"> חדשנות ויזמות במדינת הסטארט־אפ — גישות סוציולוגיות – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

חדשנות ויזמות במדינת הסטארט־אפ — גישות סוציולוגיות

גליון מיוחד של כתב העת סוציולוגיה ישראלית בעריכת פרופ׳ גילי דרורי ופרופ׳ עמליה אוליבר (שתיהן מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית) מוקדש לנושא החדשנות והיזמות בישראל.

ישראל עומדת בראשם של רבים מהדירוגים העולמיים במדע ובטכנולוגיה ואף נהנית מהמוניטין של הספר הפופולרי מדינת הסטארט-אפ  של סנור וסינגר, 2011. ישראל נקשרת גם לתהליכים כלל-עולמיים של חדשנות ויזמות ומקבלת דירוגים גבוהים במערכות דירוג עולמיות בנושא חדשנות אבל למרות התהליכים החשובים האלה והשינויים בתחומים הכרוכים מועט המחקר הסוציולוגי העוסק בנושאים אלו בהקשר של ישראל ובהשפעתם על החברה בישראל. באסופת המאמרים המקובצים בגיליון זה מובאים מחקרים סוציולוגיים מגוונים מבחינה מושגית, תאורטית ואמפירית, הבוחנים את הדפוסים והמגמות של חדשנות ויזמות בישראל, את הגורמים להתווייתם ואת ההשלכות של חדשנות ויזמות על החברה, הכלכלה והתרבות בישראל. הגיליון המיוחד מקבץ עבודות המעוגנות במחקר אמפירי ובמגוון נתונים וגישות מתודולוגיות, ואשר מפתחות סוגיה מושגית או תאורטית מנקודת מבט סוציולוגית ונוגעות ישירות לסוגיות של חדשנות ויזמות בישראל. לצד אלה מובא גם ריאיון עם וודי פאוול מאוניברסיטת סטנפורד, חוקר עולמי מוביל בנושא, שמציג תובנות והארות מחזית המחקר הסוציולוגי על חדשנות ויזמות.

בספרות הסוציולוגית נפקד מקומם של מחקרים סוציולוגיים המתארים תהליכי חדשנות ויזמות בישראל ובוחנים כיצד חדשנות ויזמות משפיעות על גורמים ותהליכים בחברה ולהפך. ניתוח סוציולוגי של חדשנות אינו עוסק בהבחנה המדוקדקת בין טיפוסים שונים של חדשנות (פתוחה או סגורה, רדיקלית או שלבית, תהליכית או מוצר), אלא באופן שבו חדשנות נובעת מהסדרים חברתיים קיימים ובאופן שבו היא מבנה הסדרים חברתיים עתידיים, מסדירה אותם או משעתקת את הקיימים.

מושג היזמות נכרך במושג החדשנות. אמנם יש חדשנות גם בארגונים היררכיים גדולים, אך מרביתה מתהווה בארגונים יזמיים חדשים, כלומר בסטרטאפים שהקמתם סובבת סביב הזדמנויות חדשניות והם פועלים לאפיון ולניצול של הזדמנויות אלו. לפי פטרישיה תורנטון  1999 Thornton) יזמות פירושה הקמה של ארגונים חדשים מתוך הקשר מסוים וכתוצאה מתהליכים חברתיים וכלכליים. לטענתה, יתרונן של גישות סוציולוגיות תאורטיות על פני הגישות האסטרטגיות־ניהוליות הוא בהתמקדותן בניתוח הסביבה שבה נוצרים ארגונים יזמיים, ובהבנת מערך הקשרים שמעצב הזדמנויות ליזמות אך גם מציב לה מגבלות.

הצימוד בין יזמות לחדשנות מובן מאליו בתחום המחקר הכלכלי וחברתי, ושני המושגים נכרכים זה בזה גם בהקשר של ניתוח תרבות. בשל הצימוד הרווח הזה, המחקרים המוצגים בגיליון זה מחברים בין יזמות לחדשנות ואף קושרים בינן ובין מושגים סוציולוגיים אחרים. ייחודה של אסופת המאמרים שלפניכם הוא בהעלאת מגוון נושאים הנוגעים לסוציולוגיה של חדשנות ויזמות בישראל. מוצגות בה סוגיות סוציולוגיות כגון אי-שוויון, מדיניות, פריפריאליות, דימויי תרבות או פרופסיונליות, יזמות, מבנים ותהליכים, וכל אלה בשלל תחומים ובהם חינוך, עירוניות וטכנולוגיה

מעבר למאמרים, יש בגליון גם מדור סקירת ספרים מורחב הכולל בין השאר: ראמז עיד על On kings, ספרם המשותף של דיוויד גרייבר ומרשל סהלינס; מירב אהרון גוטמן על ספרה של סיגל עוזרי-רוייטברג על מפלגת העבודה; יובל יונאי על הספר ״מפגשים: היסטוריה ואנתרופולוגיה של המרחב הישראלי-פלסטיני״; סראב אבורביעה-קוידר על הספר ״גיוון: נשות קריירה פלסטיניות אזרחיות ישראל״ של עמליה סער והואזן יונס; חיים חזן על ספרו של עודד היילברונר; גיא שני על ספרה של הדס וייס; נועה לביא על תרגום ספרה של אווה אילוז ועוד ועוד