נטע זר

עם יציאת החידושים האחרונים, סרט ל"בת הים הקטנה" והסדרה "טבעות הכוח" כסדרה מקדימה לשר הטבעות, חזרה הסערה לחיינו בדבר הליהוקים של שחקנים לא לבנים. בין הסברים ביולוגיים לאי האפשרות של אדם לא לבן לתפקיד של דמות בדיונית של אלף או בת ים, לבין הפקה מחדש של יקומים קולנועיים נוסטלגיים, עולה ההבנה כי יחסי הכוח הגזעיים חוצים את הגבול בין העולם האמיתי לזה הבדיוני.

לאחרונה חלה סערה לא קטנה ברשתות סביב הפקות מחודשות של שתי קלאסיקות קולנועיות: חידוש לסרט "בית הים הקטנה" של דיסני בגרסת לייב-אקשן וסדרת הפריקוול (מקדימה לסרט המקורי) "טבעות הכוח" (Rings of Power) של שר הטבעות. בשנים האחרונות אנו עדות למגוון של חידושים של סדרות וסרטים ישנים בגרסאות חדשות שמציעות נקודת מבט אחרת לקלאסיקה המוכרת לנו. אך במקרה של החידושים הללו, הסערה האחרונה מתמקדת בצבע העור של השחקניות והשחקנים בהם. עבור בת הים הקטנה, אריאל, לוהקה השחקנית השחורה האלי ביילי, כאשר הסערה כרגע היא סביב הטריילר לסרט בלבד. התגובות ברשת סובבות בעיקר סביב התרגשות של ילדות שחורות שרואות לראשונה נסיכת דיסני בצבע עורן, מול אלו שטוענים כי אריאל אינה יכולה להיות שחורה בכלל בגלל סיבות שונות ומשונות. בסדרה טבעות הכוח לוהקו שחקנים לא לבנים למגוון התפקידים ביקום של שר הטבעות, בניגוד לכתיבתו של טולקין, שהיה פעיל נגד האידיאולוגיה הנאצית והפאשיסטית.

בשני המקרים, מדובר בכעס על שינוי של מה שנתפס בעיני הכועסים כשינוי המקור של כותבי היצירה. בבת הים הקטנה, בסרט המקורי אריאל היא נסיכה לבנה עם שיער אדמוני המגיעה מהים, המתאהבת בנסיך מבלי שהוא שומע את קולה. ישנה כתיבה סוציולוגית ענפה על סרטי דיסני, בייחוד סרטי הנסיכות של דיסני, האם מדובר בהנצחה של סטריאוטיפים מגדריים או האם ניתן לקרוא בהם כייצוג פמיניסטי של העולם דווקא. לסרט בת הים הקטנה מקום מיוחד בעולם הזה, כאשר הסרט מתחיל את תקופת הרנסאנס שלה, עם עלייה מחודשת באיכות והצלחת הסרטים. בת הים הקטנה מייצגת, לפי מאמר של החוקרת ביאטריס פארסל מאוניברסיטת וינה, תחום חדש של פמיניזם גם כן בתוך העולם הזה, של נסיכה שאומנם מחפשת את הנסיך שלה, אך מיוצגת באופן עצמאי- יש לה רקע ומשפחה, והסיפור מסופר מנקודת המבט שלה.

אז אם אריאל מייצגת את החידוש של דיסני- מה הבעיה בליהוק האחרון? חשוב לציין כי לרוב, הליהוק של האלי ביילי מתקבל בחיבוק רחב (כמו שניתן לראות בסרטונים המרגשים של ילדות צעירות רואות את הקדימון לסרט ומתרגשות). המתנגדים לליהוק נותנים מגוון רחב של סיבות מדוע זהו ליהוק לא נכון: הסיפור נכתב על ידי הנס כריסטיאן אנדרסון השוודי- לכן השחקנית חייבת להיות לבנה, בת הים גדלה מתחת לפני הים ולכן היא לא יכלה לפתח עור כהה (טיעון מדעי מוצלח מעבר לעובדה שמדובר ביצור בדיוני מלכתחילה) או סתם כי בסרט המצויר אריאל היא לבנה וליהוק מחדש לצבע עור אחר הורס את הסרט המקורי.

