האני הדיגיטלי

מהו אושר? האם ניתן למדוד באופן זהה אושר וחוסן נפשי של אזרחים במדינות שונות? האם אפשר להשתמש בתוצאות המדידה כדי לעצב ולשנות מדיניות ציבורית? עומר קינן נפגש לראיון עם ענת פנטי, דוקטורנטית בתוכנית לתארים מתקדמים במדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, החוקרת את מדד האושר כתוצר טכנולוגי ומדעי.

ענת פנטי מסבירה כיצד בכתיבת התיזה שלה – העניין הראשוני שלה באפליקציה סלולרית המנחה את המשתמשים כיצד לבצע משימות שיעזרו להם להרבות אושר בחייהם – פתח בפניה צוהר למחקר אתנוגרפי רחב היקף במסגרתו ניתחה את התהליכים שהובילו ליצירתם של מדדי האושר הלאומיים. במחקרה, היא מבקשת לחשוף את הגורמים הטכנולוגיים, הפוליטיים, הכלכליים והמדעיים, שהפכו את המדדים האלה לאמצעים של עיצוב מדיניות. במחקרה היא משלבת בין אתנוגרפיה דיגיטלית לניתוח היסטוריוגרפי של התפתחות המדדים.

נכנסת "לשדה האושר" דרך ניתוח של אפליקציה סלולרית בשם happify, מדוע נכנסת לשדה האתנוגרפי במחקר שלך דווקא דרכה?

"הרקע שלי הוא בפסיכולוגיה והרעיון הבוסרי בתחילת התהליך היה לכתוב דוקטורט שיעסוק באפליקציות סלולריות שמשפיעות על ה-self. באופן מקרי לחלוטין נחשפתי לאפליקציה הספציפית הזו שעוסקת במדידת אושר אישי בשיחות עם חבר טוב שהוא אחד הפאונדרים שלה. יום אחד בתהליך בחירת נושא לתיזה בדרך לדוקטורט, נפל לי האסימון שזה יכול להיות מאוד מעניין כנושא למחקר.

אז מה בעצם גרם לאפליקציה לשמש בתור הצוהר למחקר שלך?

Happify" היא אפליקציה מבוססת מדע" מסבירה פנטי. "הרעיון שלה הוא לקחת את המחקר שקיים בתחומים שונים כגון פסיכולוגיה חיובית, מדעי המוחוכלכלה התנהגותית שבאמצעותו לאפשר לאנשים למדוד ולנטר את רמות האושר שלהם ואף להתאמן בפיתוח חוסן נפשי באמצעות ביצוע של משימות ייעודיות. לכל משימה יש אייקון שכאשר לוחצים עליו מגיעים ישירות למחקר המדעי הספציפי שעליו מתבססת המטלה. הגילוי הזה שקיים מדע שטוען שאושר הוא מדיד וניתן לאימון בניגוד לאינטואיציה הרווחת, תפס אותי".

אחד הדברים המעניינים שקרו לך וקורה לעתים במחקרים בזירות דיגיטליות, הוא שבשלב מסוים שדה המחקר מתרחב מעבר למקרה הבוחן של האפליקציה הסלולרית, תוכלי להסביר?

"כשאתה חוקר אפליקציה, יש לך לפחות שתי דרכים לעשות זאת. האחת, מתוך עמדת המשתמשים בה, והשנייה, מתוך עמדת ההקשר ההיסטורי שלה. אלה נקודות מבט שונות למחקר אתנוגרפי ובתור חוקרת STS שמתמקדת בהיסטוריה של המדע – בסופו של דבר יותר עניינה אותי נקודת המבט השניה. כשהתחלתי את התהליך חשבתי שכל הדוקטורט שלי יהיה רק סביב הנושא הדיגיטלי ותוך כדי התחקיר ההיסטורי שבו ניסיתי למקם את האפליקציה בתוך שיח – הבנתי שקורה משהו הרבה יותר גדול".

