מאמרי אורח, נישה אנתרופולוגית

יעל עשור, דוקטורנטית בתכנית לאנתרופולוגיה רפואית ב-UCLA, אשר חוקרת את הדיונים סביב סל הבריאות, משתמשת בידע האנתרופולוגי שהיא צברה על מנת לעזור לחברי הסל החדשים והוותיקם, לפעול טוב יותר בתוך מערכת הלחצים והררי המידע שהם מוצפים בהם, כאשר הם צריכים לחרוץ גורלות לגבי תרופות וטכנולוגיות בריאות חדשות.

במאמר שפורסם בכתב העת הרפואי מדיק, הוסיפה עשור הקדמה במיוחד לבחברת האדם על המתח, החשיבות והמאמץ המושקע בהנגשת המידע שנצבר במחקר האנתרופולוגי לציבור הרחב ולמקבלי ההחלטות.

"אנתרופולוגיה, כמחקר על חברה ותרבות, מאפשרת זוויות ראייה ותובנות ייחודיות על חיי היום-יום שלנו והמציאות שבה אנו חיים. אמנם ברוב הזמן, אנתרופולוגיות עסוקות בכתיבה אקדמית על שדות המחקר שלהם, כתיבה שיכולה לקדם מאוד את השדה התיאורטי והשיח הפנים-מחקרי, ומכאן חשיבותה, אך לרוב אינה נגישה למי שנמצא/ת מחוץ לו. עם זאת, בחלק מן הזמן, אנתרופולוגיות רבות, כיום וגם בעבר, מבקשים להנגיש את התובנות שפיתחו והמידע שצברו גם מחוץ לכתלי האקדמיה. בעבר הרחוק של תחילת המאה ה-20, היה זה בעיקר כחלק מן המאמץ הקולוניאלי במקומות כמו אפריקה, איי האוקיינוס השקט, ואמריקה הצפונית. אנתרופולוגיות רבות באותה תקופה עבדו בשותפות עם גופים מדינתיים וסיפקו להם תובנות שאפשרו לבסס עליונות ושליטה לבנה על אוכלוסיות ילידיות ומוחלשות. כיום, לעומת זאת, אנתרופולוגיות רבות רותמות את הידע שלהן לטובת מטרות של שוויון חברתי, חלוקת משאבים הוגנת, וקיימות סביבתית. אחת הדרכים לעשות זאת היא על ידי הנגשת המידע שנצבר במחקר האנתרופולוגי לציבור הרחב ולמקבלי ההחלטות. בתחום האנתרופולוגיה הרפואית, העוסקת בהיבטים חברתיים ותרבותיים של עולם הרפואה, תובנות שכאלו היו משמעותיות, למשל, במאבק למיגור מגיפת האיידס במרכז אמריקה (במידה רבה הודות למחקריו החלוציים של פול פארמר), בפיתוח דרכי טיפול בפוסט טראומה (בעזרתם תובנות של חוקרים כמו אלן יאנג ולורנס קירמאייר), וגם במאבק בפרוצדורות אתיות שנויות במחלוקת של ניסויים קליניים בבני אדם במדינות בדרום הגלובלי (בעזרת המידע ממחקרים כמו של אדריאנה פטרינה וקאושיק סונדר ראג'אן).
במחקר שלי, המתמקד בועדת סל התרופות הישראלית, המחליטה אילו טיפולים רפואיים חדשים יצטרפו לסל הבריאות המסובסד להן זכאית כל אזרחית ישראלית, צברתי ידע רב על האופן שבו ועדת סל התרופות עובדת. עם הזמן, הבנתי שמעבר למחקר האקדמי שלי, העוסק באופן שבו האידיאל המוסרי של "התנהלות אובייקטיבית" מתורגם הלכה למעשה בתהליכי העבודה של ועדת הסל, התובנות שלי לגבי אופן פעילותה של הועדה יכולות להיות משמעותיות הן עבור היושבים בה, והן עבור הציבור הרחב, שכדאי שיידע כיצד פועלת וועדה שהשפעתה על חייו (ומותו) היא מהמוחשיות והמיידיות ביותר. במאמר עבור הגליון המיוחד של כתב העת הרפואי "מדיק" לקראת ועדת הסל לשנת 2020, אני פורסת כמה מן התובנות האלו, שיכולות לתת הצצה לתהליכי העבודה וליחסי הכוח שמעצבים היבטים בעבודתה של הועדה החשובה הזו.

• עוד על יעל עשור
• אנתרופולוגיה לשבת: יעל עשור ויהודה גודמן על פרופסיונליות ושייכות חברתית בדילמות מוסריות של עובדות סוציאליות"
• יעל עשור על אנתרופולוגיה רפואית והחברה הישראלית (למי שרוצה להעמיק בתחום, בסוף הפוסט מובאת רשימת מאמרי מבוא לאנתרופולוגיה רפואית)
• יעל עשור – אז מה זה בעצם אנתרופולוגיה פסיכולוגית?