טבעות הכוח מקבלת גם היא הרבה ביקורות מוצלחות, אך אינה מצליחה להתחמק לגמרי מביקורת בדבר צבע העור של השחקנים והשחקניות המלוהקות לסדרה. ספריו של טולקין מושכים אליהם את אנשי ה"עליונות הלבנה" (white supremacy) ואנשי ימין קיצוני מאז שנכתבו, על אף שטולקין עצמו היה מתנגד לאידיאולוגיות כאלו. היקום של שר הטבעות זכה לקולם הרם של אנשי ימין קיצוני, גזעניים ומיזוגנים החל מהסרטים של פיטר ג'קסון, בהם הופיעו נשים שלא הופיעו בספרים המקוריים, וכעת האש הועברה לשחקנים לא לבנים הנמצאים בעולם זה. גם כאן, אנחנו זוכות להוכחות מדעיות מדוע אלפים והוביטים חייבים להיות אנשים לבנים, על אף שבספרים המקוריים אין הוכחה חותכת לכך.

ממשיכי דרכו של טולקין ודיסני מנסים להשכיח את העבר הבעייתי של יוצריהם, ולנסות לצמוח ולהמשיך לגדול בעולם שלא יכול להראות ייצוג אחד בלבד. בספר חדש משנת 2020, החוקרת טרייסי ל. מולט עורכת ספר על ההשפעות התרבותיות של אגדות דיסני על התרבות הפופולרית במאה השנים האחרונות. בפרק ספציפי, מולט מציגה כי דיסני דואגת לכך בכל הסרטים של הדור האחרון שלה, דור הריבוט (Reboot, יצירה מחדש), בהם היא משלבת בין האגדה של דיסני ובין העולם האמיתי. למעשה, יש הטוענים כי המטרה של דור הריבוט הוא לתקן את חוסר הגיוון והתאמה לעולם האמיתי לבין האגדה. כך, יוצרים עולם חדש בו האגדה ממוצבת בצורה המתכתבת עם התרבות האמריקאית הנוכחית, שדורשת גיוון והתחשבות בכלל הקהלים שבה. אומנם, יצירה מחודשת אינה פועלת מספיק חזק על מנת להראות התאמה אמיתית לעולם המשתנה. דיסני ושר הטבעות מנסות להתכתב עם כמה שיותר קהלים על מנת למקסם את הרווחים שלהן מכל הקהלים האפשריים, כך במאמר של ג'ניפר א. סנדלין מאוניברסיטת אריזונה, מוצג כי לעיתים קרובות התאגידים שאחראים על הסרטים והסרטים ינסו לייצר מרחב שאינו מתכחש לגמרי לעבר המוטה אל עבר דעות פטריאכליות ולבנות, אלא כזה שמאפשר מגוון של דעות, גם אם הן סותרות.

בכל מקרה, זאת כנראה לא הפעם האחרונה שנשמע על אי-הסכמה בנוגע לליהוק גזעי בעולמות בדיוניים. בתוך כלל העולמות הבדיוניים, ישנה עליונות ועדיפות ברורה לדמויות הלבנות, בדומה לעולם האמיתי גם בזמננו. דוגמה מוצלחת לכך היא מאמר משנת 2012 של החוקרת מליסה ג'. מונסון מהמטרופולין קולג' בדנבר, בו מציגים כיצד דמויות במשחק הרשת World of Warcraft יוצרים קהילות על בסיס גזע, כאשר צבע העור הוא שיחליט האם לדמות יש כוחות מסוימים, כך גם בעולם בידיוני שנבנה מאפס, היסטוריה ויחסי כוח של גזע הופכים לבסיס העולם. כך, יחסי כוח של צבע עור וגזע מחלחלים להם מהעולם האמיתי גם לתוך עולמות בידיוניים, שמנסים להילחם בשינוי אל עבר תרבות מגוונת ומכילה, ונדמה שבת הים הקטנה וטבעות הכוח יהיו כחלק משורה עוד סערות רבות בנושא.