בחנת את ההקשר הרחב באמצעות ראיונות עומק עם מומחים, השתתפות בכנסים בינלאומיים ובניית היסטוריוגרפיה של האופן שבו אושר הפך למושא למדידה לאומית. תוכלי לספר על תהליך ההתרחבות המחקר?

"למשל, גיליתי שכל שנה מאז 2012 יוצא לאור דו"ח האושר העולמי שעוסק בדירוג האושר של מעל 150 מדינות. קראתי אותו וניסיתי לפענח על מה הם מדברים.

במחקר על האפליקציה והמדע שמאחוריה הבנתי שהנושא של מדידת אושר אישי מתוקף מדעית בפסיכולוגיה, אבל אושר ברמה הלאומית? איך זה קרה? מה מודדים? איך מודדים? התחלתי לחקור את הנושא וגיליתי שזו סוגיה שהיא לא רק פסיכולוגית ברמת האינדיבידואל, אלא העולם של מדדי האושר קשור עם סטטיסטיקה, כלכלה וחשבונאות לאומית. בשלב זה רוב תשומת הלב שלי עברה מרמת הפרט לרמה הלאומית".

אחד הדברים המעניינים שקרו לך וקורה לעתים במחקרים על ובזירות דיגיטליות, הוא שבשלב מסוים שדה המחקר מתרחב מעבר למקרה הבוחן של האפליקציה הסלולרית או של הרשת החברתית. את קיימת ראיונות עומק עם מומחים, נסעת לכנסים בינלאומיים שעוסקים במדד האושר ויצרת היסטוריוגרפיה של האופן שבו אושר הפך למושא למדידה לאומית. ספרי על תהליך ההתרחבות המחקר.

"התחלתי את התהליך וחשבתי שכל הדוקטורט שלי יהיה רק סביב הנושא הדיגיטלי. אפילו התעניינתי בעוד אפליקציה. happify עוסקת באושר של המשתמש, אבל יש עוד אפליקציות שעוסקות בבריאות נפשית ורגשות. מכל החיפושים שלי הבנתי שקורה כאן משהו הרבה יותר גדול. למשל, יצא לראשונה דו"ח האושר העולמי. קראתי אותו וניסיתי לפענח, על מה כולם מדברים. אוקי, יש אושר דרך פסיכולוגיה ברמה האינדיבידואלית. אדם ממלא שאלון בפגישה עם פסיכולוג. אבל מדיניות עולמית? איך הגענו לזה? איך זה קרה? מה מודדים? איך מודדים? התחלתי לחקור את הסוגייה הזאת. גילית שזאת סוגיה שהיא לא רק פסיכולוגית ברמת האינדיבידואל, היא גם כלכלית. העולם של מדדי האושר קשור עם סטטיסטיקה, כלכלה וחשבונאות לאומית. בשלב זה רוב תשומת הלב שלי עברה מהרמה הפרטית לרמה הלאומית".

האם את מציגה אמירה מתודולוגית על האופן שבו יש לערוך מחקרים שנעשים (תחילה) על זירות דיגיטליות? האם אנו כחוקרים צריכים להתפרש גם למקומות יותר רחבים ממקרה הבוחן הדיגיטלי? מאותן אפליקציות סלולריות?

"אנחנו כבר לא יודעים להבחין את עצמנו מהעולם הדיגיטלי בו אנו חיים. לעיתים חסרה לנו עין שלישית שבוחנת אותנו מתנהלים בתוך הדיגיטלי. לכן אני חושבת שיש ערך חשוב לבדוק לבחון את הדברים מחוץ לדיגיטל בהתבוננות שממקמת את הדיגיטלי בתוך תהליכים היסטוריים וחברתיים רחבים יותר. אמנם במבט ראשון כשאני עסוקה בעולם של המדיניות הלאומית (של מדדי האושר), אני לכאורה לא עסוקה בעולם הדיגיטלי. אבל העובדה ששני הדברים מתרחשים בו זמנית  מצביעה עבורי על משהו. יכול להיות שבגלל זה המחקר שלי התרחב אל מעבר לעיסוק באפליקציה הסלולרית כי הרגשתי שקיימת מגמה שחוצה דיסציפלינות ותחומים והאושר מפעפע בכל מקום".

