תרבות האוכל

נמרוד לוז ממשיך בדיון על מקומו של הדבש והדברים בתרבות העולמית. הפעם השפעתו של הדבש על ההיסטוריה האנושית ומרכזיותו בדרמה של יחסי אדם-דבורה. פורסם בעל תוכנית שלושה שיודעים ב-23.09.20

ב23.1.2016 פרסם דילן ג'רמיין טרייז, תושב אוקלנד ניו-זילנד, וידאו קצר ובו לטענתו דבורה שהציל מטביעה בדלי מנופפת לו לאות תודה בכנפיה.[1] התגובות לסרטון היו כרגיל בעידן הנוכחי הרב ערוצי והרשתי מקוטבות מאוד: מברכות וקריאות עידוד והתפעלות להאשמה בזיוף ובפרשנות לקויה. תהייה אשר תהייה דעתנו על הסרטון הוא מאפשר לנו מפגש נוסף והתבוננות מדובר ביחסים המורכבים שלנו עם דבורי הדבש אשר נמשכים כבר מאות אלפי שנים. אמנם, רחוקים אנו מלדעת את התפריט המלא של ההומינידים הראשונים אך ברור לחלוטין שדבש היה עבורם מקור אנרגיה מרכזי וזמין למדי לאחר שלמדו כיצד להגיע ליערות הדבש שיצרו אלו בעיקר בפסגות עצים.

דבורת הדבש לסוגיה השונים התפתחה ממשפחת הצרעות. ב2006 התגלה בעמק הוקואנג במיאנמר המאובן העתיק ביותר שנמצא עד היום למה שהחוקרים סוברים שהוא החוליה הקדומה ביותר של דבורת הדבש בת זמננו. המאובן, שגילו מוערך ב100 מיליון שנה, השתמר בתוך שרף עצים קדומים מכיל אמנם מאפיינים מסויימים של צרעה אך בצידם טוענים החוקרים שבחנו אותו יותר מרכיבים של הדבורה המוכרת לנו כיום.

זהו תיעוד דרמטי למדי לתהליך ההפרדות האבולוציוני של הדבורים ממקורן במשפחת הצרעות. בעוד הצרעות שימרו על תזונה המתבססת על בשר וציד החלו הדבורים להתבסס על תזונה מבוססת צמחים, צוף וייצור הדבש דבר שהוביל גם לתמורות גופניות משמעותיות כאותן שערות על רגליהן/מחושיהן המשמשות אותן לאיסוף הפולן-אבקת הצמחים. מהלך זה הפך אותן לשותפות, שלא תמיד ברצונן, למסע האבולוציוני ותרבותי של המין האנושי בחיפושו המתמיד אחר מקורות מזון.

דבש נוזלי היה מקור אנרגיה עשיר ללקטים ההומינידים כי הוא מכיל מעל 80% סוכרים אך גם ויטמינים חיוניים ומינרלים וחומרים משמרים כדוגמת קטלז, חומצה אסקורבית ופלבונאידים המומלצים כיום כתוספי מזון. עדויות ראשונות לקשר בין המין האנושי לדבש נמצא כבר בציורי מערות שהערכות על גילן נעות מ8000 ועד 40000 שנים לפנה"ס באזורים שונים בעולם. אחת הקדומות שבהן המתוארכת לכ15000 שנה לפני הספירה נתגלתה באזור ולנסיה בספרד ומתארת דמות הנעזרת בחבלים, יתכן שעשויים מגפנים, על מנת להגיע ליערה הפראית המצויה בחלקו הגבוה של עץ. מינה של הדמות לא ברור כלומר יתכן שזה גבר אך בהחלט יכולה להיות גם אישה אך בסמיכות לה מצוירות דבורים שמרחפות מסביבה אך אינן עוקצות אותה.

