פול פארמר: אנתרופולוגיה רפואית, שינוי חברתי ואלימות חברתית
עפרה גרינברג כותבת על פול פרמר, האנתרופולוג שהופך את העולם למקום טוב יותר
פינה שבה אנתרופולוגים מציגים אנתרופולוגים בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם
לפני שנים, בחיפוש אחרי חומר לקורס "אנתרופולוגיה של הרפואה", נתקלתי במאמרו של פרמאר AIDS – talk and the constitution of cultural models. במאמר זה הוא מספר על תפיסת המחלה, גורמיה ושלביה אצל בני האיטי שבקרבם ישב. עבודה אנתרופולוגית לתפארת. אימצתי את המאמר בהתלהבות, אף שלא ידעתי דבר על הכותב.
רק לאחר זמן גליתי שהמחבר הוא לא רק אנתרופולוג משובח אלא גם ובעיקר רופא, שהגיע אל האנתרופולוגיה בעקבות הרפואה, כי שם למד כיצד לגשת לחולים בני מיעוטים תרבותיים שונים.
כאנתרופולוג היה לו יתרון גדול ביחס אליי: הוא תרגם את תובנותיו לכלל עשייה. המסקנות שאליהן הגיע ביחס להתנהלותם של חולים בשדה (בביתם, בכפרם), זכו ליישום מלא על ידו, ובכך הוא הצליח למזער את היקף מחלות האיידס והשחפת בהאיטי, מקום פעילותו הראשון והעיקרי לאחר סיום לימודיו.
את הערצתי עוררו ההיבטים האלה: 1) האדם בעל הדעות ההומניות; 2) היקף ומגוון פעולותיו; 3) ראייתו המקיפה והכוללת לגבי הגורמים הרלוונטיים לקיומה/הדברתה של מחלה. ועל כך ארחיב קצת.
1) פרמר דואג לעניים שבקרבם בחר להתגורר. הוא מאמין בשוויון בכלל ובתחום הבריאות בפרט. הוא סבור שלעניים מגיעים שירותי בריאות ראויים. הוא רואה בטיפול הרפואי זכות בסיסית המגיעה לכל אדם. הוא מתייחס לעוני כגורם למחלות. כדי לטפל כראוי בעניי הקהילות השונות הוא חי בקרבם במשך עשרות שונים, בתחילה בהאיטי, ואח"ר כך ברואנדה וגמור בקרב עניי בוסטון.
2) מכאן פעולתו המתפרשת על רמות שונות. מרופא משפחה בהאיטי ההולך רגלית בדרכים לא דרכים, כדי להגיע לחולים הגרים במרחקים, המשך בהקמת בית חולים מקומי, ועד פעילות אינטנסיבית בארגון הבריאות העולמי כדי לשנות את המדיניות בטיפול בשחפת ואיידס והקמת הגוף "שותפים בבריאות" (Partners in Health), ארגון בין-לאומי ששם לו למטרה לשפר את מצב בריאותן של אוכלוסין באזורים רחוקים ומוזנחים. במקביל הוא מפרסם מאמרים מדעיים וספרים בהם הוא פורש את משנתו הרפואית-אנתרופולוגית, אך גם את דעותיו החברתיות, שיוצגו בסעיף הבא.
3) הוא אימץ אידיאולוגיה הרואה בעוני, ברעב ובבריאות לקויה, תופעות של אלימות יום-יומית, שהשפעתן הרסנית כמו מלחמה. אלימות זו נגרמת על ידי כוחות חברתיים, מוסדות כלכליים ופוליטיים והחלטות של קובעי מדיניות. המחלה נגרמת לא רק על ידי עוני, תנאי היגיינה ירודים, או תפיסות תרבותיות מסוימות, אלא גם על ידי גורמים כלליים ומקיפים, שהקשר המיידי בינם לבין מחלות לא נראה לעין.
לקריאה נוספת: הספר "הרים מעבר להרים" שכתב העיתונאי טרייסי קידר, שהתלווה לפרמר במשך שלוש שנים ותעד את עבודתו ואישיותו.
ביוטיוב יש קטע בו הוא מסביר כיצד שיעור באנתרופולוגיה רפואית שינה את גישתו לרפואה והשפיע על מסלול חייו. שווה צפייה.
* עפרה גרינברג היא אנתרופולוגית העוסקת באנתרופולוגיה רפואית וביו-אתיקה. בין ספריה: נשים בכלא בישראל, הזמנה לעיירת פיתוח, נס עמים – חיים בסתירה. לפני כמה שנים התפרסם בסוציולוגיה ישראלית מאמרה "אחרי בית הסוהר", שבו היא חוזרת לשדה שאותו חקרה בעבר.
—
הגהה: נילי גרבר