ברכות

ברכות לזוכות וזוכי הISF, הקרן הלאומית למדע!

בחברת האדם מברכת את האנתרופולוגים והאנתרופולוגיות שזכו במענקי מחקר מהקרן הלאומית למדע (ISF). הקרן תומכת בחוקרות וחוקרים מישראל במימון ופיתוח מחקר בסיסי ועקרוני – לצמיחת גוף ידע אינטלקטואלי של רעיונות, תובנות ושיטות בישראל. השנה יש יבול מכובד של זכיות מקרב הקהילה האנתרופולוגית ואנחנו שמחים על התמיכה במחקר האנתרופולוגי מתוך הכרה בחשיבותו במציאות הישראלית, וגאים בחוקרים ובחוקרות שלנו ובמחקריהם.ן. 

בין המחקרים שנתמכים על ידי הISF ניתן למצוא את פרופסור אריקה וייס החוקרת את שיקול הדעת הציבורי בזמנים סוערים. פרופסור מיכל קרבאל-טובי וד"ר תניא ציון-וולדקס עוסקות במחקרן באקטיביזם פרונטירי: מנהיגות אזרחית חרדית ביקורתית ו"משבר האוטונומיה החרדית" בישראל. ד"ר יעלה להב רז (היא משלנו!) וד"ר דנה קפלן חוקרות מין דיגיטלי, במציאות פוסט-מצבית בה מתפתחת ומתרחשת חברתיות מינית דיגיטלית. ד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין וד"ר רוית תלמי כהן מתמקדות במחקרן בקליטת עלייה במלחמת "חרבות ברזל". ד"ר ליאורה צרפתי חוקרת דת עממית בקהילות קוריאניות בארה״ב, סין ויפן. ואחרון – ד"ר לירון שני (גם משלנו!) אשר חוקר את הממדים הפוליטיים, התרבותיים והחברתיים של מינים זרים בישראל/פלסטין. ועד שהממצאים יפורסמו – ביקשנו מכל אחת מהחוקרות לכתוב לנו על פסקה על המחקרים.

בהצלחה לכולן.ם!

פרופ׳ אריקה וייס (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב)
Public Reason in Turbulent Times – שיקול הדעת הציבורי בזמנים סוערים

אנו עדים בעת האחרונה לשסעים בפוליטיקה הישראלית שאינם נוגעים רק לתוכן הדילמות הפוליטיות, אלא שסעים שלמרבה הדאגה נוגעים לעצם כללי המשחק של מעורבות פוליטית בין אזרחים. מתוך הכרה בכך שדיון דמוקרטי אינו רק עניין של תשתית, אלא גם עניין של תרבות, פרויקט מחקר זה יבחן מה אנשים רוצים ולמה הם מצפים מהתהליך הפוליטי ושיקול הדעת הציבורי. הפרויקט מבקש לבחון כיצד ניתן להכיל את ההבדלים האלו במסגרת החיים הפוליטיים. לתובנות האמפיריות, שיושגו ממחקר אינדוקטיבי מלמטה-למעלה, יהיו השלכות הן על התיאוריה והן על המדיניות.

אקטיביזם פרונטירי: מנהיגות אזרחית חרדית ביקורתית ו"משבר האוטונומיה החרדית" בישראל (ISF 272/24)

מחקר זה בוחן את צמיחתו של אקטיביזם ביקורתי בחברה החרדית בישראל ביחס ל"אוטונומיה החרדית". בהתבסס על מחקר אתנוגרפי רב-זירתי, המחקר יעקוב אחר רשת הולכת ומתפתחת של מנהיגות אזרחית חרדית ביקורתית, הפועלת בתוך קהילה בעלת אופי קונפורמיסטי ושמרני. נבחן כיצד נוצרת תפיסה וחוויה של "משבר" בקיום החרדי ביחס למדינה ולחברה בישראל, וכיצד זה מהווה מצע לביקורת מבפנים ולפיתוח חזונות אלטרנטיביים לגבי הקהילה והמדינה. נשאל כיצד מטופחת הרשת הביקורתית ועל ידי מי, כיצד הפעילים והפעילות מאזנים בין עמדתם הביקורתית לבין המשך מעורבותם בחיי היומיום החרדיים, וכיצד פעילותם יוצרת מה שאנו מכנות "אקטיביזם פרונטירי". מתוך תיאורטיזציה חדשנית של מושג ה"פרונטיר", המחקר מבקש להמשיג כיצד הפעילים חווים עצמים כחלוצים שמאתגרים את ההסדרים הפוליטיים שמאפשרים לחרדים נפרדות ותלות, ודוחפים מעבר לגבולות המוכרים לפרוץ אפיקים חדשים לזהות חרדית ולמעורבות אזרחית בחברה הישראלית.

ד״ר יעלה להב-רז (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אבג) יחד עם ד״ר דנה קפלן (המחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת, האונ' הפתוחה). 

