אנתרופולוגיה קצרה על הנקה בתחילת האלף השלישי
נמרוד לוז על המאבק על משטור הגוף הנשי, תחליפי חלב אם, מדיקליזציה ותעשיה. שודר ב׳שלושה שיודעים׳ 25.11.20
לידתו של תינוק והכנסת חבר חדש בחברת האדם (pun intended) מעוררת, בדרך כלל, שמחה ומחשבות אופטימיות אפילו בתקופה הנוכחית לנוכח חשרת העננים המקומית והעולמית. ואכן, כאשר נתבשרתי על ידי רז חסון, עורכה הקבוע של התוכנית שלושה שיודעים, על הולדת בנו, שמחתי והתרגשתי יחד עימו. אך מסתבר שלידה והבאת צאצאים במאה העשרים ואחת גם בהנתן, ותהייה מי שתאמר בשל, עוצמתו של הממסד הרפואי אינה פשוטה כלל ועיקר וכרוכה בדילמות ובעיות מורכבות. סוגיות הקשורות באוכל והאכלת הצאצאים מהוות חלק לא מבוטל באלה. אחת הבעיות המרכזיות המלוות הורים בכלל ואמהות במיוחד עם הגעתו לעולם של התינוק.ת קשורה בתהליכי האכלה ובבעיות לא פשוטות המלוות תהליך שלכאורה הוא הטבעי מכל – הנקה.
מבחינה ביולוגית הנקה אמורה להיות תהליך פשוט ואחיד לכל האמהות בכל עת ובכל מקום בעולם לעולם. הרפלקס הטבעי והראשוני של התינוקות לינוק הוא מולד ומאפשר להם ללמוד עד מהרה כיצד להזין את גופם מחלב האם. מבחינה זו, היכולת הביולוגית של האם להזין את ילדיה על ידי הנקה לא השתנתה כמלוא הנימה מאז שהאם האנושית הראשונה עשתה זאת אך מסתבר שהתחושות, עמדות, תובנות ופעולות שנעשות בהקשר לפעולה זו ידעו גם ידעו תמורות רבות ועדין משתנות חדשות לבקרים.
הנקה היא בראש ובראשונה מובנית ביולוגית. לקראת הלידה עטרת השד הופכת כהה יותר בכדי לסייע לתינוק למצוא אותה ובאופן מדהים למדי שמלמד עד כמה מורכב הגוף האנושי ומתוחכם ככל שהתינוק ינק יותר וזמני ההנקה יהיו ארוכים יותר וההפסקות בינהם קצרות יותר כך יווצר אצל האם חלב רב יותר ובאיכות גבוהה יותר. בהנקה טבעית בלתי מופרעת תזונת התינוק תהייה מיטבית יותר ועימו גם ירד הסיכון למחלות ולזיהומים.
אך הנקה מובנית גם תרבותית ובשל כך היחס להנקה ידע שינויים רבים לאורך ההיסטוריה האנושית. לחלק משינויים אלה היו השלכות מרחיקות לכת על בריאות התינוקות ועל בריאותן הנפשית והגופנית של האמהות. על חשיבותה של ההנקה ידעו כבר במצרים הפרעונית מהם אנו למדים שזמן ההנקה המומלץ הוא שלוש שנים. הנקה ארוכה היתה מומלצת גם בתפיסה היהודית וכך למשל נאמר בגמרא: "תנו רבנן: יונק תינוק והולך עד כ"ד חודש ומכאן ואילך כיונק שקץ. ורבי יהושע אומר: אפילו ארבע וחמש שנים". האיורוודה – אותה תפיסה של ידע החיים הארוכים שמקורה בבודהיזם ההודי – ממליצה על שנתיים וכמוה נהגו באימפריה הביזנטית. הקוראן אף הוא מציין שנתיים כזמן המומלץ להנקת תינוקות.
אכן, לא תמיד היו הדברים כה פשוטים ובנסיבות מסויימות ובעיקר אלה שהתאפשרו לנשים מהמעמדות העליונים נמצאו דרכים נוספות להאכיל ילדים ובעיקר מציאת מינקת. באירופה של ימי הביניים היו מקרים בהם תינוקות שלא קיבלו חלב אם היו מקבלים חלב פרה או עז ממכשיר שדימה שד אם. ומכאן שלנשים בנסיבות מסויימות נוצרו אפשרויות אחרות להאכלת תינוקות אך היו אלה החריגים המעטים למהלך הרגיל של הדברים. השינוי הדרמטי ביחס להנקה ובתהליכי ההבנייה התרבותית הקשורים בה התרחש בעקבות המהפכה התעשיתית ועימה השתנות היחס לעבודה ופריון, התעצמותה של תעשיית המזון ותהליכי מדיקליזציה שנלוו לעלית המדע הרציונלי והמתיימר לאובייקטיביות (Fildes, 1986).
הגותו של דקרט ששם את הדגש על ההבחנה דואלית בין גוף לנפש הובילה את הפרוייקט המדעי שהחל בעידן הנאורות להתייחס לגוף האדם כלמכונה אותה ניתן לתקן ולשקם בעזרת הרפואה והרפואה בלבד. התהליך הזה זכה גם למונח מדיקליזציה ומשמעו שינוי בהגדרתן של תופעות ומצבים שנתפסו כחברתיות-תרבותיות-דתיות למחלות והפרעות שניתנות לטיפול, ניתוח ובוודאי מניעה על ידי הממסד הרפואי. בתהליך זה רופאים הפכו להיות אחראים לתהליכים שעד אז כלל לא היו בשליטתם או שכלל הושפעו מעמדותיהם. דומה שמהלך זה היה עוין במיוחד לגוף האישה. הגוף הנשי נתפס כחריג כלא מושלם וצריך תיקון ובוודאי סיוע. וכך למשל עברה הלידה מנחלתן של נשים ומרחב הבית הפרטי לתוך בתי החולים המצויים בשליטה גברית מוחלטת.
