אנתרופולוגיה במדיה

" רונית ורד כותבת בהארץ ( 26.12.19) על השוק בכפר קאסם, ומראיינת את האנתרופולוג (ומזכיר האגודה האתרופולוגית) עזרי עמרם, אשר חוקר בשנים האחרונות את השוק ואת מבקריו
"…"אני מעריך שחמישים אחוז ממבקרי השוק הם ערבים וחמישים אחוז יהודים", אומר האנתרופולוג והעיתונאי לשעבר עזרי עמרם, החוקר את השוק בשנים האחרונות. "רבים מבאי המקום, יהודים ופלסטינים, תופסים את המקום כמרחב תרבותי משותף לכאורה נטול פוליטיקה. או לפחות זו הלאומית המפרידה בין פלסטינים ליהודים. אני אומר 'לכאורה', כי אנחנו יודעים שאין דבר כזה מקום שהוא באמת לא פוליטי, אבל ברוב המרחבים בישראל מדגישים את הגבולות הקשיחים בין יהודים לפלסטינים, ובשוק של כפר קאסם הגבולות מיטשטשים. התפיסה המקובלת בפרלמנטים, למשל, היא שבשוק לא מדברים פוליטיקה. אפשר להתמרמר יחד נגד הממסד, או להתייחס לרשויות כאויב משותף, אבל לא מדברים פוליטיקה מפלגת…"

"…בארבע השנים האחרונות בילה עמרם כל שבת שנייה במחקר שדה בשוק של כפר קאסם. השוק, יוצא דופן בחברה הישראלית שיש בה הפרדה ברורה בין ערבים ליהודים, הוא אחד ממושאי המחקר של עבודת הדוקטורט שלו בחוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן־גוריון. "במסגרת המחקר גם שכרתי דירה בעיר במשך חצי שנה, כדי להבין טוב יותר את הקולות, את הריחות ואת הטעמים. אני חוקר מרחבים ציבוריים בכפר קאסם שבהם לאוכל יש תפקיד מרכזי, כמו השוק, מסעדות, בתי קפה וסיורים קולינריים שנערכים בשנים האחרונות בזמן הרמדאן. דרך אוכל אפשר לנסות להבין מי אנחנו, במה אנחנו מאמינים וכיצד אנחנו בוחרים לחיות את חיינו, ודווקא מכיוון שזה תחום תמים לכאורה, אנשים נינוחים יותר ופתוחים לשתף פעולה…."

"…אני חושב שזה חלק מהקסם", אומר עמרם. "יש בשוק של כפר קאסם משהו שמאפשר למגוון רחב של אוכלוסיות להרגיש בו בנוח, והוא קשור למידה מסוימת של העדר פיקוח וחוסר שיפוטיות. לא שאין כאן פיקוח רגולטיבי של הרשויות — במידה מסוימת, ומכיוון שהשוק עלה לכותרות בזמנו בגלל דברים כמו מתחם החיות למכירה — יש עליו היום אפילו יותר פיקוח מאשר במקומות אחרים. אבל בשוק הזה, שצמח באופן טבעי ולא מתוכנן, נותרו מאפיינים ברורים של חוסר רשמיות ואי־סדר שנתפסים כאותנטיים. מידה בריאה של חוסר פיקוח ומשטור היא משהו הכרחי ליכולת של חברה לתפקד ובאי השוק — מוכרים וקונים — לא רואים את אי־הסדר כבעיה. להפך, הם רואים בחוסר הרשמיות ובעצימת העיניים של הממסד משהו חיובי שגורם להם להרגיש משוחררים יותר. זה נכון, כמובן, לשווקים ומקומות אחרים בארץ, אבל דווקא המיקום של השוק הפלסטיני בישראל, בשולי החברה, מאפשר לזה לקרות ביתר שאת.."

"…המסקנות שאליהן הגיע עמרם מבוססות בחלקן על ראיונות ושיחות שנערכו בחלוף השנים עם המבקרים הקבועים והמזדמנים. חלק מהצלחת השוק, לטענתו, טמון ביכולת לענות על צרכיהן התרבותיים של חלק מהקבוצות המודרות בישראל. "ערבים ישראלים מרגישים בו נוח יותר מאשר במקומות ציבוריים אחרים בישראל. יהודים יוצאי מדינות ערב, בעיקר מבוגרים, מעידים שבשוק הם יכולים לבטא את ה'ערביות' שלהם, שדוכאה על ידי הדומיננטיות האשכנזית. מציאת המכנה המשותף בין אנשים, במקום ההתמקדות בשוני, מאפשרת גם לקבוצות אחרות — ביניהם פלסטינים מהגדה המערבית, עובדי בניין טורקים שחיים בעיר ועובדי בניין סינים מערים סמוכות — להרגיש כאן נוח…"

לכתבה המלאה בהמוסף הארץ ( 26.12.19 (

תמונה מתוך כנס האגודה האנתרופולוגית שעמרם אירגן בכפר קאסם ב2017. צילום: לירון שני