עוכר שלווה

ההנחה הרווחת בציבור היהודי בישראל שהמשמעויות והמנהגים שעומדים בבסיס חג החנוכה ייחודיים לגמרי ליהדות. מדובר בהנחה שגויה, כשלמעשה את הפרקטיקה של הדלקת נרות וגם המסר של ניצחון האור על פני החושך, ניתן למצוא בחגים רבים שנחגגים בתקופה זו של השנה ובכלל. תרבויות רבות ברחבי העולם עושות שימוש בהדלקת נרות, באש ובאור בטקסים דתיים. מעבר לכך, עצם ציון חג אור בתקופה בשנה בה מצוין בקירוב חג החנוכה, אינה ייחודית גם היא ליהדות.

חנוכה נחגג ממש בימים אלו על ידי יהודים ויהודיות, כאן בישראל וברחבי העולם. זאת כשחלקם הגדול של אותם יהודים, גם אם אינם דתיים במיוחד, יקיימו את מצוות הדלקת נרות בחנוכייה. הדלקת נרות מסמלת את הנס פך השמן, שהספיק להדלקת המנורה בבית המקדש במשך שמונה ימים. מדובר בניצחון יהודי על היוונים, ניצחון של האור את החושך, שחנוכייה הדולקת באה להזכיר בכל שנה.

התקופה בה נחגג החג חנוכה קרובה ליום ההיפוך החורפי, בו זוכים להכי פחות שעות אור בהשוואה לכל שאר ימי השנה. אירוע טבעי חוזר זה, הוביל להתפתחות חגים וטקסים רבים שבאים לסמל את ניצחון האדם על החושך באמצעות אור. הנה כמה דוגמאות לפסטיבלי אור חורפיים, שנחגגים בתרבותיות שונות ברחבי העולם. כשבכולם כאמור, ניתן לחזות במטרה כללית דומה, ניצחון האור על החושך, תוך שימוש בהדקלת אש באופנים שונים על ידי המשתתפים.

דיוואלי (Diwali או Divali)

דיוואלי הוא אחד האירועים המשמעותיים בלוח השנה ההינדואי. מדובר בפסטיבל אור דתי שמקורו בהודו, בה הוא נחגג באופן נרחב עד היום. מקור שם החג הוא במילה בשפת הסנסקריט, שמשמעותה סדרה או שורה של אורות. דיוואלי נחגג על ידי מספר קהילות דתיות שמקורן בהודו, הינדים, ג'ייניסטים וסיקים. החג מתקיים בכל שנה במהלכן של חמישה ימים בחודש ההינדואי קרטיקה. בעוד הרעיון הכללי של ניצחון של האור את החושך משותף לכל החוגגים והחוגגות, בכל אזור בהודו יש ניתנה משמעות מקומית ייחודית לחג. בבנגל הפולחן מתמקד באלה לאקשמי, בצפון הודו הפסטיבל כולו מסמל את חזרת האל ראמה ואחרים לאיודיה לאחר הבסת רוונה, מלך שדים בעל עשרה ראשים ובדרום הודו דיאוולי מקושר להבסתו של נרקסורה על ידי האל קרישנה.

הדלקת האור שעומדת במרכז חג הדיוואלי נעשית באמצעות הדלקת מנורות שמן שנקראות דיה. הן עשויות מחימר ובתוכן ניתן למצוא פתיל, אותו טובלים בגהי (סוג של חמאה מזוקקת שנפוצה בתת הבישת ההודית), שמאפשרת, כמו שמן בחנוכיה מסורתית, לשמור על הלהבה דולקת לאורך זמן רב. השימוש בדיה נפוף לצרכים דתיים רבים, מזוהה במיוחד עם דיוואלי. במהלך החג מנורות הדיה יונחו לצד בתים, מקדשים וכן כגופים צפים לאורכם של נהרות זורמים. יש לציין כי חגיגת הדיוואלי לא משותפת לכלל ההודים, ועם השנים דתות ואמונות שונות אימצו את פסטיבל האור, תוך מתן משמעויות רלוונטיות עבורן. כך למשל הסיקים החלו לקחת חלק בחגיגות הדיוואלי רק במאה השמונה עשרה. עד עצם היום הזה, בקרב בודהיסטים בהודו במדינות האזור, רק זרמים מעטים מציינים, גם כאן, תוך מתן משמעות משלהן לפסטיבל האור.

