גמיינשאפט וגזלשאפט
"פעם היית מכירה את כל השכנים שלך, היום בקושי אומרים בוקר טוב או מרימים את הראש מהמסך ברחוב", בטוח גם לכם יש דוד שתמיד אומר את זה.
נכון?
אבל מה באמת השתנה באופן שבו מאורגנת החברה והוביל לתחושת ניכור כה עמוקה בין שכנים? לאורך השנים סוציולוגים ואנתרופולוגים ניסו לנסח לכך תשובה. היום נדבר על אחת מהן.
רותם קליגר כותבת סמלימפתח והפעם – גמיינשאפט וגזלשאפט על פי פרדיננד טניס.
המושגים "גמיינשאפט" (Gemeinschaft, קהילה) ו"גזלשאפט" (Gesellschaft, חברה/התאגדות) מגיעים מהשפה הגרמנית. הראשון שימש לתיאור כפרים עתיקים והשני שימש לתיאור ערים תעשייתיות. טניס השאיל את המושגים הללו וטען שהם מייצגים שני דגמים שונים של חברות; החברה המסורתית והכפרית שהתבססה על היכרות ויחסים מתמשכים ואמונות משותפות. לעומת החברה המודרנית שמבוססת על חוקים רשמיים המעודדים תחרות ומטפחים אינדיבידואליזם.
בחברת ה"גזלשאפט" מערכות היחסים הופכות משניות, אינסטרומנטליות, כלומר – הן לא חשובות בפני עצמן אלא משמשות כאמצעי למילוי צורך תכליתי אחר. אם בחברת ה"גמיינשאפט" רוב האינטרקציות היו מבוססות על היכרויות ראשוניות ויחסים אישיים; אז בחברת ה"גזלשאפט" רוב היחסים הופכים למשניים, כלומר ללא אישיים ובתיווך של כסף או בירוקרטיה (וכיום אפשר להוסיף – גם בתיווך מחשב ללא מימד אישי כלל, למשל ברכישת מוצרים באינטרנט).
טניס האמין שחברת ה"גזלשאפט" המודרנית התפתחה מתוך חברת ה"גמיינשאפט" ולכן מדובר בתהליך היסטורי חד כיווני. למרות שהוא תמך בהתפתחות המודרנית ולא ביקש להחזיר את הזמן לאחור או להתכחש לקדמה, הוא היה מודאג שהחברה תהפוך יותר ויותר מנוכרת. הוא האמין שבחברה המודרנית חסרים מימדים עמוקים של רגש, אחווה, קשרים משמעותיים וסולידריות.
מקס וובר אימץ את ההמשגה של טניס והציע נקודת מבט מעט יותר אופטימית עליה. לפיו, "גמיינשאפט" ו"גזלשאפט" מתקיימות יחד כמו שמן ומים, הן דוחות זו את זו אך עם טיפת סבון מתמזגות לפחות ברמה מסוימת. במילים אחרות; סוגי החברות תמיד התקיימו יחד, מעורבבות זו בזו באי נוחות ובדחייה מתמדת. לדוגמה, ובר הצביע על איגודי עובדים שהעמיקו את האחווה והיחסים האישיים בתוך תאגידים.
דוגמה נוספת ניתן לראות בכתביה של הסוציולוגית הישראלית אווה אילוז. היא מתארת תהליך אותו היא מכנה – "קפיטליזם רגשי". במסגרתו שיחים ופרקטיקות טיפוליות, רגשיות וכלכליות מתערבבים ומגדירים זה את זה. מצד אחד יחסים במסגרת העבודה הופכים יותר ויותר רגשיים מתוך המשקל הרב שיש למקום העבודה בחיי הפרט. מהצד השני, יחסים אינטימיים עם בני משפחה ובני זוג מכילים בתוכם מודלים כלכליים של מיקוח, משא ומתן, הגינות ופיצוי.