כל מיני דברים

בתחילת החודש (2.1.21) הלכה לעולמה האנתרופולוגית מארי קאתרין בייטסון, בתם של האנתרופולגים גרגורי בייטסון ומרגרט מיד ואנתרופולוגית מרכזית בפני עצמה. תמר אלאור נזכרת בפגישה עם בייטסון, כאשר הייתה אורחת הכנס הקולנוע האנתרופולוגי ב2012, בפגישה עם פליס פלגי, שהייתה תלמידה של מיד וידידה של בייטסון ובבשורה משפחתית משמחת שמתערבבת ביחד.

בנובמבר 2012 נסעתי לשדה התעופה נרגשת למדי, לא בכל יום את הולכת לקבל את פניה של הבת של. היא הסכימה בשמחה להיות אורחת של הפסטיבל השני לקולנוע אנתרופולוגי, ולשחק את התפקיד. להיות שוב בפעם המי יודע כמה, הבת של. ללוות את הסרטים שהכינו הוריה גרגורי בייטסון ומרגרט מיד בשנות השלושים. הוא צילם, היא ביימה וקריינה, אחרים ערכו. חניתי קרוב ככל שיכולתי, ידעתי שהיא מתנייעת בקושי בשל ניתוח במפרק הירך. אולם מקבלי הפנים היה ריק יחסית וקל היה לראות את עובד שדה התעופה מוליך אישה מבוגרת בכיסא גלגלים החוצה. קשה להתחבק ככה, ואולי בכלל חיבוק שכזה איננו מתאים, לחצנו ידיים. העברתי את המזוודה הקטנה שלה לתא המטען, פתחתי לפניה את הדלת והתחלנו לנסוע. יש משהו שצריך היה לעשות לפני ירושלים, למרות הטיסה הארוכה.

צריך לנסוע לרמת השרון לבקר את פיליס (פלגי). פיליס היתה תלמידה של האימא של הבת של. עשתה את הדוקטורט שלה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק בהנחייתה של מרגרט מיד. במחצית שנות החמישים הביאה אותה פיליס לביקור רשמי בישראל, שהסתכם בדוח אותו כתבה מיד תחת הכותרת  Israel Problems of Identity. 1958 (עוד על הביקור – ראו במאמרם של טלי לב וארז כהן) . לביקור הארוך הזה בישראל הביאה עמה מיד את בתה מארי קאתרין בייטסון שהיתה אז בת 16. כשחזרה לארצות הברית, נשארה הבת של מאחור. כך בחרה. שהתה קצת בביתה של פיליס פלגי, קצת בקיבוץ, ואחר כך עברה לגור עם בירושלים. הלכה לבית ספר ישראלי רגיל, למדה עברית תנ"ך ונהנתה מחברות קרובה עם בנות המשפחה המארחת.  עכשיו כשהיא בת 73 ופיליס בת 92 אין זמן לבזבז.

בדרך לרמת השרון צלצל הטלפון הנייד אל חלל המכונית. "אימא " אמר בני הבכור "רציתי להגיד לך שבאביב תהיי לך נכדה". התאפקתי מלצרוח והסברתי לו את המצב. "האמת שלא יכולת לקלוע לסיטואציה יותר מדויקת, אני מחוברת כאן לרשת משובחת של אימהות בנות ונכדות, אתקשר שוב עוד מעט".

המפגש אצל פיליס התחיל בצורה אנגלוסקסית משהו אבל התחמם מהר למדי. האישה הנמוכה עם ההליכון נעמדה ליד האישה הגבוהה עם המקל  לצילום היסטורי לפני שהתיישבנו. נשארתי איתן זמן מה ואחר כך הנחתי להן להנות האחת מן האחרת. פיליס אמרה שתנסה להגיע לירושלים להקרנה, אבל ידעתי שיתכן וזו פגישתם האחרונה.

(עוד על פיליס פלגי – אם האנתרופולוגיה הישראלית ומחלוצות האנתרופולוגיה הישומית בישראל וכן דברים שנשא תמר אלאור בהלוויתה של פלגי ב 2015

על הבמה בירושלים הבת של היתה נאמנה לחלוטין לתפקיד, אבל אל מול הקהל הרב שגדש את האולם, צמחה מתוך המשבצת אל מי שהיתה לא פחות. אנתרופולוגית השולטת בכמה שפות שמיות, חוקרת יצירתית של מגדר וגיל, וסופרת מחוננת ורבת השפעה. "לרשימת הגילים המקובלת צריך להוסיף את הגיל הרביעי" אמרה, "תוחלת החיים שלנו הולכת ומתארכת והמחקר צריך לתת את הדעת על גיל התבונה הפעילה". אל ספרה הקנוני Composing a Life  משנת 1989 , הוסיפה לכן את Composing a Further Life: The Age of Active Wisdom” (2010). . בשנות התבונה הפעילה שלה המשיכה להרצות לחקור ולכתוב. ועתה, חמש שנים לאחר מותה של פיליס פלגי, הלכה לעולמה מארי קאתרין בייטסון.

עוד על הביקור של בייטסון בארץ – ראו ראיון של נירית בן ארי איתה בהארץ ״ דברים שלמדתי מאמא״

ומאמר של מרי קתרין בייטסון – למה לזכור את מרגרט מיד?