ייצוגים של איסוף דבש נמצאו גם בחלקים שונים של הודו ובהם דמויות של נשים וגברים המטפסות לכוורות הנמצאות בצמרות עצים חלקם עושים זאת על סולמות ומשתמשות גם בעשן כדי למנוע מהדבורים לעקצם. התפתחויות טכנולוגיות דומות המלמדות על תהליך הלמידה של איסוף הדבש ועדות מובהקת לנחיצותו וחשיבותו בתפריט האנושי נמצא במערה שהתגלתה בזימבאבוה. באתר זה שנחשף כאשר הוקם סכר מקומי נמצא איור המתאר דמות אנושית, ככל הנראה גבר,  עושה שימוש בעשן כדי להבריח או להרדים את מנגנוני האזעקה של הדבורים לפני רדיית הדבש מהכוורת. המידע הזה שנאסף מחלקים שונים בעולם מבהיר כי דבש וגם החלבון העשיר של זחלי הדבורים היו מרכיבים משמעותיים בדיאטה של הלקטים ובמשך עשרות אלפי שנים.

לכן אין זה מפתיע לגלות בתרבויות הנחשבות ערש הציביליזציה האנושית ובהן הפרעונית במצרים, ההינדית בעמק הגאנגס, הסינית ואכן גם והיוונית ביטויים רבים לחשיבותו של הדבש והתייחסות נרחבת לקשרים האנושיים עם הדבורים. המרכזיות של הדבש בתפריט האנושי חלחלה לימים לתוך המרחבים הדתיים-אמוניים והכתיבה את המשמעויות הדתיות-טקסיות שייחסו לו כפי שניתן לראות היטב בטקסי ראש השנה היהודי.

אחד הטקסטים הקדומים ביותר המזכירים את הדבש התגלה על לוח חרס מניפור שהיה מרכז דתי של התרבות השומרית ומתוארך לשנת 2000 לפני הספירה עוסק בטיפול בפצעים וכך כתוב בו: לטחון לאבקה חול נהרות ואז לערבב עם מים ודבש ולמרוח יחד עם שמן על הפצע". במצרים הפרעונית ההירוגליף של הדבורה היה סמלו של מלך מצרים התחתית. דבורים ודבש מופיעים בציורי קיר רבים וכן בתפריטים שונים הן כחלק מהתזונה והן כחלק מתהליכי ריפוי. המצרים ידעו לגדל דבורים בכוורות ויתכן בכלל שהביטוי ארץ זבת חלב ודבש המיוחס לכנען ייחוס בתחילתו למצרים העשירה מאוד בדבש.

הרפואה הסינית המסורתית גדושה התייחסויות לתכונותיו התרומיות של הדבש ואין כלל ספק שהציויליזציה הסינית היתה מהקדומות להשתלט על ענף הכוורנות ולהפוך דבורי בר למבוייתות יותר וחיות בכוורות מעשה ידי אדם. בנוסף כמובן לשימוש של הדבש בתזונה יום-יומית כבר למעלה מ2000 שנה שהרפואה הסינית המסורתית עושה שימוש בדבש, ארס דבורים ומזון המלכות פרופוליס לטיפול במחלות שונות ובעיקר בזיהומים, מחלות אוטואימוניות ופצעים.

הדבש מופיעה כאחד המזונות המועדפים בוודות ההודיות וקמה הוא אל האהבה במיתולוגיה ההינדית, קשור לדבורים.  בדיוק כמו ארוס, אל האהבה היווני, גם קמה נושא עימו קשת שמיתרה עשוי מדבורים ומסמל כמובן את המתיקות והכאב הכרוכים באהבה. בפולחנות השונים של יוון העתיקה הכוהנות הגדולות נקראו המלכה האם והכוהנות שסייעו להם נקראו דבורים. על פי המיתוס כוהנות אלה היו נכנסות למצב של טרנס נבואי לאחר לגימת דבש או יין דבש. דבורת הדבש היתה סמלה הקדוש של האלה ארטמיס שהיתה האלה של העיר אפסוס וביטוי לכך ניתן למצוא גם במטבעות העיר.

ככלל, בתרבות היוונית נמצא התייחסות עניפה לדבורים הנחשבות לציפורי המוזות אותן נימפות האחראיות על שירה אומנות ומדע. מסורת יוונית שרווחת גם כיום רואה בדבורים כמייצגות את נשמות המתים אולי בשל העובדה שפעמים רבות הן מתחבאות במערות. בשל מעמדן המיוחד ויהייה מי שיגדירו קדוש לא ניתן היה למכור או לקנות דבורים ותפיסה זו השתמרה עד היום בחלקים של מזרח אירופה ובהם לדוגמה בחברה הכפרית של ליטא בת זמננו.