יום סנטה לוסיה

יום סנטה לוסיה נחגג במדינות נוצריות רבות, כשבמדינות סקנדינביה, בייחוד בשבדיה, מדובר בחג משמעותי ביותר. לוסיה היא קדושה נוצרית שהגיעה מאזור לו אנחנו קוראים היום איטליה, היא הייתה ידועה בפועלה למען עניים. את יום חג זה מציינים בשבדיה באמצעות הדלקת נרות במסגרת טקסים נוצריים ורשמיים אחרים ברחבי המדינה, במסגרתן ילדות או נערות משמשות בטקס בתפקיד לוסיה, בעוד הן נושאות נרות דולקים בידיהן ואף בכתר שעל ראשן. מעטפת המשמעות הנוצרית של הטקס היא לא הייתה שם במקור. בעבר הרחוק, בטרם הנצרות הגיעה לצפון אירופה, היה מדובר בטקס פגאני שצוין כל שנה ביום ההיפוך החורפי. ציון החג ה-13 בדצמבר נעוצה בהיותו של תאריך מועדו יום ההיפוך החורפי על פי לוח השנה היולאיני, שכבר איננו בשימוש. מיעוט אור היום ביום ההיפוך החורפי, ביחס לכל שאר ימי השנה, הוביל לפיתוח מסורת פגאנית של הדלקת נרות, באופן שמסמל את ניצחון של האור על החושך. הדלקת הנרות היוותה תגובת נגד פולחנית למאבק בתופעה הטבעית, שהייתה אז בעלת הסבר דתי-מקומי בלבד.

מחקרים עכשוויים משערים כי לוסיה מהווה תחליף נוצרי לאלה נורדית בשם פריה. כך במקור, הדלקת הנרות היה חלק מפולחן פריה, שנועד להביא את זוהרה של אלה זו במטרה להילחם בחושך הרב שמגיע כל שנה ביום ההיפוך החורפי. בדומה למסורת הדיוואלי, גם במקרה הזה ניתן למצוא במקור מסורות מגוונות. כלומר, הפולחן לא בהכרח התמקד רק באלה פריה, אלא כלל אלים נוספים בעלי יכולות דומות, במטרה לסייע בהבסת החושך. בנוגע לשאלה מדוע דווקא לוסיה מכל הקדושות והקדושים הנוצריים הייתה זו שאת פועלה נבחר לציין דווקא במועד זה, אם כן התשובה לכך נעוצה במשמעות שמה- "של האור".

המטרה המרכזית של ניצחון האור את החושך ממשיכה לעמוד במרכזם של חנוכה, דיוואלי ויום סנטה לוסיה. השינויים שניתן שחלו במעטפת התרבותית של כל אחד מהם לא פגמה בחשיבות שמייחסים להם אלו שלוקחים בהם חלק בבחירה לבטא את משמעות עמוקה זו של הטקסים באמצעות הדלקת אש בדרכים שונות.

חגי אור נוספים

מעבר לפסטיבל אור חורפיים, שמתקיימים בקרבת או ממש ביום ההיפוך החורפי, קיימים עוד חגים רבים ששמים את האור במרכזם. דווגמא אחת היא פסטיבל האימבלוק הגאלי, שנחגג עד היום באיים הבריטים. בדומה ליום סנטה לוסיה, אימבולק (או יום ברידג'ט הקדושה) הוא חג בעל מקורות פגאניים ברורים. החג עבר "ניצור" על מנת להקל את המעבר ממסורת תרבותית אחת לאחרת במסגרת המרת הדת הכוללת של האוכלוסייה המקומית. כיום החג ידוע גם בשם יום ברידג'ט הקדושה. במקור, הוא נועד לציין את נקודת האמצע בין יום ההיפוך החורפי לבין יום השוויון האביבי. נקודה זו סימנה עבור המאמינים את חגיגת אדמותיהם לאור חזרתה הקרבה של השמש באביב. כדי לחגוג מודלקים עד היום במועד זה נרות ולפידים.

חג אור נוסף הוא נורוז (Nowruz), ראש השנה הפרסי, שחל ביום השוויון האביבי עצמו. ביום רביעי בכל שנה, לפני תחילת של נחגג פסטיבל אורות שטקסיו מסמלים את חזרת השמש בשיא כוחה בעונת האביב. פסטיבל זה נקרא צ'הארשנבה סורי ובו נהוג להדליק מדורות ולשחק משחקי אש שונים. מקורו של החג הוא אינו מוסלמי, אלא בדתות איראניות כמו זורואסטרא, שקיימת עד היום. מקור זה הפוך את החגיגה לסלע מחלוקת ברפובליקה האיסלמית של איראן, בה ציון מועדים בעלי שורשים לא איסלמיים זוכים לגינוי מתמיד מידי אנשי דת שמרנים. מי יודע, אולי בעתיד נראה שינוי במשמעות שני מועדים אלו בידי אנשי דת מוסלמים, בדומה למה שנעשה בצפון אירופה ובאיים הבריטים.