"> פרשת וישב: הורות דיפרנציאלית – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

פרשת וישב: הורות דיפרנציאלית

איך אפשר להעדיף, בגלוי, את אחד הילדים על פני אחיו?

אחר כל התלאות שעבר יעקב, אחרי הבריחה מחרן, העימות שכמעט היה עם עשיו, האונס של דינה והטבח באנשי שכם, ופטירתה בלא עת של רחל אהובתו, הוא סוף סוף מתיישב. לכאורה הכול כפי שהיה פעם: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו", אבל השקט הזה הוא רק השקט שלפני הסערה. הכל מתחיל בכך שכמו אביו ואמו לפניו, גם יעקב מעדיף את אחד הילדים: "וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו".

יעקב לא רק אהב את יוסף יותר מהאחרים, אלא גם הפגין זאת בצורה ברורה, "וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים." מחקרים מודרניים מראים כי העדפה דיפרנציאלית בין אחים (כלומר, כשההורים מעדיפים ילד אחד על פני אחיו או אחותו)  משפיעה לרעה על היחסים בין האחים, במיוחד אם היא נתפסת כלא-הוגנת. ממרחק הדורות, התנהגות זו של יעקב נראית מוזרה. בדרך כלל נשאל את עצמנו אם נכון לשפוט התנהגויות מלפני אלפי שנים בפרספקטיבה של ימינו. אך נראה שגם בימי המקרא העדפה דיפרנציאלית נתפסה כלא-לגיטימית. אמנם במקרא היו זכויות מיוחדות לבכור, אך יוסף לא היה בכור. אחיו ראו בעין רעה מאוד את העדפתו של אביהם: "וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם."

אם כך, איך קרה שיעקב העדיף בבירור ובגלוי אחד מילדיו על פני האחרים? מחקרים מראים כי העדפה דיפרנציאלית קיימת יותר במשפחות שבהן מצוקה כלכלית, או לחץ בעקבות סיטואציות מלחיצות. בהקשר הכלכלי, אחד ההסברים הוא שההורים מעדיפים במצב זה להשקיע את עיקר המשאבים בחלק מילדיהם ולא באחרים, בהנחה שאי אפשר להשקיע בכולם ובתקווה שלפחות אותו ילד ישגשג.

ליעקב לא היו בעיות כלכליות, אך כל האירועים הקשים שעברה המשפחה ודאי העלו את סף הלחץ. מחקר שערכה פרופ' נעמה עצבה-פוריה בבריטניה הראה כי במשפחות שבהן שורר כאוס, האמהות מראות יותר הורות דיפרנציאלית. בנוסף, לאישיות של ההורים יש השפעה. במחקרים אחרים נמצא שהורים שעברו מצוקה רבה בילדותם נוטים אף הם יותר מהורים אחרים לבצע הורות דיפרנציאלית. לא מפתיע, אם כן, שברמות הלחץ שיעקב היה נתון בהן גם הוא העדיף אחד מילדיו.

ובכל זאת, למה יעקב העדיף דווקא את יוסף? כל מה שהמקרא מספר לנו הוא המשפט הסתום למדי, שיעקב מעדיף את יוסף "כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ".

יעקב משווה בין יוסף לאחיו. ראובן, שמעון ולוי כבר הוכיחו את עצמם לרעה. לגבי ארבעת בניהן של זלפה ובלהה, הכתוב מספר שיוסף היה מביא את דיבתם של אחיו "רָעָה אֶל אֲבִיהֶם". אחת האפשרויות היא שיעקב, ששמע על מעלליהם של שאר ילדיו דרך מה שיוסף סיפר לו, תפס את יוסף כטוב וישר יותר משאר אחיו, ולכן העדיף אותו. מחקרים מראים שמבין ילדיהם השונים, הורים מראים יותר חום ותמיכה, ופחות ענישה כלפי הילד/ה שמראה פחות בעיות התנהגותיות.

הבעיה היא שגם אם יש קשר בין הבדלי ההורות והבדלי ההתנהגות בין האחאים, קשה לדעת מה גורם למה. ייתכן שכמו באפשרות שהעליתי למעלה, הבדלי ההתנהגות (לפחות כפי שהם נתפסים על ידי ההורה) משפיעים על היחס שלו לשני האחאים. אפשרות אחרת, כמובן, היא שהבדלי ההורות משפיעים על ההבדלי ההתנהגות בין הילדים – הילד שמקבל יחס פחות טוב מפתח יותר בעיות ככל שעובר הזמן. מחקרי אורך מראים שההעדפה הדיפרנציאלית מנבאת עלייה בבעיות התנהגות אצל האח או האחות שזכו ליחס בעייתי יותר.

