דניאל מילר: האנתרופולוגיה של תרבות חומרית, טכנולוגיה ופייסבוק
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם
אלעד בן אלול על דניאל מילר, "כוכב רוק אנתרופולוגי" – חוקר את המוכר, החדיש וכביכול הנייטרלי והופך אותו לאקזוטי ומרוחק, וחוקר את הרחוק והמוזר כדי להופכו להגיוני ומוכר
דניאל מילר (Daniel Miller) הוא סוג של כוכב רוק באנתרופולוגיה הבריטית, או לפחות כך הוא אוהב לחשוב על עצמו. הטיעונים הכריזמטיים שלו והנחרצות לחשוף את האליטיזם שעומד מאחורי תאוריות אקדמיות רבות מציידים את קוראיו בטיעונים שתמיד יאתגרו את הדיון סביב נושאים כמו צרכנות, מדיה חברתית ועוד. בזמן שעמיתיו למחלקת האנתרופולוגיה באוניברסיטת UCL נסעו לפפואה גינאה החדשה כדי לחקור מוסיקה, אוכל ואלילים, מילר חקר במרץ תופעות מודרניות כמו ג'ינסים וביגוד, מכוניות וקניונים, פלאפונים ואינטרנט, ובתים ודירות בצפון לונדון.
הכשרתו של מילר היא בארכיאולוגיה, בדומה לאקדמאים רבים העוסקים בתרבות חומרית. הוא למד באוניברסיטת קיימברידג', אך הקדיש את כל הקריירה שלו ל-UCL שהפכה למרכז עולמי לחקר תרבות חומרית ובית עבור התוכנית הראשונה בעולם ל"אנתרופולוגיה דיגיטלית" שמילר עומד בראשה. הוא חוקר בראש ובראשונה את מערכת היחסים בין אנשים לחפצים, תוך התמקדות במוצר המוגמר ומסעו אל עבר השימוש עצמו – בניגוד לחוקרים אחרים שעוסקים בתהליך ההכנה של חפצים. בעבודתו הוא מותח ביקורת על ההנחה שחומרנות מעידה על שטחיות, ומדגים כיצד התחושות האנושיות העמוקות ביותר מתבטאות בדיאלוג עם החומרים סביבינו.
בספרו A Theory of Shopping מדגים מילר כיצד הוא יכול להביא תובנות אנתרופולוגיות מביתו שבלונדון, ללא צורך בביקור בארצות רחוקות. הוא ליווה משפחות בעת סיבובי שופינג שגרתיים בקניונים הגדולים של צפון לונדון, ובהמשך בסופרמרקטים, והדגים כיצד בחירת המוצרים וחווית הקנייה מהווים טכניקה להפגנת אהבה בין בני המשפחה ואף הקרבת קורבן במונח המקראי, שמתייחס לפרקטיקות של ויתור וחסכנות מול פינוק ובזבזנות.
תפיסת המחקר של "כאן ועכשיו" ממשיכה בספרו על ג'ינס, Blue Jeans – The Art of Ordinary, שבו הוא בוחן כיצד השתנתה משמעותו ממרדנות או אינדיבידואליות להפגנת "נורמליות" ושייכות. בהמשך לכך הוא מראה כיצד אוכלוסיית המהגרים בצפון לונדון הביעה מערכת יחסים משמעותית במיוחד עם הג'ינס, שאפשר להם להרגיש מקומיים ו"רגילים".
עבודות נוספות של מילר בתחום התרבות החומרית עסקו ביחסים בין מוות לחפצים, וכיצד תהליך ההיפרדות ההדרגתי מהחפצים מאפשר שליטה שלא ניתנה בעת הפרדה מהאדם המקושר אליהם.
בו-בזמן פעל מילר במשך שנים בטרינידד שבאיים הקריביים כשטח אתנוגרפי עשיר למחקר על פלאפונים, אינטרנט ולאחרונה פייסבוק. הבחירה דווקא בטרינידד לחקר נושאים טכנולוגיים שלרוב מתמקדים באוכלוסיות מערביות קוראת תיגר על התפיסה שישנו "אינטרנט אחד" או "פייסבוק אחד" ששאר העולם נאלץ ללמוד כיצד להשתמש בו כשורה, וממשיך את טיעוניו של מילר על צרכנות כפעולה אקטיבית שבה המוצר "מומצא מחדש" בהקשר התרבותי המקומי. כחלק ממטרתו לפתח מערכת עקרונות בסיסיים ל"אנתרופולוגיה דיגיטלית", הדיאלוג על המקומי מול הגלובלי, החומרי מול הווירטואלי והמתווך (mediated) מול הלא-מתווך בעידן הטכנולוגיות הדיגיטליות, טרינידד ומדינות אחרות מקבלות תפקיד מפתח.
כיום הוא עומד בראש פרויקט בן חמש שנים הממומן על ידי מועצת המחקר של האיחוד האירופאי (ERC), ומטרתו להבין את ההשפעה של רשתות חברתיות בשבע מדינות שונות – אנגליה, טורקיה, טרינידד, סין, ברזיל, איטליה והודו. בבלוג של הפרויקט ניתן לעקוב אחר התובנות העולות מעבודת השדה של החוקרים השונים.
אז ככה בערך נראה כוכב רוק באנתרופולוגיה – חוקר את המוכר, החדיש וכביכול הנייטרלי והופך אותו לאקזוטי ומרוחק, וחוקר את הרחוק והמוזר כדי להופכו להגיוני ומוכר. תוסיפו המון כריזמה, קצת יהירות ומילים כמו דיגיטלי וג'ינס, וקיבלתם את דניאל מילר.
—
אלעד בן אלול הוא אנתרופולוג דיגיטלי יישומי, בעל תואר שני מהמחלקה לאנתרופולוגיה דיגיטלית ב-UCL. תחומי העניין שלו הם צילום וזיכרון במיוחד בגלגולם הדיגיטלי, הגירה ופוסטקולוניאליות, פנמנולוגיה ותרבות חומרית.
הגהה: אורלי ניטיס יעקובי