צו השעה, רק היום

היום לפני שנתיים החיים של כולנו השתנו. הבוקר של אותה שבת נחרט לנו ישירות על הנפש ופצעיו ממשיכים להעמיק ככל שהמלחמה ממשיכה. חשבנו בצוות בחברת האדם כיצד לציין את התאריך, הרי הדעות והצרכים בתוך ומחוץ לקהילה האנתרופולוגית כל כך מגוונים ומה כבר אפשר להגיד ביום הכואב הזה? 

ובכל זאת, אנחנו מאמינים שמילים יכולות לרכך ולעזור. אז אספנו עבורכם לקט כתבות בתחומים מגוונים שחוקרים וחוקרות כתבו לאורך השנתיים האחרונות, מאז אותה שבת. אתם מוזמנים לעצור לרגע את היום, לבחור את אחד הטקסטים ולקרוא איתנו.

בתמונה הראשית: ירושלים – מאהל משפחות החטופים 5.9.25. קרדיט צילום: אורנה נאור. מתוך: שתיל סטוק.

1. בין ״אין אוויר״ ל״לחזור לנשום״
   ד״ר יוליה לרנר וד״ר ניצן רותם כתבו על שני ביטויים מרכזיים שמלווים אותנו ומסמלים את תחושת המעבר היומיות בין שגרה לחירום. חוויית ההצפה הרגשית המסומלת בביטוי: ״אין אוויר״. ומנגד הציפייה והכמיהה לשגרה עם הביטוי: ״לחזור לנשום״. מתוך פרויקט: ״לדבר אחרי 7 באוקטובר״ – בעקבות גליון מיוחד של עיונים בשפה וחברה, בעריכת מיכל קרבאל-טובי, עמרי גרינברג ותמר כתריאל.

2. ביחד ננצח

פרופ׳ ורד ויניצקי-סרוסי כתבה על השימוש הציני בסיסמה ״יחד ננצח״, על ההיסטוריה של הביטוי, על המסחור שלו ועל כך שהפך למעין סמל לאזרחות טובה ונאמנות. מתוך פרויקט: ״לדבר אחרי 7 באוקטובר״ – בעקבות גליון מיוחד של עיונים בשפה וחברה, בעריכת מיכל קרבאל-טובי, עמרי גרינברג ותמר כתריאל.

3. בתי חולים כמרחבים נקיים מפוליטיקה

ראיון עומק עם ד״ר גיא שלו, על הציפייה מפלסטינים שעובדים בצוותים רפואיים להסיר מעליהם את זהותם, להגיע לעבודה נקיים מזהות אתנית ולאומית ולעומת זאת לבטא באופן אקטיבי סולידריות עם הנרטיב היהודי-ישראלי.

4. מדינה שלמה בפוסט טראומה – קרן פרידמן-פלג וקרול קדרון

ראיון עומק בשני חלקים – הראשון על טראומה והשני על חוסן, עם פרופ׳ קרול קדרון וד״ר קרן פרידמן פלג. מי אמור לאבחן מדינה שלמה בפוסט טראומה? האם כל תרבות מפרשת טראומה וחוסן באופן זהה? והאם נכון לתייג כל כאב נפשי במהלך המלחמה כ״פוסט טראומה״?

חלק א׳:

חלק ב׳: 

5. אמהות מיליטריסטית

ד״ר יעל עשור כתבה על החוויה שלה כאמא וכחוקרת בצל המלחמה ועל החשיבות של אוטו-אתנוגרפיה ככלי תיעודי משמעותי בתקופות משבר לאומי.

6. חי, מת או חטוף

ד״ר אורי כץ תיאר כיצד הקטגוריות – חטוף ושבוי הפכו לחלק בלתי נפרד מהלקסיקון היומיומי הישראלי ואתגרו את החלוקה הבינארית בין חיים למוות. מה זה עושה לחברה הישראלית ובפרט לתודעה של ילדים ונוער? 

7. התחייה הדתית בישראל אחרי השבעי באוקטובר

ד״ר רחל ורצברג כתבה על מנהגים ומסורות כמו הדלקת נרות, הפרשת חלה ולבוש צנוע, שאנשים על כל הקשת הדתית – גם חילונים – החלו לאמץ אחרי השביעי באוקטובר. כיצד התופעה מטשטשת את הגבול בין הקטגוריה ״חילוני״ ו״דתי״ ומדוע היא פורחת דווקא בעת משבר?

אנחנו מקווים שתמצאו נחמה ועניין בטקסטים הללו. בתקווה גדולה לחזרתם של כל החטופים ולבטחונם של החיילים והחיילות.