היות שברוב המקרים יש הבדלים גנטיים בין האחים, קשה לדעת אם אפקט זה של הורות דיפרנציאלית לא משקף פשוט הבדלים גנטיים בין הילדים, שמביאים להבדלים בהתנהגות שלהם, ומשתקפים גם בהורות השונה שהם מקבלים (זהו הנושא של מתאם בין תורשה לסביבה, שדיברנו עליו בהקשר של יעקב ועשיו). במחקר שערכו אבשלום כספי ושותפיו בבריטניה, טיפלו בנושא בדרך ייחודית, כאשר הסתכלו אך ורק על תאומים זהים – ובכך שלטו בהבדלים הגנטיים. כספי ושותפיו מצאו שהתאום המועדף בגיל 5 הראה יותר בעיות התנהגות מאחיו או אחותו בגיל 7, מעל ומעבר לבעיות ההתנהגות שהיו להם בגיל 5.

אך לפעמים ההסברים הם לאו דווקא רציונליים. במחקר של כספי, החוקרים ראיינו את האמהות שהראו העדפה רגשית ברורה לאחד התאומים, בניסיון להבין למה. החוקרים העלו ארבע סיבות עיקריות: הראשונה היא שאחד התאומים היה חולה. לעתים הייתה העדפה לתאום הבריא יותר, למשל מפני שהאם הרגישה שהצליחה ליצור אתו קשר ראשוני מיידי בזמן שאחיו או אחותו היו באינקובטור. במשפחות אחרות הייתה העדפה לתאום שנולד חלש וחולה יותר, אולי מתוך רחמים. יעקב ריחם על יוסף, הנער שאיבד את אימו, ובודאי הזכיר לו את רחל בתווי פניו או באישיותו.

סיבה  נוספת קשורה לתפיסות שיש לאמהות לגבי התפקידים של שני התאומים. חלק מהאמהות הרגישו שבזוג התאומים שלהם יש אחד זכרי ואחד נקבי. אמהות אחדות חשבו שהאישיות של שני התאומים צריכה להיות משלימה והפוכה ביניהם, ואחרות חשבו שבכל זוג אחד אמור להיות דומיננטי, והאחר לא. הסיבה השלישית הועלתה במקרה שההורים נפרדו, כאשר האם תפסה את אחד התאומים כיותר דומה לאביו (כזכור, מדובר בתאומים זהים!)

הסיבה הרביעית, ואולי הרלוונטית ביותר ליעקב ויוסף, היא הזדהות. האמהות נטו להעדיף את התאום שתפסו כיותר דומה להן מאשר את התאום האחר. יעקב מזדהה עם יוסף. שניהם האנדרדוג החלש, שבכל זאת מנסה לתפוס מקום הובלה. יעקב לקח לעשיו את הבכורה, גם ב"עסקה" לגיטימית וגם במירמה. בצורה דומה, יוסף הוא מעתה הבכור החדש במשפחה, לפחות מבחינת יעקב, שהרי לאחר שראובן חטא, נשללת ממנו הבכורה. וגם מבחינת אופי, כמו יעקב עצמו, גם יוסף הוא יושב בית. לעומתם, עשיו ואחי יוסף הם אנשי שדה. האחים האחרים הולכים לרעות בשכם, ואילו יוסף נשאר לצד אביו.

יעקב מביט באהבה ביוסף ורואה לא רק את רחל, אלא גם את עצמו.

אף שכל הסיבות אפשריות ונכונות, אני מזדהה בעיקר עם הסיבה השלישית. יעקב אוהב את יוסף, כיוון שאהב את רחל. האישה שעבד בשבילה שבע שנים והיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה, והיא נגזלה ממנו פעם אחר פעם. בהמתנה הארוכה, ביום חתונתו, ובמותה הטרגי בהיותה צעירה. יוסף הוא הבכור מרחל, והוא השריד העיקרי ממנה שמזכיר ביופיו את יופיה. וכותנת הפסים שהייתה בגד צבעוני יוקרתי, מהווה המחשה של העניין הזה.

פורסם לראשונה ב 20 בדצמבר 2019 ·