תשומת הלב לדבש והכרה בחשיבותו לא פסחו על הציוויליזציה המוסלמית. הסורה ה-16 בקראן קרויה סורת הדבורה (الْنَّحْل) ובשלל הענינים הנידונים בה גם התייחסות לשפע המזון שהעניק אללה למאמיניו והתבוננות מעוררת מחשבה על מקומה של הדבורה בהתפתחות האנושית: ריבונך הורה לדבורה לאמור, קנני בהרים ובאילנות ובכל אשר יבנו להם. ואכלי מכל פרי ועופי בנתיבים שהתווה לך ריבונך.משקה בשלל גוונים יצא מבטנן ובו מרפה לאנשים (קראן, 16, 67-68).

ואכן דרך ארוכה הולך המין האנושי עם הדבורים והשענותו על הדבש בתפריטו. תהליכי הביות שלהן חייבו תחכום טכנולוגי רב והכרות אינטימית עם אורחות חייהן כדי לנצל את המזון המשובח עתיר האנרגיה שהן מייצרות. המהלך הקואבולציוני הזה תרם כמובן לא רק להעשרת התפריט האנושי אלא לגידול אקספוננציאלי במספרם של דבורי הדבש בעולם. ההערכות הן שמספר הכוורות המבוייתות של דבורי דבש בעולם הוא כמאה מיליון! בהנחה שכל כוורת יכולה להכיל מ10000 ועד 60000 דבורים אזי על פני כדור הארץ נמצא בהערכה מקסימליסטית כחמישה-שישה טריליון דבורי דבש (5e+12) השייכות למספר מינים מרכזיים.[2] מכאן ברור שללא הטיפוח האנושי והקשר ההדוק בין המין האנושי לדבורים לא היתה יכולה להתקיים נוכחות כה מסיבית של דבורים בעולם.

יחד עם זאת, בשנים האחרונות אנו עדים למפנה נוסף ומורכב באבולוציה המשותפת של שני המינים וביחסים המורכבים המתקיימים בינהם בדמותה של תופעה שזכתה לכינוי הפרעת התמוטטות המושבה (Colony Collapse Disorder). בהכללה מדובר בתופעה במסגרתה דבורים פועלות ובדרך כלל בוגרות מכוורות או ממושבות של דבורי דבש אינן חוזרות לכוורת ובהעדר חומרי התזונה שהן מלקטות מושבות הדבורים מתחסלות.

אין תמימות דעים מחקרית ביחס לסיבות לתופעה זו שלה השלכות מרחיקות לכת לא רק ביחס לכמות הדבש שנוכל לייצר אלא גם לתפקידן המשמעותי של דבורים בהאבקה של גידולים חקלאיים רבים. יחד עם זאת, כבר עתה ברור שמדובר בשילוב של מחלות התוקפות את הדבורים, שימוש נרחב בחומרי הדברה ושלל מפגעים סביבתים שמשבשים מאוד את חיי הדבורים.[3]  הנה כך, לנגד עיננו נכתב פרק חדש בקואבולוציה המרתקת של אדם ודבורה שאם לא נשכיל להבין את גורמיו יעלם מחיינו אחד ממרכיבי המזון הותיקים והמשובחים ביותר שהזין את גופנו במשך תקופות ארוכות: הדבש. עימו  יעלמו גם המטען התרבותי העשיר על שלל המיתוסים, אמונות ואומנות, ידע ושפע המסורות הקשורות בו.

.

[1] https://www.dailymail.co.uk/news/article-3414032/Watch-moment-bumble-bee-waves-New-Zealand-man-saved-insect-bucket-water.html

[2] https://www.statista.com/statistics/818286/number-of-beehives-worldwide/

[3] Reed M. Johnson, Jay D. Evans, Gene E. Robinson, May R. Berenbaum (2009). Changes in transcript abundance relating to colony collapse disorder in honeybees (Apis mellifera), Proceedings of the National Academy of Sciences 106 (35), 14790-14795.