סמלי מפתח

בשנת 1980 הגיעה האנתרופולוגית קתרין לוץ לאי המיקרונזי איפלוק לעבודת השדה. במהלך שהותה שם היא שמעה שוב ושוב מילה שחזרה על עצמה בסיטואציות שונות: "Fago". אנשי האיפלוק השתמשו בה כשהיו עצובים אבל גם כאשר הביעו הזדהות עם עצב של מישהו אחר. הם אמרו "פאגו" כשהם התגעגעו לאדם שנסע מהאי אבל גם כדי להביע אבל על ילד שקיפח את חייו. הם תיארו זה את זה כאנשים בעלי פאגו כאות הערכה ושייכו את התכונה/יכולת של פאגו למנהיגים בקהילה. לוץ ניסתה לשווא למצוא מילה מקבילה ל"פאגו" באנגלית אך מאמציה עלו בתוהו. לבסוף היא יצרה מקבץ מילים שכלל בין היתר: אהבה, חמלה, עצב, געגוע, אמפתיה ועוד. 

לטענתה, בגלל שהאיפלוק חיים על אי קטן, הם מאוד פגיעים לאסונות טבע וככל הנראה החשיבות של כל אותן תכונות כמו דאגה, אהבה וגעגוע נובעת בין היתר כדי לעזור להם להתמודד עם אתגרי החיים והמוות (שכלל לא נחשב לטאבו חברתי). בעשותה כן, לוץ ביצעה תרגום תרבותי של המילה ומה שהיא מסמלת לא רק משפת האיפלוק לאנגלית, אלא גם מאנגלית לשפה אקדמית. היא ניסתה לתפוס את המשמעות אשר אנשי המקום מעניקים למילה "פאגו" ולהסביר אותה בצורה שגם מי שמעולם לא חש בעצמו "פאגו" יוכל להבין. 

יש שיטענו שעבודת התרגום התרבותי היא למעשה ליבת העבודה האנתרופולוגית; לפרש את האופן שבו הנחקרים נותנים פשר לדברים שונים בחייהם. התרגום התרבותי יכול להתבצע משפה אחת לאחרת או בתוך אותה השפה בין תרבויות שונות. אפשר לתרגם מילים אך גם ביטויים, הרגלים, סימונים גופניים והלך רוח. התרגום מתחיל בתיאור פשוט של המציאות אך שואף לשפוך אור גם על העומקים שמתחת לפני השטח. כדי להביא את כל אלו מן המציאות אל המחקר הכתוב, דרוש מה שגירץ מכנה – "תיאור גדוש"; כזה שיכיל בתוכו סבך מורכב ומופשט של היקשים ומחשבות; שכבות של היסטוריה, יצוגים אומנותיים, תיאולוגיה וקוסמולוגיה מקומית ועוד ועוד, כאשר הסדר המסוים שבו הן מונחות זו על זו ומעורבבות זו בזו – יוצר משמעות סימבולית ייחודית.

אפשר להמשיל את עבודת התרגום התרבותי לפריסת חתיכת עוגה וניסיון להבין ולתאר כל אחת מן השכבות השונות שמרכיבות אותה. כיצד השכבות השונות נוגעות זו בזו, משפיעות זו על זו, נפרדות וגם יוצרות יחד את השלם בעיני האופה והסועדים. אין בתרגום התרבותי ניסיון פטרוני לפרשן את הסמלים דרך פריזמה חיצונית של החוקרת, אלא דווקא לנסות ללכוד את המשמעות הפנים-תרבותית (Emic) עמוסת הרבדים של הנחקרים. החוקרת מחפשת את מה שמובן מאליו לבני התרבות, אבל סמוי מהאורח. איך היא עושה את זה? בעזרת עבודת השדה, תצפיות, ראיונות וניסיון להיטמע בתרבות עד רמה מסוימת כדי לחוות אותה "מפנים" ולפרשה "החוצה".

מקורות:

Lutz, C. A. (2011). Unnatural emotions: Everyday sentiments on a Micronesian atoll and their challenge to Western theory. University of Chicago Press.

מאמרה של לוץ בנושא The Domain of Emotion Words on Ifaluk