מעבר לכך, תהליך המדיקליזציה עשה שמות לתהליך ההנקה עצמו, שכן עם העליה בכמות הנשים שילדו בבתי חולים נוצר צורך להפרדה בין האם לתינוקה והנקה בשעות שהתאימו לסדרי העבודה במוסדות אלה ופחות לצרכים הייחודיים של כל תינוק ותינוקת. הפיכתה של ההנקה לפעולה מכנית והתערבות בשעות ההנקה ובהפסקות בין הנקה למשנהו הובילו לירידה משמעותית ביצירת החלב אצל האמהות ולעיתים גם באיכותו. אך בעוד בעבר תופעה זו נותרה ללא פתרון, הרי שכעת כוחות התעשייה התגייסו לסייע ונולדה האפשרות של האכלה בתחליפי חלב אם ויצירתן המעשית של שתי תרבויות הנקה: תרבות הבקבוק הקפיטליסטית-תעשיתית ותרבות ההנקה הטבעית. הצמיחה של הכלכלה הקפיטליסטית במערב לוותה בשינויים תרבותיים מרחיקי לכת בתפיסת העבודה ודגש על יעילות ופריון ונשים היו חשופות ללחצים הולכים וגוברים לחזור במהרה לעבודה.
יצירתה של אבקת הקסמים החדשה אפשרה זו ומראשית המאה העשרים ניתן לזהות ירידה דרמטית בזמני הנקה ובעיקר בזניחה מוחלטת של הנקה טבעית לטובת ההנקה מבקבוק. במדינות רבות במערב מעל 50% מהנשים ויתרו על הנקה לטובת תחליפי חלב והתופעה נכרת במיוחד לאחר מלחמת העולם השניה ועד לסוף שנות השישים של המאה העשרים. הממסד הרפואי, הגברי מאוד, שילב ידיים עם תעשיית המזון וקידם את השיח המכניסטי ביחס לגוף הנשי וסייע מאוד למסחורה של ההנקה, כלומר המעבר לתחליפי חלב. ההשלכות הנפשיות, הבריאותיות ואחרות על נשים ותינוקות בטווח הקצר והארוך דומה לא נבחנו ולא נבדקו ובעיקר בשל הדומיננטיות הגברית בחזית המחקר והתעשייה (Van Esterik, 1995).
היו אלה אנתרופולוגיות ורופאות שהחלו להוביל שינוי ולהכניס לשיח שוב את הגישה הטבעית להנקה. מחקריה של מרגרט מיד, אנתרופולוגית שהתפרסמה לראשונה במחקר תהליכי התבגרות והפיכתן של נערות לנשים באיי סמואה, נתנו אפשרות להשוות בין תרבות ההנקה המקובלת שם לתרבות הבקבוק שהשתלטה על מעמד הביניים האמריקאי. בהרצאה שנשאה ד"ר סיסלי ויליאמס בסינגפור כבר ב1939 היא קראה להאכלת ילדים בתחליפי חלב פשוטו כמשמעו רצח: "תעמולה מטעה על הזנת תינוקות צריכה להענש כמו כל פשע והמיתות האלה שאני כבר מזהה במחקר כתוצאה מהזנה לקויה צריכות להחשב כרצח". אך עדין נשים לא הצליחו להתמודד עם עוצמת התעשייה והממסד הרפואי הגברי ונדרשו שנים רבות של גיבוש וזיהוי דרכי מאבק לשינוי התפיסה ביחס להנקה ברמה הציבורית. כיום ניתן אכן לזהות שינוי מגמות וחזרה למהלך הטבעי לאחר שהתופעות השליליות הנלוות לתחליפי מזון ולעיתים לצערנו מוות של ילודים לאחר שהוזנו בתחליפי חלב פגומים (ובישראל עדין מהדהד סיפורה של רמדיה).
הנקה היא פעולה מורכבת בין אם לתינוק ובינה לבין המשפחה, הקהילה והחברה בכללה. היא נזילה מאוד הן מטפורית והן מעשית ומשתנה תמיד. כפעולות אחרות הקשורות באוכל היא אינה יכולה להיות מופרדת מהבנייות חברתיות ותרבותיות ומבטאת היטב את התמורות במחשבה האנושית באשר ליחסים בן גוף האדם למזון, ומערכות יחסים מורכבות יותר בין הפרט לחברה, והחברה כולה לתעשייה ולרפואה.
מחקרים רבים מעלים כי המהלך המתועש של ההנקה הוביל נשים רבות למצוקה ותחושות תסכול רבות המלווים גם בחששות ואי ידיעה. התעשייה, תרבות בתי החולים והמדיקליזציה של הזמן הנוכחי היו אחראים ישירים לכך. כדי להתגבר על הסיטואציה הנוכחית ולאפשר לנשים לקבל מחדש חזקה על גופן ועל יכולתן וזכותן להניק יש לחצות אתגרים רבים במישורים שונים. כבתחומי אוכל אחרים המהלך יחייב מאמץ קולקטיבי לשפר את התנאים הפוליטיים, כלכליים, תרבותיים וחברתיים שיאפשרו לנשים להניק בבטחה ולחברה לקבל ולכבד את ההחלטות השונות בהקשר זה והשונות והרב תרבותיות הנלוות לה.
Photo by Jordan Whitt on Unsplash