סמלי מפתח

למה אנחנו מצחצחים שיניים או עומדים בצפירה? האם זאת חלק מרצון אישי או חברתי? סמלי מפתח הפעם בהסבר על אחד הרעיונות החשובים בבסיס האנתרופולוגיה, מבנה וסוכנות.

חשבתן פעם למה אתן מצחצחות שיניים כל בוקר וערב? כמובן, אתן נוקטות בחירה רציונלית כדי לשמור על בריאות השיניים, אבל לא רק! 

הרי אם תשכחו לצחצח בוקר אחד, אף אחד לא יכעס עליכם והיגיינת הפה שלכם לא תפגע. יחד עם זאת, אתן בעצמכן תרגישו שזה לא בסדר. אעז ואומר, אולי אפילו תרגישו אשמות?

המילה "סוכנות" משמשת בכתיבה האנתרופולוגית כתחליף מסוים של המילה בחירה. הטענה לבחירה אישית מצרה את נקודת המבט ומניחה כי בחירות אנושיות הן רציונליות גרידא (למשל – שמירה על היגיינת הפה), אבל בפועל רוב הבחירות האנושיות הן כמעט לעולם לא "סטריליות" עד כדי כך. תמיד מקופלות בתוכן שכבות של תרבות, היסטוריה, פוליטיקה והשפעות מבניות נוספות. 

לעומת המילה "בחירה", סוכנות מכילה בתוכה את הפעולות האקטיביות שכל אחד ואחת יכולות לבצע כדי להשפיע על מה שקורה להן בעולם, מתוך ולצד ההבניה הסימבולית. זוהי התחושה שיש לנו היכולת להשפיע על גורלנו, מבלי למחוק את ההשפעות החברתיות שפועלות עלינו במקביל. 

למשל – כל מי שחווה או חוותה את יום השואה בגן הילדים הישראלי מכיר את המתח בין הציווי לעמוד, לא לזוז! לחשוב על השואה ולהיות עצוב, עכשיו ובפקודה! ובין התקף צחוק מתגלגל שהוביל רבים מאיתנו לפינה בגן. המתח הזה נובע מהתנגשות, כמעט בלתי אפשרית בין המבנה המחברת לבין ניצוץ קטן של מודעות אליו ותגובה אינטואיטיבית וסובייקטיבית יותר.

אנתרופולוגיות מניחות כי קיים מתח מתמיד הכולל השפעות דו כיווניות בין הסוכנות האישית לבין מבני כוח שפועלים על הסובייקט. מצד אחד, הסובייקט עובר תהליכי חיברות מגיל צעיר מאוד (למשל – ההורים מצחצחים לילדיהם שיניים כל בוקר וכך נטמע הרעיון שדילוג על צחצוח זה דבר מגעיל ופסול). מהצד השני, האנשים הם בעלי סוכנות ויש להם יכולת לאתגר את המבנים לתוכם נולדו. 

תשומת הלב אל הפער שבין הסוכנות למבנה יכולה לשפוך אור על קונפליקטים משמעותיים ואבני יסוד בכל תרבות שנרצה לחקור.

תמונה ראשית: Photo by Pixabay