לאושר.