מאמרי אורח

כל סמסטר מחדש בקורסי המבוא לתואר ראשון באנתרופולוגיה וסוציולוגיה עולה מהסטודנטים אותה שאלה: מה ההבדל ביניהן? הרי גם ככה ברוב המחלקות בישראל הן יושבות תחת אותה קורת גג וישנו דמיון רב בנושאי המחקר ובמתודולוגיה. ובכל זאת, לכבוד פתיחת הסמסטר ננסה להבין מה זה אנתרופולוגיה, מה זה סוציולוגיה ואילו הבדלים מהותיים עדיין קיימים בין הדיסציפלינות?

על הנייר, אנתרופולוגיה מורכבת מהמילים אנתרופוס (אדם) ולוגיה (מדע) ולכן היא עוסקת כחלק ממדעי החברה, בשאלות הנוגעות להוויה האנושית ולתרבות האנושית. מנגד סוציולוגיה מורכבת מהמילים סוציאל (חברה) ולוגיה (מדע), ובהתאמה היא עוסקת גם כן כחלק ממדעי החברה בעיקר במבנים והקשרים חברתיים ומתוך נקודת מבט זו גם על חוויתו של הפרט.

לאורך השנים הקווים בין הדיסציפלינות היטשטשו, וכדי להבין טוב יותר אילו הבדלים עדיין קיימים ביניהן פתחנו שרשור בקהילה שלנו (זה הזמן להצטרף) ונעזרנו בחכמת ההמונים. 

אלו הטיעונים העיקריים שחזרו על עצמם:

1. מתודולוגיה: מרכזיותה של עבודת השדה והכתיבה האתנוגרפית.
   אחד ההבדלים בין הדיסציפלינות הוא בשיטות המחקר. באופן מסורתי, הסוציולוגית תגדיר שאלת מחקר והשערות מחקר יחסית מוצקות ורק לאחר מכן תצא אל שדה המחקר לבחון אותן. היא תעשה זאת בעזרת כלים איכותניים כמו תצפיות, ראיונות עומק וכתיבה אתנוגרפית, אבל תיעזר גם בכלים כמותיים כמו שאלונים וסקרים. האנתרופולוג לעומתה יצא אל השדה עם שאלות יותר רחבות ויאפשר לשדה עצמו לדייק עבורו את נושא המחקר ולפעמים לשנותו לגמרי. מחקרים אנתרופולוגיים יהיו מחויבים יותר ברמה המתודולוגית לשהות ארוכה בשדה, לתצפיות משתתפות, ראיונות ארוכים ולכתיבה אתנוגרפית עשירה. מתוך כך גדלה גם השפעתו של מיקום החוקרים בשדה. ככל שהם נטמעים בו יותר הם מתמודדים עם שאלות אתיות רבות אודות השפעת השדה על הכתיבה שלהם והשפעתם שלהם על השדה עצמו. 

2. פוקוס אנליטי: התמקדות במבנים חברתיים או בחוויה האנושית של כפיפות למבנים אלו.
   באופן עקרוני היחידה האונטולוגית הנחקרת בסוציולוגיה תהיה חברה כלשהי. כלומר, הפרטים בקבוצה יתפסו כחלק מיחידה אחת שניתן לבחון. לעומת זאת האנתרופולוגיה תבחן כל אדם כיחידה אשר משתייכת לקבוצה הכללית. יחד עם זאת, כיום כל חוקר וחוקרת בוחרים בעצמם את הפוקוס האנליטי במחקרם וכפי שציינו קודם לכן – הקווים יכולים להטשטש בקלות.

3. היסטוריה: איך התפתחות הדיסציפלינות לאורך השנים?
   באופן היסטורי אנתרופולוגים נטו לחקור בעיקר חברות לא מודרניות מהדרום הגלובלי אשר אופיינו בחיים קהילתיים בתוך קבוצה עם גבולות יחסית מוגדרים. לעומתם סוציולוגיות חקרו בעיקר את המבנים החברתיים ומבני הכוח בתוך החברה המערבית. על אף שהיום ההבדלים הללו כבר כמעט ולא קיימים, ההתפתחות ההיסטורית המקבילה אך שונה יצרה השפעות משמעותיות על הדיסציפלינות. כך למשל דווקא שיוכם של מחקרים אנתרופולוגים מוקדמים לשירות משטרים קולוניאליסטים שניסו "לתרבת" חברות שהם תפסו כפרימיטיביות, הובילה את הדיסציפלינה לפתח רגישות תרבותית יחודית כחלק מתיקון המבט האתנוצנטרי.

4. מסורת ומורשת אינטלקטואלית: מיהם ההוגים המרכזיים ובאילו כתבי עת מפרסמים?
   אפשר להסתכל על הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה כשתי קהילות דומות אך בעלות מסורת, מנהגים, שפה, רעיונות ופרקטיקות שונות שעוברות מדור לדור. באופן מסורתי אם תסתכלו בתוכניות הלימוד של "מבוא לאנתרופולוגיה" ו"מבוא לסוציולוגיה" תמצאו בהן חוקרים וחוקרות אחרות, אפילו אם חלק מנושאי הלימוד דומים. 

5. מבנה אוניברסיטאי: מחלקות נפרדות או משותפות.
   ברוב המוחלט של האוניברסיטאות בעולם קיימת הפרדה דיסציפלינרית ולכן שאלת הדמיון בין התחומים פחות בוערת. דווקא בישראל בהרבה אוניברסיטאות אנתרופולוגיה וסוציולוגיה יושבות יחד באותה מחלקה ורבים ורבות מהחוקרות מאמינות שזו החלטה חיובית אשר יוצרת שיתופי פעולה והפריה הדדית מבורכות. זו גם הסיבה שהעמוד שלנו חוגג אותן יחד!