"לעשות מין דיגיטלי: לקראת תיאוריה פוסט-מצבית של חברתיות מינית דיגיטלית"

דיגיטליות מייצרת סדר חברתי פוסט-מצבי שממזג יחדיו טכנולוגיות, גופים אנושיים וסיטואציות חברתיות. הדבר מעצב גם את המיניות האנושית ואת האופן שבו אנשים מדברים על מין, חושבים על מין ועושים מין. לפיכך, מחקר זה מתבונן על מגוון של זירות דיגיטליות ומאפיין את האינטראקציה המינית המתווכת באופן דיגיטלי במטרה לפתח תיאוריה פוסט-מצבית של חברותיות (sociality) מינית דיגיטלית. באמצעות טריאנגולציה מתודולוגית הכוללת אתנוגרפיה דיגיטלית, ראיונות עומק ושיטות מיחשוביות, במוקד המחקר ניצבים התסריטים המיניים והפרקטיקות המיניות המכוננות אינטראקציות דיגיטליות מעין אלה. במילים פשוטות, המחקר בוחן את שרשראות ההדדיות של האינטראקציות המיניות: מה אנשים עושים מבחינה מינית במרחבים דיגיטליים, איך הם עושים את זה, עם מי הם עושים את זה ומדוע הם עושים את זה. 

ד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין  (המרכז האקדמאי רופין) וד"ר רוית תלמי כהן (הקריה האקדמית אונו)
ממלחמה למלחמה והגירה מתמשכת: עולים חדשים במציאות של מלחמה

במהלך השנים 2022-2023, כ-84% מהעולים שהגיעו לישראל באו ממדינות שחוו מלחמה, כגון אוקראינה, רוסיה, אתיופיה ובלארוס, לצד עולים ממדינות דוברות אנגלית, ספרדית וצרפתית. עבור רבים מהם, מדובר במעבר ממלחמה אחת למלחמה נוספת. במחקרנו, אנו בוחנות את תהליכי ההגירה במציאות של מלחמה תוך התמקדות בחמש קבוצות עולים שהגיעו בתקופה זו, כאשר לכל אחת מהן הון תרבותי ייחודי וחוויות הגירה שונות. המחקר נשען על פרספקטיבה טראנסלאומית, הרואה את ההגירה כתהליך רב-ממדי החוצה גבולות לאומיים, ומתמקד בדינמיקות ובאינטראקציות המורכבות בין מדינות המוצא, מדינת היעד ומדינות נוספות המעורבות בתהליך. המחקר יבחן כיצד מלחמה לא רק מזרזת הגירה, אלא גם מעצבת מחדש את התהליכים החברתיים והתרבותיים במדינת היעד או בהמשך מסע ההגירה, תוך הבנה שהקשרים בין מדינות המוצא והיעד מעצבים את חוויות העולים לאורך כל מסע ההגירה.

 ד״ר ליאורה צרפתי (החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב)

רוחות בגלות: דת עממית בקהילות קוריאניות בארה״ב, סין ויפן

בקוריאה רווח ריפוי וניבוי רוחני הנעשה באמצעות טקסי טראנס ואיחוז על ידי רוחות ואלים.  הדת העממית הזו מנוהלת על ידי מאנשין, נשים (ומעט גברים) העוסקות בכך לאחר שחלו במה שמכונה ״מחלת האלים״. הרוחות של אבות המשפחה מהוות גורם מרכזי בטקסים הללו. איך מפייסים רוחות של אבות הקבורים במרחק של אלפי קילומטרים? במחקרי בסיאול מצאתי שרבות מהמאנשין עורכות טקסים וייעוצים רוחניים עבור קוריאנים החיים בגולה. במחקר הנוכחי אני מבקשת לבחון את הקהילות הקוריאניות בארה״ב, סין ויפן, אשר בהן ריכוזי המהגרים הקוריאנים הגדולים בעולם. כל אחת מהן מונה מאות אלפי מהגרים שעברו לשם במאה השנים האחרונות. בעוד שקהילות אלו זכו ליחס מחקרי משמעותי, מעט נכתב על האמונות והפרקטיקות הדתיות שלהן ובעיקר אין מחקר על הדת העממית הרווחת כל-כך בקוריאה. המחקר מאתגר מכיוון שיתבצע בשלושה אתרים שונים מאוד עם קהילות שאני מכירה אך מעטים מהן. עם זאת, פוטנציאל ההשוואה בין התגובות להגירה מסיבות ובצורות שונות כל-כך עשוי לפרוש מידע חדש על תהליכים בדת עממית, זהות בין-תרבותית ועוד. 

ד״ר לירון שני (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית):

טבע זר? הממדים הפוליטיים, התרבותיים והחברתיים של מינים זרים בישראל

ֿהמחקר מתמקד באחת הסוגיות הבוערות ביותר כיום בעידן של גלובליזציה מואצת ושל משברי אקלים וסביבה – מינים זרים ופולשים. מטרת המחקר היא חקירה שיטתית של הממדים הפוליטיים, התרבותיים והחברתיים של תפיסות ופעולות כלפי מינים זרים בקרב קבוצות חברתיות וארגונים שונים. כמו לדוגמא מתי מין זר הופך בעיני קבוצות מסוימות למין מקומי? ויכוחים סביב הגדרות על מתי מינים זרים הופכים לפולשים? ופערים בין פרשנויות של מדענים וקבוצות שונות בחברה. בעזרת מחקר אתנוגרפי, הפרויקט מתמקד בשמונה מינים זרים, ומציע שילוב חדשני של תיאוריות על היחסים בין האנושי והלא אנושי ושל יצירת ידע ויחסי כח על הסביבה.