במחקר שלך את מציגה את התהליכים האלה כתוצרים טכנו-מדעיים מדומיינים. באיזה אופן אותם תוצרים הם מדומיינים ומי מדמיין אותם?

"בעולם התאוריות בדיסציפלינה שלנו יש תפיסה של שייכות מדומיינת, של עתידים מדומיינים. בתפיסה שדרכה אני חוקרת את הנושא  אני טוענת שקיים מעין דמיון כזה  (imaginary) לגבי מה תפקידה האמיתי של ממשלה עבור אזרחיה. הפנטזיה העתידית הזו יושבת על הצדקות מדעיות.  

זאת אומרת שהמומחים מדמיינים את העתיד הטוב הזה באמצעות שילוב כוחות בין מדע לטכנולוגיה? מה בתוצר הטכנולוגי והמדעי מאפשר לו להיות מושא של עיצוב מדיניות?  

"בעשורים האחרונים, החלו לחשוב כיצד למדוד מדיניות בכלים אמפיריים. אני , בתור ממשלה, מחליטה על מדיניות מסוימת ואז בונה מדדים שיבחנו האם היא הצליחה. אם אין לי משהו מדיד, אני לא יכולה לבדוק את המדיניות שלי. זה אומר שבעולם שבו אנחנו שרויים מה שלא מדיד ולא מדעי אינו ניתן לתיקוף ולכן אי אפשר לבנות עתיד טוב יותר שמדידה אינה חלק ממנו – במקרה של המחקר שלי שממשלות יעשו את הדבר הנכון והמוסרי, והוא למדוד את האושר של הציבור ולא רק את הצמיחה הכלכלית של המשק".

מה שמאוד מעניין ומעלה מחשבה מטרידה, הוא שממה שאת מתארת חסרה התייחסות מקומית, רלטיביסטית, על שאלות יסוד שהטכנולוגיה והמדע רוצים להציע להן פתרונות. בכלל בהגדרה של מהו אושר והאם ניתן למדוד אותו? האם למשל, בכל מקום בעולם אושר נחווה באופן דומה? אם לא אז אולי נכון לייצר מדדי אושר שונים עבור מקומות שונים בעולם? ממה שאת מתארת המדינות האלה שמודדות אושר, מייצרות מדד אוניברסאלי שהוא שילוב של תובנות מדעיות ומאפיינים טכנולוגים, שמותירים אותנו ללא הרגישויות התרבותיות האלה?

"אני אענה על שאלתך מהעיניים של המומחים בתחום מדידת האושר. בעיניים שלהם, מה שהפך את תחום מדד האושר לחיוני הוא שהוא אוניברסאלי. לטענת המדענים יש רגש אוניברסאלי שאפשר למדוד באמצעות דיווח עצמי ולכמת אותו למספר שמאפשר השוואה בתוך המדינה משנה לשנה ובין מדינות שונות. המסקנה היא שאפשר לראות את רמת שביעות הרצון של התושבים בכל מדינה כניתנת להשוואה אוניברסלית. במדד האושר העולמי הם עושים רגרסיה סטטיסטית מול מספר גורמים נוספים, כגון התמ"ג או והלכידות החברתית ותפיסת מידת השחיתות השילטונית באותה מדינה. הם לוקחים את המספר שמופק מהתהליך וטוענים שהם יודעים לדרג את כל מדינות העולם על פי מידת האושר שלהן".

ואם כך איך מפה אפשר לגזור מדיניות מקומית?

כל ממשלה יכולה לבחון כיצד היא מדורגת ודרך אילו תחומים ומשם לבנות מדיניות ספציפית מתאימה לה ולתושביה.