פרסומים חדשים

כיצד המדבר השפיע על ההיסטוריה הישראלית ועד ימנו? מדוע הוא נתפס גם כ'מרחב שמנגד' וגם כ'לא מרחב'? ואיך אלו משפיעים על השימוש במדבר עד היום? הספר "מדבר, אי, חומה: נופים סמליים והפוליטיקה של המרחב בתרבות הישראלית" (הגרסה האנגלית פורסמה בשנת 2019 בשם "Desert in the Promised Land") מאת יעל זרובבל (אוניברסיטת רטגרס) לוקח את קוראיו למסע בשבילי הייצוגים והמשמעויות של המדבר בתרבות הישראלית. זרובבל מנתחת את ייצוגיו של המדבר בקטעי עיתונות, תמונות, שירים, סרטים, ספרים וראיונות – ואת האופן בו הוא נתפס בזיכרון הקולקטיבי הישראלי.   

הספר מחולק לשני חלקים: החלק הראשון דן במדבר כנוף סמלי שעיצב ומעצב את התרבות הישראלי. המדבר הוא בעל משמעות סמלית בתרבות הישראלית. החל מראשיתו של עם ישראל במדבר התנכ"י ודרך מסעות הפלמ"ח, ההתיישבות על גווניה, השיח הסביבתי ועד לתיירות המדברית שצוברת תאוצה בשנים האחרונות. המדבר היווה השראה ליצירת פולקלור עברי ושימוש בסמלים שהזכירו את הקשר לסממני הנוף המקומי – כמו הגמל, הבאר ורועה. המרחב המדברי שימש גם כמרחב מיתי שמאפשר למבקרים בו להתחבר לעבר הקדום ולחיזוק הרגשות הציונים.

החלק השני של הספר מתמקד בנגב ובמגמות המנוגדות המופיעות במרחבו. זרובבל מציגה את מורכבותו של המדבר, שמוצג כ"לא מקום" אבל גם כ"מרחב שכנגד". המדבר שמאפשר מקום מפגש בין יהודים ובדואים גם מעצב את מוטיב הישוב היהודי כאי מוקף בים של בדואים וערבים, המתיישבים שמחפשים את קסם המדבר השקט גם מסתכלים עליה כשממה שיש לכבוש אותה, הריקנות של הנגב מאפשרת את תפיסתו כארץ בראשית מלאה בטבע פראי אבל גם גורמת להפיכתו לחצר האחורית של המדינה. המורכבות הזו מתבטאת גם בדרך שבה תושבי הנגב משווקים את עצמם בתיירות. בין מקום מבודד שמאפשר לברוח מהעיר ולמצוא תיקון לשיווק המדבר כשעה וחצי מתל אביב ומלא בחיי תרבות.

בדומה לזורבבל המתייחסת בפתיחת הספר לחווית המדבר הפרטי שלה, גם אני כילידת ערד המדברית וכמדריכת טיולים רואה בספר נקודות חיבור לסיפור האישי שלי. כשאני קוראת על היקסמות מהמדבר אני נזכרת באהבתי לאותו מרחב, כשאני קוראת על הניסיון ליצירת הבדואי העברי והחיבור לכפייה הלבנה אני יכולה לראות את חבריי בטיולים מתעטפים באותה כפייה וכשאני קוראת על התיישבות הבדואים בנגב אני נזכרת בשיחות עם חברים בדואים ובנוף הפזורה שאני רואה בנסיעה לבית של הורי בערד. 

לכן הנושאים בספר לא היו לי זרים. אמנם היו בספר מקורות היסטוריים רבים (בעיניים לא היסטוריוניות אולי אפילו רבים מדי) וחלקם היו לי חדשים אבל חלק גדול מהם הכרתי ואף השתמשתי בהם בעבר בהדרכות. עם זאת, הקשירה של זרובבל בין המקורות השונים והחיבור לרעיונות המרכזיים של המדבר כמרחב מורכב מלא ניגודים הייתה לי מרתקת. ההסתכלות על אותו מרחב דרך נקודות מבט שונות: היסטוריות, סביבתיות, פוליטיות, תיירותיות, יצרה ספר שלדעתי תצליח להכניס גם את הקורא הלא מדברי לתוך המרחב ולהעביר אותו לאורך הזמנים והביטויים השונים של המדבר בזיכרון הקולקטיבי.

מתוך הספר:

"כשהתחלתי במחקר לא ייחסתי חשיבות רבה לחווית המדבר הפרטית שלי, אך עם הזמן התבהר לי כי הממד הביוגרפי האישי מתכתב על היבטים שונים של מחקרי. בשנות השישים השתתפתי כנערה במסע רגלי במדבר למצדה. הרושם העיקרי שנחרט בי, יותר מהצעידה במהלך המסע, היה ההתעוררות בטרם שחר והטיפוס על ההר כדי לצפות בזריחה. לראשונה למדתי אז להעריך את יופיו של הנוף הפתוח של המדבר ושל ים המלח המשובץ בו. מאוחר יותר, בעת שירותי הצבאי חוויתי רגשות מעורבים ביחסי למדבר. 

… 

צפינו מרחוק בבדואים שחיו באזור. מגעיי אתם הוגבלו להזדמנויות שבהן הצטרפתי לרופאים ישראלים בשירות מילואים כדי להגיש סיוע רפואי לבדואים שחיו במקומות נידחים בחצי האי. לא הייתי מודעת אז לממד הפוליטי של המצב: לא חשבתי על משמעותו לבדואים ולא הרהרתי בשאלה כיצד הם רואים אותי, קצינה במדים שהיא חלק מהנוכחות הצבאית באי. … השקפה זו השתנתה מן היסוד כשעברתי לשרת כקצינת סעד ביחידה קרבית שהוצבה בלב סיני בתקופת מלחמה ההתשה. כאן היה הנוף המדברי קודר ושומם… החיבור בין המדבר כאתר קרבות וביקורי הפצועים בבתי החולים גילה לי פן אחר של המרחב המדברי. במבט לאחור ברור לי שגם חוויות מוקדמות אלה מילאו תפקיד, גם אם לא מודע, בבחירתי להתמקד בנושא זה."   

עוד בנושא: