סמלי מפתח

תעצמו רגע עיניים ודמיינו קוביית קרח מונחת על מגש ומתחילה להינמס. 

כמה זמן יקח לה להפוך ממוצק לנוזל? כיצד הטרנספורמציה הזאת תשנה אותה?

את הנוזל, בניגוד למוצק אפשר לשפוך, ללגום, לטפטף, להשפריץ או לרסס. הנוזל הוא גמיש, בלתי צפוי וחסר יציבות. 

כל התכונות האלו הופכות אותו למטאפורה מתאימה כדי לתאר את העידן שבו כולנו חיים: המודרניות הנזילה. 

את המושג "מודרניות נזילה" טבע הסוציולוג הפולני-יהודי זיגמונט באומן. במקום לדבר על תקופה חדשה לגמרי, כמו חוקרים אחרים שמשתמשים במושג – "העידן הפוסט מודרני", באומן העדיף לחלק את המודרניות לשתי תתי תקופות: "מודרניות מוצקה", ואחריה "מודרניות נזילה" המאופיינת בתהליך של התפכחות מאשליות בתוך העידן המודרני. 

איזה אשליות? למשל…

• שהמדע יכול לענות על כל שאלה ולחשוף את כל סודות היקום. 
• שמדינת הלאום יכולה להיות קהילה יציבה ותומכת לאזרחיה. 
• שניתן לבחון את הגוף בנפרד מהנפש ולתקן אותו כמו "מכונה".
• ש"אם תעבוד מספיק קשה תוכל להגשים כל חלום"
• שבני אדם יכולים לפקח על הטבע, לשלוט בו ולקחת ממנו משאבים ללא השלכות.
• אתם בטח יכולים לחשוב בעצמכם על עוד כמה דוגמאות לאשליות מודרניות, נכון? 

במילים אחרות, המודרניות הנזילה מאופיינת בהטלת ספק בגופים, רעיונות, אמונות, הסכמים ומוסדות שונים עליהם החברה נשענת. יש רק בעיה אחת קטנה – היא לא מציעה להם תחליף. 

כך אנחנו, בני האדם שחיים במודרניות הנזילה הופכים ל"אבודים בחלל", חסרי שורשים, חסרי שייכות, מנותקים, לא יציבים, מבולבלים או בקיצור – נזילים. 

באומן מסביר את הרעיון של "מודרניות נזילה" בעזרת מטאפורה של אתר קראוונים. 

מצד אחד, הגבולות פתוחים, כל אחד יכול להכנס, להחנות את הקארוון שלנו ואפילו לבוא בדרישות למים, חשמל ושירות מבעל המקום כל עוד הוא משלם לו. 

אולם באותה מהירות כל אדם גם יכול גם לקפל את חפציו, להמשיך במסעו האישי ולעבור לאתר קראוונים אחר. אם הוא לא היה מרוצה מאתר אחד הוא ככל הנראה לא ימליץ עליו באפליקציות התיירות, אך במקרים נדירים מאוד הוא יבקר את "שיטת הקארוונים" עצמה. וכך הוא נודד ממרחב אחד לאחר ללא מענה לתחושת חוסר היציבות וחוסר השייכות שמלווה אותו. הוא מאבד את האמונה שניתן לייצר מציאות חברתית-קולקטיבית טובה יותר. 

ממש כמו שנוזל מתעצב מחדש בהתאם לכלי בו הוא נמצא ובכך לא מתחייב למבנה אחד יציב, כך גם האדם במודרניות הנזילה מאופיין בתכונות דומות. הוא מתקשה להתחייב לקשרים עמוקים, יכול להינתק ולעבור בית, עיר או מדינה יחסית בקלות ועסוק בעיצוב מתמיד ואינסופי של זהותו. בהיעדר מוסדות, רעיונות וקהילה שיתנו מענה חדש לכל האשליות שהתנפצו, כל מה שנותר לו לעשות הוא להמשיך להתגלגל ממקום למקום, תקוע במצב החיפוש.

עוד בנושא:

פוסט לזכרו של זיגמונט באומן

שיחה שניהל באומן עם קהילת הדוקטורנטים של האגודה הסוציולוגית הישראלית

"המודרניות כמפתח היסטורי להבנת השואה"

תמונה ראשית: Photo by Jan Tang